ישיבת ברכת משה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת ברכת משה
ישיבת מעלה אדומים.jpg
סמליל הישיבה
תאריך יסוד ה'תשל"ז
מיקום מעלה אדומים
השתייכות (זרם) ישיבות הסדר
ציונות דתית
מייסדים הרב חיים סבתו
הרב יצחק שילת
ראש הישיבה כיום הרב נחום אליעזר רבינוביץ'
מספר תלמידים כ-250
Yma1.JPG

ישיבת ההסדר ברכת משה שבמעלה אדומים נוסדה בשנת ה'תשל"ז (1977) על ידי הרב חיים סבתו והרב יצחק שילת, שני רבנים צעירים יוצאי ישיבת הכותל, ביוזמתו של הרב אריה בינה, אז ראש הישיבה התיכונית 'נתיב מאיר'.

בתשע השנים הראשונות לקיומה שכנה הישיבה במישור אדומים, ולאחר מכן עברה לשכונת מצפה נבו שבמעלה אדומים. בשנותיה הראשונות של הישיבה עמדו בראשה הרב סבתו והרב שילת, אשר מפאת גילם הצעיר לא ראו עצמם כראויים לתואר "ראש הישיבה". על כן בשנת תשמ"ג הגיע לעמוד בראשות הישיבה הרב נחום אליעזר רבינוביץ', והוא המשמש מאז בתפקיד. קודם לכן, בשנים תש"מ-תשמ"א, ניתן השיעור הכללי בישיבה על ידי דוד הנשקה (כיום פרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן).

ישיבת 'ברכת משה' נחשבת ל"רמב"מיסטית", דהיינו מדגישה את העיסוק במשנתו של הרמב"ם, וזאת בעיקר בשל דרכו של ראש הישיבה, הרב רבינוביץ' וכן של הרב שילת. עם זאת, בישיבה ישנן גישות נוספות, גם משום שצוות הרבנים התחנך בבתי מדרש מגוונים בתוך הציונות הדתית. בישיבה נלמדים שיעורי מחשבה ותנ"ך, אך הדגש העיקרי הוא על לימוד גמרא בעיון. הישיבה מעודדת חשיבה רציונלית ופתוחה ולימוד של מגוון של תחומים תורניים ושיטות תורניות.

בישיבה פועלים מכון הוראה וכולל הלכה בראשות הרב אלישע אבינר.

בשנת 2010 למדו בישיבה כ-250 תלמידים ועוד כ-70 היו בשירותם הצבאי. לישיבה למעלה מ-1,200 בוגרים. מנהל הישיבה הוא הרב גלעד גרוס.

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליד הישיבה פועלת הוצאת הספרים "מעליות". במסגרתה יוצאת לאור סדרת "יד פשוטה" - מהדורת משנה תורה המפורשת בפיקוחו של הרב רבינוביץ'. כמו כן, יצאו לאור ב"מעליות" ספרים נוספים, מרביתם חוברו על ידי תלמידי, בוגרי ורבני הישיבה.

בוגרים נוספים של הישיבה הלכו בדרכו של הרב חיים סבתו וכתבו יצירות ספרותיות העוסקות בשירות הצבאי ובשותפות במערכות ישראל‏[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°47′25″N 35°18′02″E / 31.7902570°N 35.3005323°E / 31.7902570; 35.3005323

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הציונות הדתית ורעיון האדם החדש, דב שוורץ, ישראל (כתב עת) 16, 2009 עמוד 154, ציין בהקשר זה את: חיים סבתו, תיאום כוונות, תל–אביב 1999; מיכאל (מיקי) שיינפלד, בא מלבנון: בכל מקום שהם, תל–אביב 2007; עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, תל–אביב 2008; יאיר אנסבכר, כצל ציפור, תל–אביב 2009.‏