ירח שחור (1975)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ירח שחור
שם במקור: Black Moon
בימוי: לואי מאל
תסריט: לואי מאל,ג'ויס בוניואל,גיסליין הורי
שחקנים ראשיים: קתרין הריסון, תרזה גייס, ג'ו דלסאנדרו, אלכסנדרה סטיוארט
שפת הסרט: צרפתית, מדובב לאנגלית ורוסית.
דף הסרט ב-IMDb

ירח שחור הוא סרט קולנוע סוריאליסטי של הבמאי הצרפתי לואי מאל שיצא לאור ב-1975 כהפקה צרפתית/גרמנית. הסרט נחשב על ידי חלק מהמבקרים לאחד הסרטים החשובים בפילמוגרפיה של מאל. מעמד זה התגבש בעשור הראשון של המאה ה-21 למרות שרוב מוחץ בקרב הצופים והמבקרים סברו (וחלקם עדיין סבורים) שהסרט כשל במשימתו. הסרט שודר בישראל מספר פעמים בתחילת שנות האלפיים בפינת הצגה שנייה בערוץ הילדים דאז.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נערה בלונדינית נוסעת במכונית בדרך שוממת ובטעות דורסת קיפוד שמתהלך באיטיות על הכביש. היא יוצאת מהרכב כדי לברר מה היא דרסה ומשום מה לא חוזרת אליו. מתברר שמתחוללת מלחמת מינים ונראה שידם של הגברים על העליונה. היא בורחת ומגיעה לאחוזה שבה נמצאים חיות ובני אדם תמהוניים.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מושפע בבירור מעליסה בארץ הפלאות. כמו כן ציין מאל שההצלחה של אידאולוגיות נשיות ו"תחייתה" המחודשת של הדת בעשור שקדם להפקת הסרט היוו גורם השפעה גם הן. בסרט ניכרת גם השפעתו של סלבדור דאלי, בדמות הגבינה השווייצרית והנמלים והשפעה של פרויד ויונג. תחומים נוספים המשפיעים על הסרט הם: אלכימיה (חד קרן) לילית (הדמות הראשית בשם לילי והאח האחות לילי) ואסטרולוגיה[1][2][3]. לואי מאל סיפר שביסס את הסרט על חלומות שחלם, ושהרכיב את התסריט בדרך האלתור.‏[4] כמו כן, הסרט נעשה בשנות השבעים, עשור שחווה גל של סרטים מסוגה זו. כמו כן לואיס בוניואל קשור לסרט בעקיפין משום שבתו מופיעה בקרדיטים ככותבת.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט משחקים מספר שחקנים מפורסמים; זהו סרטה האחרון של השחקנית היהודיה מגרמניה תרזה גיזה, שנפטרה זמן קצר לאחר תום הצילומים והסרט הוקדש לה. כמו כן, מככב בסרט, בן טיפוחיו של אנדי וורהול וסמל המין של אותן שנים, ג'ו דלסאנדרו שלא מוציא מילה מפיו לאורך כל הסרט. הדמות הראשית בסרט מגולמת על ידי קתרין הריסון, נכדתו של רקס הריסון.

דמויות אנושיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לילי (קתרין הריסון) - נערה בלונדינית דמוית עליסה (עליסה מארץ הפלאות).
  • זקנה (תרזה גייס) - זקנה שנמצאת במיטה בחדרה, נוירוטית במקצת. בעלה הוא חולדה בשם המפרי. היא מדברת עם דמות אלמונית דרך רדיו ישן, ומדווחת לו על המתרחש במלחמה ועל מקומות לא קיימים שה"חיילים" כבשו.
  • האח והאחות לילי (ג'ו דלסאנדרו ואלכסנדרה סטיוארט) - צמד אחים שלא מוציא הגה כל הסרט. כנראה מנהל בית יתומים בצמוד לאחוזה. בסוף הסרט הם פותחים בסצנת קטטה ארוכה ונעלמים לתוך הרקע.
  • ילדים - ילדים וילדות ערומים שרודפים אחרי חזיר ואחר כך מסתבר שיש להם כישרון בשירת אופרה.

דמויות לא אנושיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חד קרן - חד קרן שלילי רודפת אחריו במשך מחצית מהסרט. כשהיא פוגשת אותו מתברר שבניגוד למיתולוגיה המקובלת הוא די ציני, לא תמים, ובעל חוש הומור.
  • פרחים - פרחים שלילי דורכת עליהם בטעות והם מתחילים לבכות.
  • חזיר - חזיר במטבח של האחוזה. הוא שומר על כוס גדולה של חלב אותה הוא אוהב. נראה שהוא אומר ללילי את המילה "חלב" בצליל חזירי.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצופים והמבקרים מצאו את הסרט כסובל מבעיות מבניות, ניסיון של ריאליסט לעשות סוריאליזם. שטותי וצביעות. לעומת זאת הסרט זכה להגנה של הפילוסופית סוזן סונטג ושל מספר פסיכולוגים לילדים שמצאו בו טיפול מעניין בנושאים פסיכולוגים. הסרט זכה בשני פרסי סזאר ב-1976; הצלם הידוע סוון ניקוויסט זכה בפרס על הצילום ואנשי הקול לוק פריני ונארה קולרי זכו בפרס על הסאונד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]