ירט פרדריקסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירט פרדריקסון
Gert Fridolf Fredriksson
לידה 21 בנובמבר 1919
נישפין, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 ביולי 2006 (בגיל 86)
נישפין, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה שוודיהשוודיה שוודיה
משקל 72 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.76 מטרים
ספורט
ענף ספורט קאנו/קיאק
מאזן מדליות
קאנו/קיאק
מתחרה עבור שוודיהשוודיה שוודיה
המשחקים האולימפיים
זהב לונדון 1948 K-1‏ 1000 מ'
זהב לונדון 1948 K-1‏ 10000 מ'
זהב הלסינקי 1952 K-1‏ 1000 מ'
זהב מלבורן 1956 K-1‏ 1000 מ'
זהב מלבורן 1956 K-1‏ 10000 מ'
זהב רומא 1960 K-2‏ 1000 מ'
כסף הלסינקי 1952 K-1‏ 10000 מ'
ארד רומא 1960 K-1‏ 1000 מ'
אליפות העולם
זהב לונדון 1948 K-1‏ 500 מ'
זהב לונדון 1948 K-1‏ 4x500 מ'
זהב קופנהגן 1950 K-1‏ 1000 מ'
זהב קופנהגן 1950 K-1‏ 4x500 מ'
זהב מאקון 1954 K-1‏ 500 מ'
זהב מאקון 1954 K-1‏ 1000 מ'
זהב מאקון 1954 K-1‏ 4x500 מ'
כסף קופנהגן 1950 K-1‏ 10000 מ'
כסף פראג 1958 K-1‏ 500 מ'
ארד פראג 1958 K-1‏ 1000 מ'
ארד פראג 1958 K-1‏ 4x500 מ'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ירט פרידולף פרדריקסוןשוודית: Gert Fridolf Fredriksson;‏ 21 בנובמבר 19195 ביולי 2006), קיאקיסט שוודי שהתחרה בין 1942 ל-1960, אחד המצליחים בהיסטוריה. הוא הקיאקיסט הגבר המצליח ביותר במשחקים האולימפיים, ומבין כל הקיאקיסטים, רק בירגיט פישר (גרמניה) זכתה ביותר מדליות זהב אולימפיות ממנו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרדריקסון נולד בנישופינג, בחבל סודרמנלנד שבשוודיה.

פרדריקסון התחרה במשחקים האולימפיים בשנים 1948-1960, במהלכם זכה ב-8 מדליות, מתוכן 6 מזהב, אחת מכסף, ואחת מארד. הוא האתלט השוודי המצליח ביותר: הוא היחיד שזכה ב-6 מדליות זהב אולימפיות, והיחיד שזכה במדליות זהב ב-4 משחקים רצופים. הישג נוסף שלו הוא זכייה בשתי מדליות בכל אולימפיאדה בה השתתף. באולימפיאדה הראשונה שלו, אולימפיאדת לונדון (1948), השתתף בגיל 28 וזכה במרוצי ה-1000 מ' וה-10000 מ' בפערים גדולים, כשהשוודים זוכים בכל 4 התחרויות בקיאקים לגברים. הפער שבו זכה במירוץ ה-10000 מ', 30.5 שניות, הוא הגדול בתולדות המשחקים האולימפיים, וכך גם הפער שבו זכה במירוץ ה-1000 מ', 6.7 שניות. 4 שנים מאוחר יותר, באולימפיאדת הלסינקי (1952), הגן פרדריקסון על תוארו ב-1000 מ', אבל הפסיד לתורבלד סטרומברג מפינלנד במירוץ ה-10000 מ', שם זכה במדליית הכסף. את הישגו מלונדון שחזר גם באולימפיאדת מלבורן (1956), כששוב זכה בדאבל 1000 מ' ו-10000 מ'. הוא היה לאחרון שזכה במקצה ה-10000 מ', שיצא מהתוכנית האולימפית החל מהאולימפיאדה הבאה. הוא התחרה בפעם האחרונה באולימפיאדת רומא (1960). בגיל 40 הוא זכה במדליית ארד במירוץ ל-1000 מ', וזכה בזהב בקיאק זוגי ל-1000 מ', ביחד עם סוון-אולוף סיודליוס. הוא גם השתתף ביחד עם הנבחרת השוודית במירוץ השליחים 4x500 מ', אך הם לא הצליחו לעלות לגמר.

פרדריקסון זכה גם ב-7 מדליות זהב באליפויות העולם (2 בתחרויות ל-1000 מ', 2 בתחרויות ל-500 מ', ו-3 במירוץ השליחים 4x500 מ'), 2 מדליות כסף (בתחרות ה-10000 מ' ובתחרות ה-500 מ') ו-2 מדליות ארד (בתחרות ה-1000 מ' ובמירוץ השליחים 4x500 מ'). מלבד התחרויות בזירה הבינלאומית, השתתף גם באליפויות הנורדיות והשוודיות. באליפויות הנורדיות השתתף בין השנים 1946 ל-1955, וזכה ב-17 מדליות זהב, מהן 2 ב-500 מ', 5 ב-1000 מ', 5 ב-10000 מ' ו-5 במירוץ השליחים. באליפויות שוודיה השתתף בין השנים 1942 ל-1960, וזכה ב-32 מדליות זהב, מהן 1 ב-500 מ', 16 ב-1000 מ', ו-15 ב-10000 מ'. בסך הכל, זכה ב-71 מדליות באליפויות שוודיה השונות.

על ההישג השוודי המשמעותי ביותר בשנה החולפת, קיבל פרדריקסון ב-1949 את פרס Bragdguldet, מטעם העיתון השוודי Svenska Dagbladet. ב-1956 קיבל מהוועד האולימפי הבינלאומי את פרס מוחמד טאחר שמוענק לאתלט חובבן על תרומתו לספורט, והוא הקיאקיסט היחיד שקיבל את הפרס. פרדריקסון גם קיבל את מדליית המלך ב-1987.

לאחר פרישתו היה פרדריקסון למאמן הראשי של נבחרת הקיאקים השוודית, והשתתף במסגרת תפקידו באולימפיאדת טוקיו (1964).

פרדריקסון התחרה עבור אחד ממועדוני הקיאק המצליחים בעולם, מועדון הקנו ניקופינג (Nyköpings KK). במהלך 12 משחקים אולימפיים רצופים בין השנים 1948 ל-1996, הצליח המועדון לשלוח לפחות אתלט אחד לאולימפיאדה, ומתחרים ממנו זכו ב-10 מדליות אולימפיות. מלבדו האנס וטרסטרום, גונאר אקרלונד וסוון אולוף סיודליוס זכו במדליות אולימפיות. בנוסף, מתחרים ממנו זכו ב-11 מדליות זהב באליפויות העולם.

פרדריקסון מת מסרטן בעיר הולדתו ניקופינג ב-5 ביולי 2006, והוא בן 86. פסל שלו מוצב היום בעיר הולדתו, ניקופינג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ירט פרדריקסון בוויקישיתוף