ישיבת כסא רחמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בניין הישיבה
שלט הסבר על הישיבה

ישיבת כסא רחמים היא ישיבה חרדית ספרדית בבני ברק שבראשה עומד הרב מאיר מאזוז.

תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה בתוניס בידי הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר מאזוז, שכיהן עד אז כרב בישיבת חב"ד שם. הרב מצליח מאזוז עזב את משרתו זאת כיוון ששיטות הלימוד שם לא היו לרוחו ולא תאמו למסורת של יהודי תוניסיה, ופנה להקמת ישיבה משלו, במטרה לשמר את המורשת המקומית. עם זאת נשאר ביחסים טובים עם נציגי חב"ד, יחסים עליהם שמר גם בנו. כיום שוכנת הישיבה בבני ברק ובראשה עומד בנו הרב מאיר מאזוז.

הישיבה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב תלמידי הישיבה מבני עדות המזרח, ומעט אשכנזים שלמדו במוסדות חינוך של היהדות הספרדית ושל תנועת ש"ס. בשנים האחרונות החלה תופעה שתלמידים רבים מצרפת ומארה"ב לומדים בישיבה. במקום נמצאת ספרייה תורנית גדולה בשם "אהל משה" ובה אלפי ספרים חדשים ונדירים, חלקם הובאו מספריותיהם של חכמי תוניס וג'רבא, בהם הגהות רבות מכתב ידם. כמו כן שימוש תדיר של הרב מאיר מאזוז בספרים, העשיר את הספרים בספרייה באלפי הגהות מכתב ידו. ספרייה נוספת מסונפת לספרייה הגדולה בשם משכיל לדוד ע"ש רבי דוד עידאן ובה אוסף עשיר של יצירות תורניות מאת חכמי תוניס וג'רבה.

מוסדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה, מאז שנות השמונים, החלה להקים מערך של מוסדות, הכולל תלמודי תורה (בשישה סניפים במרכז ובדרום, וסניף אחד בצפון בעכו), בתי ספר יסודיים לבנות ובית ספר תיכון אחד לבנות בבני ברק, הבנוי במסגרת בית ספר של בית יעקב. וכמו כן הישיבה הקימה גם כמה ישיבות בת, בעיקר באזור מושבי הדרום באזור נתיבות ועוטף עזה. ובנספח לישיבה הקימה את המתיבתא "עץ חיים", שהיא מסגרת פנימייתית תורנית לגילאי כיתות ז' וח', בבני ברק.

הלימוד בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם הישיבות מוגדרת הישיבה כישיבה ספרדית הכמעט יחידה בה שיטת הלימוד אינו ליטאי - ישיבתי. הלימוד בישיבה מוכר כלימוד העיוני של חכמי הספרדים במאתיים שנה האחרונות, עם דגש על עיון יסודי ומעמיק כלימודם של חכמי תוניס. (מרן החיד"א בספרו מעגל טוב, מספר בהתפעלות אודות פגישתו עם תלמידים צעירים בתוניס, ועם שיטת הלימוד המעמיקה בתלמוד בבלי).

עם זאת, בשונה מגישתו של הגאון רבי בן ציון אבא שאול שיש ללמוד רק סדרי עיון, שאף שיטת הלימוד בישבה שהקימו תלמידיו קרובה לזו בכסא רחמים, דעתו של ראש הישיבה שיש לשלב גם לימודי בקיאות בש"ס, לצד לימודי הלכה ממקורה הבית יוסף הש"ע ונושאי כליו.

סדרי הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגמרא נלמדת בשיטת העיון הספרדי הכוללת דקדוק ברש"י ותוספות. לאחר לימוד הגמרא עוברים התלמידים ללימוד הטור, הבית יוסף והשולחן ערוך. לאחר מכן נלמדים פוסקים אחרונים.

בישיבה מושם דגש בשני דברים שבהם אין מקפידים ברוב הישיבות החרדיות:

  1. כתיבה - כתיבת חידושים ושאלות ותשובות, תוך העמדת רב מגיה שמתקן ומבקר את כתיבת הבחורים.
  2. הגייה ספרדית תקנית - בישיבה מוקפד על מסורת ההגיה הספרדית של העיצורים ג',ה',ו',ח',ט',ע',צ' וק', לגבי האותיות ד' ות' שגם להן יש מסורת הגייה משלהן, הרב מאזוז עוד לא הגיע להכרעה, אולם דעתו נוטה להגותן ע"פ ההגייה התימנית.
  3. לימוד קריאה בתורה חזנות ותנ"ך - בישיבה מתקיים לימוד סדיר של תיקון קוראים. כדי להעניק לאברכים את היכולת לקרוא את התורה בטעמים, לומדים בישיבה פרשת השבוע בטעמים.

מכון הוצאת ספרים "הרב מצליח"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הישיבה פועלת הוצאת הספרים "איש מצליח", הקרויה על שמו של הרב מצליח מאזוז. במסגרת ההוצאה נדפסו סידורי תפילה, מחזורים, תהילים תיקון קוראים הנחשבים למדויקים במיוחד. וספרים של חכמי תוניס, כגון "משמרות כהונה" ו"יתר הבז" "משמרות נתן" ועוד. הרב מאזוז ממריץ את תלמידיו להשתתף בפעילויות ההוצאה ומעניק הסכמה לספרים. כמו גם משתתף המכון בהוצאת ספרי בוגרי הישיבה ותלמידיה.

לצד ההדרת ספרים, פועל המכון גם לעריכת ספרים חדשים מלבד ספרי הייסוד, ומחולק למפעלים שונים:

מפעל משנה ברורה "איש מצליח"- כתיבת הערות לכל חלקי המשנ"ב שחיבר ה"חפץ חיים" ובכל מקום שפסק כנגד פסיקת הש"ע, ציינו את ההלכה לפי מנהג הספרדים. העורכים סיימו את חלקם לפני כעשור, כעת מהדיר המכון את ההוצאה לכתב מנוקד ומוגה.

מפעל "אוצר ההלכה"- ליקוט מקיף של כחמש מאות ספרים נדירים שכתבו פירוש חלקי על הש"ע, רוכזו למקום אחד על פי סדר השלחן ערוך, הסדרה מתוכננת להכיל כ-30 כרכים. לע"ע יצאו לאור 5 כרכים.

מפעל "הוראה ברורה"- ביאור ייסודי לשלחן ערוך חלק "יורה דעה" כמתכונת המשנה ברורה על חלק או"ח. לע"ע יצא כרך אחד על הלכות תערובות. הספר זכה לפרס עיריית בני ברק

רבני הישיבה בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב מאיר מאזוז - ראש הישיבה
  • הרב צמח מאזוז - מנהל הישיבה ור"מ שיעור א' ישיבה קטנה
  • הרב רחמים מאזוז - מנהל ור"מ בישיבה הגדולה
  • הרב שלמה עמאר - הראשון לציון והרב הראשי לישראל (שימש כדרשן בישיבה בשבתות ובאירועים מיוחדים, בתקופת כהונתו כדיין בפתח תקוה)
  • הרב נסים כהן - מחבר שו"ת מעשה נסים, שימש כ'רב המגיה' בישיבה
  • הרב משה לוי - מחבר ספרי הלכה שנפטר בגיל 40, שימש כר"מ בישיבה
  • הרב משה חורב - מנחה תוכנית הבקיאות, מחבר "כתר תורה" על כללי התוספות וספרים נוספים
  • הרב ינון חורי - בנו של הרב חיים חורי.
  • הרב ציון בוארון - מדייני בית הדין משפט וצדק שע"י הישיבה

מבוגרי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]