ישיבת כנסת חזקיהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת כנסת חזקיהו
מיקום ישיבת כנסת חזקיהו
ישיבת כנסת חזקיהו
ישיבת כנסת חזקיהו
ישיבת כנסת חזקיהו - הישיבה הגדולה
מראה כללי של אולם בית המדרש
ארון הקודש בבית המדרש
הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי - ציור שמן על בד
הרב רפאל אליהו מישקובסקי
הנחת אבן הפינה לישיבה

ישיבת כנסת חזקיהו היא ישיבה חרדית ליטאית שנוסדה בשנת תש"ט (1949) על ידי הרב נח שימנוביץ בזכרון יעקב. בשנת תשט"ו (1955) עברה לכפר חסידים ובהמשך סופח שטחה ליישוב רכסים. בראשה עמדו הרב אליהו אליעזר מישקובסקי והרב דוד יצחק מן, וכיום עומד בראשה הרב יהושע מן.

הקמת הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה בשנת תש"ט על ידי רבי נח שימנוביץ, לזכר חותנו הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי - רבה של העיירה קריניק שבפולין ונקראה על שמו "כנסת חזקיהו". להקמה התלווה בנו של הרב מישקובסקי, הרב דוד, שגם עסק בניהול הישיבה, מהקמתה עד לפטירתו בשנת תשס"ו (2005). מנהלה הרוחני היה הרב יצחק גרינברג, בוגר ישיבת חברון. דמות מפתח נוספת בישיבה הייתה הרבנית חנה, אשת ראש הישיבה, שהייתה אחראית על הצרכים הגשמיים. בשנת תשי"ב הצטרף המנהל הרוחני הרב אליהו לופיאן.

עד הקמתה התרכזו הישיבות בעיקר בירושלים ובבני ברק ולפי עצת החזון איש הוקמה הישיבה בצפון הארץ.

משכנה הראשון של הישיבה היה בבית הכנסת המרכזי שבמושבה זכרון יעקב, בתקווה שהנוף, האוויר הצלול והשקט יתרמו לאיכות לימודם של התלמידים. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה בתנאים קשים ובמיעוט אמצעים. התלמידים התגוררו במבנה ישן ששימש בעבר מועדון צבאי.

את הגרעין הראשון היוו שלושה תלמידים, כשראשון התלמידים הוא הרב דוד צבי אליאך, מנהל רוחני בישיבות "נחלת דוד" ו"איתרי". שנה לאחר מכן מנתה הישיבה כ-30 תלמידים.

המעבר לכפר חסידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שהישיבה שכנה בבית הכנסת בזכרון יעקב ששימש גם את תושבי המקום, נוצרו חיכוכים בין התושבים ללומדים. הנהלת הישיבה, שמלכתחילה רצתה לרכוש שטח משלה במקום, גנזה את הרעיון והחליטה להעתיק את משכנה ליישוב אחר. קבוצת עסקנים מכפר חסידים הציעה להעביר לשם את הישיבה ואף לסייע בהעברה. רבני הישיבה פנו לחזון איש לשאול בעצתו, והוא בירכם בברכת הצלחה, ואף תרם לישיבה סכום כסף לבניית מבנים.

הרב נח שימנוביץ רכש גבעה בת עשרה דונם בפאתי כפר חסידים. בתוך חורשת עצי נוי ואקליפטוסים, נבנו חמישה צריפים מתוצרת שבדיה ששימשו לבית מדרש ולמגורי הבחורים והרבנים.

לאחר המעבר לכפר חסידים בחודש אייר תשט"ו (1955), נקבע יום ל"ג בעומר (י"ח באייר) ליום הפתיחה וחנוכת הבית, אך ביום ה' באייר תשט"ו - יום העצמאות ה-7 למדינת ישראל, לקה הרב נח בהתקף לב ונפטר.

הרב מישקובסקי כראש ישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אליהו לופיאן מינה את גיסו של הרב נח שימנוביץ, הרב אליהו אליעזר מישקובסקי, שהיה באותה עת רבה של כפר חסידים - לראש הישיבה החדש. מינוי זה גרם לעלייתה המחודשת של הישיבה. שנותיו של הרב מישקובסקי בראשות הישיבה, יחד עם מנהלה הרוחני רבי אליהו לופיאן, עיצבו את דמותה וטבעו את אופיו של ה"כפר-חַ‏סִידִימְנִיק", עם אווירת לימוד המוסר והדגשת המידות ש"בין אדם לחברו".

הרב מישקובסקי היה אחד הבודדים בתקופתו שגם הרביץ תורה לתלמידים ונחשב "ממעתיקי השמועה" מרבותיו, וגם עסק בפסיקת הלכה - עד שאף החזון איש סמך על פסקיו[דרוש מקור] והפנה אליו שואלים.

הישיבה בבניינה הנוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש סיון ה'תשכ"ד הונחה אבן הפינה לבניין הישיבה הנוכחי. חלק מבוגרי הישיבה התיישבו ביישוב רכסים הסמוך, שהתרחב בהמשך עד למתחם הישיבה ששכנה בפאתי כפר חסידים, עד שהיא סופחה אליו מבחינה מוניציפלית. את בניין הישיבה הנוכחי תכנן האדריכל ישראל קומט[1].

מנהל הישיבה במשך למעלה מיובל שנים היה הרב דוד מישקובסקי, שנפטר בתשס"ו. בשנות השישים התמנה כמשגיח הרב דב יפה, לצדו של הרב אליהו לופיאן. באלול תש"ל, לאחר פטירת הרב לופיאן, התמנה הרב יפה תחתיו למנהלה הרוחני של הישיבה.

במשך השנים מסר הרב יעקב ניסן רוזנטל שהיה אב בית הדין בחיפה שיעורים בישיבה מדי שבוע, ואחר כך הרב ברוך מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל.

בשנת תשל"ז הצטרף להנהגת הישיבה הרב שמואל דוד ורשבצ'יק, ראש ישיבת "רבנו יעקב יוסף" בארצות הברית, לאחר שנישא בזיווג שני לחנה, אלמנת רבי נח. הרב ורשבצ'יק נפטר בתשמ"ח.

כשנישא הרב דוד יצחק מן, אביו של ראש הישיבה הנוכחי, לבתו של הרב מישקובסקי, הצטרף בתחילה ללומדים במסגרת הכולל, ותוך מספר שנים החל אף לומר שיעורים בישיבה. לאחר פטירת הרב מישקובסקי, בשנת תשמ"א, התמנה לראש הישיבה.

בשנת תשע"ב נפטר הרב דוד יצחק מן לאחר מחלה קשה, ועל פי צוואתו מונה במקומו בנו הרב יהושע שכיהן עד אז כר"מ וממלא מקומו, לראשות הישיבה.

מנהג מילוי הנטלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה התפרסמה במנהג שנפוץ בה בהשראתו של המשגיח הרב לופיאן. בני הישיבה מורגלים למלא את ספל המים לאחר נטילת ידיים עבור הבחור הבא. המשגיח הסביר זאת בכך שעדיף שהפעולה שעושה האדם תהיה עבור חברו ולא עבור עצמו, כך אפשר למצוא הזדמנות נוספת להיטיב עם הזולת.

כולל אברכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מחזיקה כולל אברכים הנחלק לשתי קבוצות עיקריות תחת הנהגתם של שני רבנים:

  • קבוצת הרב צבי גרינהויז - קבוצה המונה כ-50 אברכים, הלומדים מסכתות שונות בעיון ישיבתי וכן בעיון הלכתי.
  • קבוצת הרב מרדכי חייקין - קבוצה צעירה המונה כ-35 אברכים, הלומדים את המסכת הנלמדת בישיבה.

רבני הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבנים בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי נח שימנוביץ - מייסד הישיבה וראש הישיבה הראשון, מחבר ספר "חידושי רבי נח".
  • רבי רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי - גיסו של רבי נח וראש הישיבה לאחר פטירתו, כיהן גם כרבה של כפר חסידים. נפטר בשנת תשמ"א. נודע בכינויו "הרב", מחבר ספר "משנת אליהו".
  • רבי אורי שרגא קלרמן - מראשי הישיבה משנת תשט"ו עד לפטירתו בתשנ"ג, מחבר ספר "אור לישרים".
  • רבי שמואל דוד ורשבצ'יק - נישא בזיווג שני לחנה, אלמנת רבי נח שימנוביץ, מראשי הישיבה בשנים תשל"ז - תשמ"ח, שנת פטירתו.
  • רבי אליהו לופיאן - מנהלה הרוחני של הישיבה, משנת תשי"ב ועד לפטירתו בשנת תש"ל. נודע בכינויו "ר' אל'ה". שיחותיו נערכו בספר "לב אליהו".
  • הרב יצחק גרינברג - ממייסדי הישיבה, כיהן כמשגיח בישיבה בשנותיה הראשונות, לימים משגיח בישיבת לומז'ה בפתח תקווה.
  • הרב דוד יצחק מן - ראש הישיבה לאחר פטירת הרב אליהו מישקובסקי. נפטר בשנת תשע"ב.

רבני הישיבה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יהושע מן - ראש הישיבה
  • רבי דב יפה - מנהלה הרוחני של הישיבה (משגיח). משמש גם כמנהל רוחני בישיבת קול יעקב בירושלים.
  • רבי יצחק ברנשטיין - מראשי הישיבה (מבוגרי הישיבה וחתנו של שלמה מישקובסקי, בן רבי חזקיהו יוסף)
  • רבי עובדיה ברוידא - מראשי הישיבה (חתנו של דוד מישקובסקי, בנו של רבי חזקיהו יוסף ומנהל הישיבה בעבר)
  • הרב מנחם דוד - משגיח קטן
  • הרב מיכאל ולדמן - ר"מ (חתנו של הרב רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי)
  • הרב יעקב שמואלי - ר"מ (חתנו של הרב רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי)
  • הרב צבי גרינהויז - ראש הכולל

הרב מרדכי חייקין -ראש הכולל

בוגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין ישיבת כנסת חזקיהו ברכסים, באתר 'חלון אחורי', 2.10.13