ירמוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ירמוך
Yarmooch.jpg

אפיק הירמוך והגשר ההרוס שפוצץ בליל הגשרים
אורך 70 קילומטר
ספיקה ממוצעת 14.5 מ"ק לשנייה
מוצא חורן בסוריה
שפך נהר הירדן
מדינות באגן הניקוז סוריה, ירדן, ישראל
GolanBordersHE.svg

מפת רמת הגולן; נחל הירמוך - בגבול הדרומי

נחל הירמוך (ערבית نهر اليرموك) הוא נחל הזורם ממזרח למערב ומהווה גבול טבעי בין הגלעד מדרומו לחורן, לבשן ולגולן מצידו הצפוני. הנחל זורם מאזור החורן שבסוריה, לאורך כ-70 קילומטרים, ונשפך לנהר הירדן בנהריים.

יובליו העיקריים של הירמוך, הם נחל רוקד, נחל עאלאן ונחל חריר מצד צפון, ונחל השאללה מדרום.

הירמוך מהווה גבול בינלאומי בין ירדן לסוריה, ובין ירדן לישראל. כקילומטר מזרחית לשפך נחל רוקד, מהווה הירמוך מפגש בין הגבולות של סוריה, ירדן וישראל, במה שקרוי "משולש הגבולות", 18 הקילומטרים המערביים שלו מהווים את גבול ישראל-ירדן.

מי הנהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרקות מי הירמוך בסבך הצמחייה והשלט המוצב בבית גבריאל
אפיק הירמוך וגשר מסילת הברזל בבסיסו - 2007
מבט מהרי הגולן על הנהר - מפל "מוחייבה" שבעבר הירדן

הנחל הוא נחל איתן וזורם בכול ימות השנה. הנהר מזרים בשנה 460 מיליון מטר מעוקב בממוצע. הכמות מתקרבת לספיקת הירדן. חלקה הגדול של כמות המים זורם בשטפונות החורף‏[1]. במקום בו נשפך הירמוך לירדן הוקם בשנת 1930 על ידי פנחס רוטנברג מפעל חשמל. לצורך הפעלתו הוקם סכר על הנהר וכך הוקם סכר נהריים.

כיום רוב מי הנחל ויובליו נאגרים במפעלי מים של סוריה, ומיעוטם במפעלים של ירדן וישראל. ניצול מי הנהר מבוסס על הסכמים שנעשו בתיווך ארצות הברית. הירדנים היטו מערבית לחמת גדר חלק מהמים של הירמוך למנהרה באורך 900 מטר (מהכביש לחמת גדר אפשר להבחין בפתח המנהרה) אל תעלת העור הירדנית, המשקה את בקעת הירדן. סוגיית ניצול מי הירמוך מהווה מוקד לסכסוכים בין ירדן לסוריה.

לפי ההסכמים, ישראל זכאית ל-25 מיליון מטר מעוקב בשנה. מים אלה מוזרמים בצינור לכנרת ופורצים החוצה ב"מזרקות מי הירמוך" בשטח המים מול בית גבריאל. מים אלה משמשים להשקיית אדמות עמק הירדן ועמק בית שאן.

לירדנים יש תוכניות לניצול מי הירמוך.

דרך הירמוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהנחל חתור בתוך קניון עמוק עברה בקניון אחת הדרכים הראשיות שעלו מארץ ישראל המערבית לאזורי הגלעד, הבשן והחורן.

בשנת 636 פרצו דרכו צבאות המוסלמים לארץ ישראל. בקרב הירמוך היכו הם את צבא הביזנטי. בכך באה לידי סיום שליטת האימפריה הביזנטית על ארץ ישראל והחלה תקופת השליטה הערבית.

בשנת 1905 בנו מהנדסים גרמנים באפיק הירמוך את הקטע המזרחי של רכבת העמק, אשר שרידיה נראים לאורכו גם כיום. הקטע חיבר את חיפה לדרעא בעבר הירדן עם מסילת הרכבת החיג'אזית, שפעלה בין העיר דמשק שבסוריה לבין העיר מדינה שבחיג'אז, ערב הסעודית[2].

מסילה זו הייתה בשימוש עד ליל הגשרים - 1946 - אשר בו פוצץ אחד מגשרי הרכבת על ידי ההגנה, מערבית לחמת גדר, במטרה להקשות על הקשר בין המדינות השכנות לבין ארץ ישראל למורת רוחם של השלטונות הבריטים.

במלחמת העצמאות פלשו צבאות סוריה ועיראק לעמק הירדן דרך ערוץ הירמוך.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור: יצחקי גל
  2. ^ הגשרים של המסילה על פני נהר הירמוך ומנהרות בה היא עברה ותחנות רכבת נוספות בדרך ( נראים באפיק הנחל עם גגות רעפים אדומים) נצפים מהכביש העובר מעל חמת גדר עד משולש הגבולות ישראל, עבר הירדן וסוריה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]