ישו בבית הוריו
 |
| ישו בבית הוריו |
| ג'ון אוורט מיליי, 1850 |
ישו בבית הוריו (באנגלית: Christ in the House of His Parents) הוא ציור משנת 1850 מעשה ידי האמן ג'ון אוורט מיליי.
בציור מתוארת המשפחה הקדושה לנצרות: יוסף, מרים, ישו, יוחנן המטביל ואנה (אמה של מרים). בני המשפחה ניצבים בבית המלאכה של יוסף, שהיה נגר. כאשר הציור הוצג לראשונה הוא זכה לביקורות קשות בשל הריאליזם שלו.
תוכן עניינים |
[עריכה] תיאור היצירה
היצירה מתארת את ישו הצעיר המסייע ליוסף בנגריה שלו. יוסף מכין דלת המונחת אופקית על שולחן הנגריה. בציור, ישו נחתך בידו ממסמר בולט - חתך היוצר מראה של סטיגמטה כארמז לצליבתו העתידית. מרים, הלבושה בצבע כחול (צבעה המסורתי באמנות) מנשקת את לחיו ויוסף מבטי בפצע. יוחנן המטביל כילד צעיר מביא מים לשתוף את הפצע (ארמז נוסף לטבילת ישו). אחד מעוזריו של יוסף מסייע לו בעבודה על הדלת (ארמז לשליחים שיסייעו לישו).
ברקע בית המלאכה ניתן לראות חפצים בעלי משמעות תאולוגית: סולם הבא לסמל את סולם יעקב, יונה המסמלת את רוח הקודש יושבת בראש הסולם.
כלים שונים בנגריה מסמלים את השילוש הקדוש - ככל הנראה מיליי הושפע מהדפסו של אלברכט דירר "מלנכוליה" בציורם.
הכבשה ברקע התמונה מסמלת את האנשים שיקבלו על עצמם את הנצרות.
[עריכה] ביקורת
הציור זכה לביקורת רבה ולתהודה ציבורית רבה כאשר הוצג לראשונה. הריאליזם הרב של הציור היה שונה מהתיאורים המקובלים עד אז של המשפחה הקדושה שתוארה לרוב בתנאים יותר אידאליים (גם בציורים המתארים קשיים כמו תיאורי הבריחה למצרים). מיליי תיאר את רצפת הנגריה כמכוסה לכלוך רב, ובגדי הדמויות אשר תוארו בצורה ריאליסטית היו שונים מתיאורים אופיינים קודמים שדמו יותר לתחפושות או לטוגות רומאיות.
צ'ארלס דיקנס האשים את מיליי שמרים בתיאורו נראית כאלכוהוליסטית:
| היא כה איומה בכיעורה שהיא הייתה בולטת כמפלצת בקברט הזול ביותר בצרפת, או בחנות הג'ין הזולה ביותר באנגליה. | ||
| – [1] | ||
ביקורת נוספת נגעה לתיאורו של ישו הצעיר ונאמר בה כי:
| מצער לראות את ישו הצעיר מתואר כילד יהודי אדום שער | ||
| – תערוכה באקדמיה המלכותית, 1 בינואר 1850 | ||
דיקנס תיאר את ישו ביצירה כ:
| פוחז בכותונות לילה אשר נראה שדקר את ידו כאשר שיחק בביוב הסמוך | ||
| – צ'ארלס דיקנס, Old Lamps for New Ones, 15 בינואר 1850. | ||
בעקבות המחלוקת ביקשה המלכה ויקטוריה כי היצירה תובא לארמון בקינגהאם על מנת שתוכל לבחון אותה בעיון בפרטיות[2].
