ישיבת ההסדר שעלבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת שעלבים
לוגו ישיבת שעלבים.jpg
סמל הישיבה
תאריך יסוד שנת ה'תשכ"א
מיקום קיבוץ שעלבים
השתייכות (זרם) ציונות דתית, ישיבות הסדר
ראש הישיבה כיום הרב יחזקאל יעקבסון
מספר תלמידים למעלה מ-200
מיקום ישיבת ההסדר שעלבים
ישיבת ההסדר שעלבים
ישיבת ההסדר שעלבים
שעלבים סדר.JPG
ראש הישיבה - הרב יחזקאל יעקבסון
סגן ראש הישיבה בעבר - הרב אריה הנדלר

ישיבת שעלבים, היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הנמצאת בקרית החינוך שעלבים, הישיבה ממוקמת על גבעה בקיבוץ שעלבים במרכזו של עמק איילון, ונשקפת ממנה העיר מודיעין, כביש 1 ומרחב לטרון. בראשות הישיבה עומד הרב יחזקאל יעקבסון, בישיבה ניתן למצוא שימת דגש על תורת הרב קוק והרב סולובייצ'יק מחד ועל חסידות וליטאיות מאידך. הישיבה הוקמה בשנת תשכ"א (1961), ולומדים בה קרוב ל-200 תלמידים.

ישיבת ההסדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה על ידי הרב מאיר שלזינגר בשנת תשכ"א (1961), והיא ישיבת ההסדר השנייה שהוקמה לאחר ישיבת כרם ביבנה. הרב שלזינגר שימש אז, ומשך שנים רבות לאחר כך, כרב קיבוץ שעלבים, אשר על שמה נקראת הישיבה. הקיבוץ השתייך לתנועת פועלי אגודת ישראל (פא"י), אשר גישרה בין המגזר החרדי ובין המגזר הדתי לאומי. סימנים לכך הינן העובדות שהישיבה נוסדה ע"פ ברכת הרב יוסף שלמה כהנמן, ראש ישיבת פוניבז', ובנוכחות הרב יחזקאל אברמסקי והרב שלמה זלמן אויערבך, ראש ישיבת קול תורה ורבו של הרב שלזינגר. לאחרי הרב מאיר שלזינגר, ראש הישיבה היה הרב אברהם אבידן, בוגר ישיבת חברון וכולל "מכון ירושלים" ואשר כיהן כסגן הרב הצבאי הראשי וכר"מ בישיבה.

כחמש שנים לאחר הקמתה, תלמידי ישיבת ההסדר יחד עם תושבי קיבוץ שעלבים נלחמו ולקחו חלק בשמירה על האזור בפני האיום הירדני, במלחמת ששת הימים. בתקופה שקדמה למלחמה, סבל הקיבוץ והאזור מפגיעות קשות מכיוון ששכן לצידו של הגבול הירדני על עמק איילון. כאשר פרצה מלחמת ששת הימים, ניתנה פקודה צבאית לשמור על מוצבי האזור בכל דרך כך שהדרך לשדה התעופה ולתל אביב לא תיפתח ללוחמים הירדנים. בהמשך המלחמה השתתפו התלמידים בכוח הפריצה של צה"ל ללטרון ולעמק איילון כולו.

משך שנים רבות שימש הרב יצחק גיטלמן, תלמיד של המשגיח המפורסם הרב ירוחם ליבוביץ בישיבת מיר כמשגיח רוחני בישיבה. לאחריו שימש המחבר הרב משה צוריאל כמשגיח של הישיבה. השיעור היומי הכי גבוה (שיעור ד') נמסר שנים רבות על ידי הרב שמעון זלזניק, תלמיד מובהק של הרב איסר זלמן מלצר בישיבת עץ חיים. הרב זלזניק גם מסר שיעור כללי שבועי ושיחה מוסרית שבועית. שיעור כללי שבועי נוסף נמסר על ידי הרב יצחק דזימוטרובסקי, תלמיד הרב שמואל רוזובסקי בישיבת פוניבז' ור"מ בישיבת קול יעקב. הרב זכריה בן שלמה שימש כראש הכולל בישיבה בעבר. ניתן להחשיב את התקופה, בשנות (לערך) 1970-1985 שבה שימשו רבנים אלה בצמרת הישיבה, כשנות הזהב של הישיבה, בה הגיעה לשיאה ברמת הלימוד. רוב רבני הישיבה כיום הם בוגרי הישיבה מן התקופה הזאת. בשל היותה מישיבות ההסדר הראשונות שהוקמו בישראל, תרמה הישיבה לעיצוב דמותו של מסלול ההסדר ולהעמקת הצלחתו בהשתלבות במסגרת הצבאית.

קרית חינוך שעלבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרית חינוך שעלבים

הישיבה הוקמה על גבעה סמוכה לקיבוץ שעלבים שלמרגלותיה עבר הגבול עם ירדן ושממנה ניתן להשקיף על עמק איילון, על הדרך לירושלים ועל מרחב לטרון. סביבה נבנה היישוב נוף איילון, שמספר לא מבוטל מתושביו בא מבוגרי הישיבה.
עם הקמתה, השתתפו התלמידים בשמירות, על-פי רוח הישיבה, כפי שמעיד סמלה.
סביב הישיבה הלכה והתגבשה עם השנים קרית חינוך ובה מוסדות חינוך שונים דוגמת ישיבה תיכונית, חטיבת ביניים, בית ספר יסודי "שלהבת" בנים, בית ספר יסודי "שלהבת" בנות, אולפנא לבנות, מרכז לבני חו"ל, מכון למחקר תורני ועוד. היום הישיבה היא הלב של קריית חינוך גדולה ופורחת.

דרכה החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת שעלבים העמידה תלמידים רבים המשמשים כיום בתפקידים תורניים ברחבי הארץ והעולם כולו: ראשי ישיבות ור"מים, ראשי ישיבות תיכוניות ואולפנות, רבני יישובים וקהילות. הישיבה היא 'אם' הגרעינים התורניים בעיירות הפיתוח. לישיבה גם סניפים בחו"ל, כמו באוקראינה, למשל.

בני הישיבה לומדים בה גמרא בעיון ובבקיאות ורוכשים ידע רחב בהלכה, בתורת החסידות, במחשבה ובמוסר. שורה בישיבה רוח של פתיחות ושל סובלנות. הישיבה דוגלת באידאולוגיה של "קו רחב", היינו: ככל ישיבות הקו דוגלים בישיבה בהתווית גישה חינוכית אחידה, ברורה וקבועה אך בשונה מישיבות קו אחרות, בישיבת שעלבים השיטה החינוכית מורכבת מנרטיבים שונים ומגוונים (ליטאיות, חסידות, מוסר, הרב קוק והרב סולובייצ'יק) המשתלבים יחד לדרך חיים תורנית אמונית, על כן נאמר: "הסדר שעלבים - קו אבל רחב". בנוסף לשיעורי ראש הישיבה והרמי"ם, מתקיים מידי בוקר שיעור ב'עין אי"ה' מפי הרב משה גנץ, תלמיד הרצי"ה ור"מ בישיבה. כמו כן נמסרים שיעורים שבועיים מפי הרב משה פטרובר, ממומחי הלכות שבת כיום[דרושה הבהרה].

שיטת הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימוד העיון בגמרא מתבצע ברמה גבוהה בשיטת ר' חיים מבריסק, ומבוססת על ניסיון להבין את כללי הסוגיה, יסודותיה והגדרתה, מתוך הסוגיה עצמה. באופן זה, ביסוד השיטה עומדת לוגיקה טהורה, המתבססת על הבנה עמקנית של מאפייני הנתונים ההלכתיים שבסוגיה, ללא קשר לנתונים תומכים או סותרים מסוגיות אחרות.

מאפיין נוסף של שיטת בריסק הוא עיסוק רב בלימוד שיטות הרמב"ם. עיקרון מודגש נוסף בשיטת בריסק הוא: "מען דארף פארשטיין וואס, ניט פאר וואס" (יידיש). בתרגום לעברית: "עלינו להבין מה, ולא למה". כלומר כאשר באים לנתח סוגיה תלמודית, אין לנסות להבינה באמצעות השאלה "למה" אמרה התורה את אשר אמרה, כי אין לנו אפשרות לדעת זאת. עלינו רק לנסות ולהבין "מה" הוא הדין שאמרה התורה, מה גידרו המדויק ומה משמעותו כלפי דינים אחרים.

ראשות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יחזקאל יעקבסון (נולד ב-1955 בירושלים), מרבני הציונות הדתית, עומד בראשות הישיבה מאז שנת תשס"ג (2003), ומרצה במכללת שעלבים לנשים בירושלים.
  • סגן ראש הישיבה היה עד לשנת תשע"ג הרב אריה הנדלר המתמחה בתחום החסידות, ובנוסף בתלמוד, מדרש, קבלה ומחשבת ישראל. ששימש שנים רבות גם כר"מ של שיעור א'. בשנת תשע"ד מחליפו בתפקיד הרב מיכאל ימר, המשמש שנים רבות כר"מ בישיבה.
אולם בית המדרש, 11/09
התוועדות לרגל י"ט כסלו
תלמידי הישיבה בכותל המערבי לרגל יום ירושלים

השירות הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול ה"הסדר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב תלמידי הישיבה בוחרים להתגייס לצה"ל במסגרת ה"הסדר" דהיינו מסלול הנמשך כחמש שנים, ומתגייסים לצה"ל באמצע שיעור ב'. בנוסף למסלול ההסדר, מאפשרת הישיבה ללמוד במסגרת "תורתו אומנותו", דהיינו לימוד במסגרת דחיית גיוס של ישיבות גבוהות. הישיבה מוציאה עלון דו שבועי בשם "מחיל אל חיל", אשר מופץ בקרב החיילים המשרתים בשירות פעיל בצה"ל. כמו כן, תלמידי שיעור א' מוציאים ניוזלטר שבועי המופץ להורי התלמידים בדוא"ל ובו: דבר תורה לפרשת השבוע הנכתב על ידי תלמיד שונה כל שבוע, סיכום חקירה (במלעיל) של אחד משיעורי העיון שהיו בשבוע שהיה, משהו מהרב הנדלר ועדכון ק צר מהנעשה בישיבה.

מסלולים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כולל: בישיבה כולל בו לומדים כ-40 אברכים המתגוררים בסביבת הישיבה, רובם לומדים למבחני הסמיכה של הרבנות הראשית לישראל לקראת רבנות ודיינות.
  • מכון הוראה: בישיבה מכון הוראה למורים שהוא שלוחה של מכללת מורשת יעקב ברחובות, בסיום הלימודים מוענק לתלמידים תואר ראשון בחינוך (B.A)ותעודת הוראה. הישיבה שמה כראש אתגריה, הכשרתם של אנשי חינוך בעלי שיעור-קומה, בארץ ובחו"ל.
  • "השלוחה": הישיבה הקימה מסגרת הפונה לבחורים המגיעים מרקע פחות תורני ומציעה להם עזרה בקידום אישי ורוחני המשולב עם מסלול של "הסדר". בראש השלוחה עומד הרב גרשון שחור.

רבנים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודה בולטת בישיבה היא שרוב הרבנים המלמדים בה הם בוגרי הישיבה עצמה, ומתוכם:

בוגרים בולטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אוריאל לביא - אב בית דין בבית הדין הרבני בצפת.
  • הרב גדעון בנימין - רב היישוב נוף איילון וראש הכולל בשעלבים.
  • הרב שמואל ריינר - ראש ישיבת מעלה-גלבוע.
  • הרב דני איזק - ראש ישיבת ההסדר "בית אורות".
  • הרב שמואל הבר - ראש ישיבת ההסדר בקרני שומרון.
  • הרב אלימלך קורצווייל - ראש ישיבת ההסדר בקרני שומרון.
  • הרב מיכאל אריה קצב - ראש ישיבת "אור לישרים" בבית שמש.
  • הרב דוד פנדל - ראש ישיבת שדרות.
  • הרב שאול פיינה - ראש ישיבת ההסדר חולון.
  • הרב אליעזר שנקולבסקי - רב קהילה בבית שמש.
  • הרב צבי קורן - ר"מ במדרשת לינדנבאום ורב קהילה ברעננה.
  • הרב אהד טהרלב - ראש מדרשת לינדנבאום לנשים.
  • הרב רפי שטרן - ר"מ במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.
  • הרב ד"ר יהודה יונגסטר - ר"מ בישיבת ההסדר "אורות שאול" בכפר בתיה.
  • הרב ישי בר-לב - ר"מ בישיבת ההסדר בקרית שמונה.
  • הרב ד"ר עודד ישראלי - מרצה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון.
  • הרב בן ציון אלול - ראש הישיבה התיכונית בנ"ע "נתיבות חיים" פסגת זאב
  • הרב שמחה אקשטיין - ראש הישיבה לצעירים בכפר מיימון.ֿ
  • הרב דוד בגנו - ר"מ במכון הגבוה לתורה באנויברסיטת בר-אילן ורב קהילת בבית שמש.
  • הרב שמואל טל - ראש ישיבת תורת החיים, יד בנימין
  • הרב רחמים נסימי - ראש רשת הגרעינים 'שעלי תורה'.
  • הרב ישי מאיר - ראש אולפנת שעלבים
  • הרב יהושע פיינה - ראש אולפנת ערד.
  • הרב ידידיה זיו - ראש אולפנת חולון
  • הרב אהרן מרצבך - רב קיבוץ שעלבים
  • הרב דוד זיכרמן - מגיד שיעור בדף היומי בכותל המערבי ומתלמידי הרב שמואל אויערבך.
  • הרב ד"ר יצחק כהן - מרצה למשפטים בקריה האקדמית קרית אונו ורב קהילה בירושלים.
  • הרב בניה ליפשיץ - ר"מ בישיבת ההסדר "נווה דקלים" באשדוד.
  • פרופ' נדב שנרב מאוניברסיטת בר-אילן
  • אבי ברמן - מנכ"ל OU ישראל.
  • חיים גליק - לשעבר סגן נציב בתי הסוהר בדרגת גונדר ומנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן.
  • השופט נחום שטרנליכט
  • השופט גד ארנברג
  • השופט צבי וייצמן
  • השופט שמעון לייבו
  • אמוץ שפירא - כתב עורך חדשות ברדיו קול ישראל
  • הרב שמעון בירן הי"ד - רבה של כפר דרום

תוכנית בני חו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה פועלת זה שנים רבות תוכנית לבני חו"ל. בחורים בוגרי ישיבות תיכוניות בעיקר מרחבי ארצות הברית מגיעים לשנת לימודים אחת לפחות בישיבה. שיעורי העיון בגמרא ניתנים על ידי צוות הר"מים של תוכנית בני חו"ל שכולו מורכב מבוגרי תוכנית בני חו"ל בישיבה עצמה. את שיעוריהם מעבירים הר"מים בעברית, ברמה גבוהה ובסגנון עיוני ישיבתי.
במהלך שנת הלימודים נערכות פעילויות משותפות לתלמידים הישראלים ולבני חו"ל. בישיבה פועל אולפן עברית המתקיים בשעות הפסקת הצהרים והמופעל על ידי אחד מתלמידי הישיבה. במהלך השנה, בימי שישי ובעיקר בחופשות, יוצאים בני חו"ל לסיורים ולטיולים שמטרתם היכרות עם ארץ ישראל, עם ישראל, והמורשת הישראלית.
שירות צבאי לבני חו"ל:

חלק נכבד[דרוש מקור] מבני החו"ל מתגייסים לשירות צבאי עם חבריהם הישראלים במסגרת ה"מח"ל" (מתנדב חוץ לארץ). בוגרים רבים של התוכנית עלו ארצה, לרוב לאחר לימודים אקדמיים בחו"ל, ורבים אחרים משמשים ברבנות בקהילות יהודיות ברחבי העולם. בשנים האחרונות נפתחה מדרשה לנשים בירושלים[דרוש מקור].
מדי שנה יוצאת משלחת מקרב בני חו"ל למסע לפולין, בראש המשלחת וכמדריך המסע עומד סגן ראש הישיבה הרב אריה הנדלר.

ניצוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית מבני הישיבה משתתפים בפעילויות העוסקות בקירוב רחוקים והפצת יהדות, באמצעות הצבת דוכנים במודיעין-מכבים-רעות הסמוכה לישיבה, בהם מציעים לעוברים ושבים להניח תפילין, מחלקים נרות שבת, מציעים חוברות יהדות בנושאים שונים ועוד. כן משתתפים מספר תלמידים בהרצאות לכיתות תלמידים מבתי ספר חילוניים, במסגרת עמותת "עם ישראל אחד".

אוצר הספרים והוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצר הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבת שעלבים מצויה אחת מהספריות התורניות הגדולות בישראל בפרט ובעולם בכלל. בספרייה מצויים, נכון ל-2012, כ-130,000 ספרי יהדות, תורה ונ"ך, משנה, גמרא בעיון ובבקיאות, מחשבת ישראל, חסידות, קבלה ועוד. בנוסף קיים באוצר מאגר של אלפי שיעורים מוקלטים. רוב מוחלט באוצר הספרים הינו תוצאה של שיתוף פעולה הדוק בין הישיבה לבין משפחת החייל אברהם מוצן (אחיו של החזן יעקב מוצן), שנהרג במלחמת שלום הגליל[1].

ההוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי שנה מוציאה הישיבה את "שעלי הילולים", חוברת המכילה מאמרים תורניים פרי יצירותיהם של תלמידי שיעור ב', המאמרים עוסקים בסוגיות אשר נשתלבו במהלך השנה על המסכת הנלמדת. בכל מספר שנים יוצאים לאור ספרים הערוכים על ידי רבני הישיבה, לדוגמה:

בשנים האחרונות הוקמה ההוצאה לאור 'משעול' שהוציאה מספר ספרים של רבני הישיבה ובוגריה.

מכון שלמה אומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון 'שלמה אומן' הינו מכון תורני למחקר ופרסום של ספרים תורניים במהדורות חדשות ומתוקנות, שלא למטרות רווח. הוא נקרא על שמו של תלמיד הישיבה וחייל צה"ל שלמה אומן, בנו של חתן פרס ישראל ופרס נובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן, שנהרג בקרב במלחמת שלום הגליל. המכון נוצר על ידי שיתוף פעולה בין ישיבת שעלבים ו'מכון ירושלים', בעקבות הסכם שנחתם בשנת תשמ"ג בין הרב מאיר שלזינגר (דודו של שלמה אומן), אז ראש ישיבת שעלבים, לבין ידידו הרב יוסף בוקסבוים, ראש 'מכון ירושלים'. עומד בראשו הרב יואל קטן, לשעבר ר"מ בישיבה תיכונית, מהדיר, עורך וחוקר תורני.

פעילות המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון עוסק במחקר תורני של ספרות תורנית ובהוצאה לאור של ספרי הראשונים והאחרונים מכתבי-יד ודפוסים ישנים, בשילוב מנגנון של השוואת נוסחאות, הערות, מראי-מקומות והפניות. במסגרת המחקר עוסקים במכון מספר חוקרים, רובם רבנים ואברכים בישיבת שעלבים בהווה או בעבר. משנת תשנ"ב האחראי על המחקרים במכון הוא הרב יואל קטן, המכון מתוקצב בין השאר על ידי האגף למכוני מחקר תורניים של משרד החינוך, והוא נשען רבות על עזרתה וסיועה של ישיבת שעלבים.

שעלי תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שעלי תורה

שעלי תורה, אשר שמה נגזר מ"שעלבים", הינה רשת גרעינים תורניים אשר הוקמה בשנת 1988, ומטרתה הפצת התורה והמסורת היהודית באמצעות גרעינים תורניים - חברתיים הפרוסים ברחבי הארץ, בעיקר באזורי הפריפריה, בהם הם מקדמים את נושאי הרוח והחברה.

באמצעות הגרעינים התורנים - חברתיים ברחבי הארץ להם שותפים מאות משפחות ומתנדבים, משלבת שעלי תורה בין פעילות חינוכית-תורנית ("שעלי תורה"), לבין פעילות רווחה ומפעלי חסד ("שעלי תקווה"). נכון ל-2008, הקימה הרשת 10 גרעינים עם יותר מ-500 משפחות ומאות מתנדבים.

הגרעין הראשון של שעלי תורה הוקם בעיר בית שמש בשנת תשמ"ח (1988), על ידי משפחות בוגרות ישיבת שעלבים בהנהגת הרב רחמים נסימי, בוגר הישיבה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לישיבה שני אתרי אינטרנט, בעברית ובאנגלית, הכוללים בין השאר שיעורי תורה מוקלטים וכתובים:

קואורדינטות: 31°52′03″N 34°59′22″E / 31.8675981°N 34.9894601°E / 31.8675981; 34.9894601

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עידן הראל, ישיבת שעלבים מציגה:80,000 כותרים ו-130,000 ספרים, 12 ביוני 2012, באתר דתילי