ישיבת בני עקיבא כפר הרואה

ישיבת בני עקיבא כפר הרואה
בניין הישיבה ההיסטורי
תאריך יסוד	ה'ת"ש
מיקום	כפר הרא"ה שבעמק חפר
השתייכות (זרם)	ציונות דתית,מרכז ישיבות בני עקיבא
מייסדים	הרב משה צבי נריה, הרב אברהם צוקרמן
ראש הישיבה כיום	הרב אברהם שרייבר

ישיבת בני עקיבא כפר הרואה נוסדה בי' בחשוון ה'ת"ש (1939) על ידי הרב משה צבי נריה במושב העובדים הדתי כפר הרא"ה והיא הראשונה בישיבות בני עקיבא ששילבה לימודי ישיבה ולימודים לבחינות הבגרות.

הקמת הישיבה

בעקבות סמינריון ההדרכה השני של תנועת הנוער בני עקיבא, שהתקיים בכפר הרא"ה, ובו נדון הצורך בהקמת מסגרות תורניות עבור הנוער הארץ ישראלי הדתי הוקמו "חוגים תורניים" בסניפי בני עקיבא בירושלים, חיפה ופתח תקוה. הלומדים שמרו על קשר בין החוגים בסניפים השונים ובמשך הזמן הגיעו להבנה שיש צורך בהקמת ישיבה ברוח בני עקיבא ואין להסתפק במסגרות הקיימות, ובהן גם ישיבת היישוב החדש בתל אביב. תלמידי החוגים התורניים פנו להנהלה הארצית של בני עקיבא, לרב משה צבי נריה ולבנימין שחור בדרישה להקים ישיבה שתהיה "חלוצית" ושילמדו בה בעברית, ישיבה ברוח תנועת בני עקיבא.

בקיץ ה'תרצ"ט (1939) יצאו חברי החוגים התורניים ל"מחנה הכנה לישיבה" שהתקיים בכפר הרא"ה בו כיהן כרב הרב שאול ישראלי אליו היו קשורים חברי החוגים. המחנה התנהל בליווי צבי קפלן כאח בוגר ואליו הצטרף גם הרב אברהם צוקרמן, קומונר סניף חיפה. הרב נריה היה באותו הזמן ציר מטעם המזרחי בקונגרס הציוני ה-21 בז'נבה ועל כן לא השתתף במחנה. תפקידו של המחנה היה לגבש את הגרעין לישיבה, מבחינה נפשית, לימודית וחברתית ולבחון האם אמנם מוכנים החברים למהלך נועז זה של הקמת ישיבה ראשונה מסוגה.

הרב נריה פנה למוסדות שונים בבקשת סיוע להקמת הישיבה אך פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 הציב קשיים רבים על גיוס הכספים. נשיא המזרחי העולמי הרב מאיר בר-אילן סירב לסייע בשל קשיים אלה, משה חיים שפירא הסכים לסייע בתקצוב לתקופת נסיון, ואילו הרב יהודה לייב מימון הסכים לסייע להקמת הישיבה מכיסו שלו.

ביום שני, י' בחשוון ה'ת"ש (חורף שנת 1939) הגיעו 13 חברי "החוגים התורניים" למושב בכפר הרא"ה ובראשם הרב נריה. הקבוצה התמקמה בצריף בית הכנסת במושב והחלה בלימוד מסכת ביצה. תוכנית הלימודים הייחודית כללה לימוד גמרא, משניות סדר זרעים, תנ"ך וכתבי הראי"ה. אורח החיים בישיבה נקבע על ידי הרב נריה תחת הכותרת "רפובליקה של בני תורה". נקבע ועד חברים אשר שמר על אורח חיים זה והחליט באשר לקבלת תלמידים חדשים. על אף הקשיים הכלכליים התבססה הישיבה ובסוף חודש אדר, עם תום זמן חורף, נערך בישיבה סיום מסכת בהשתתפות אורחים.

בי' באייר באה קבוצה נוספת של חברים ובראשה הרב אברהם צוקרמן אשר שימש כר"מ. תוכנית הלימודים התנהלה באופן דומה בשנים הבאות עד שבשנת העשור לישיבה פעל הרב צוקרמן להכנסת לימודי חול לישיבה, חרף התנגדותו של הרב נריה לעניין. לשיטתו של הרב צוקרמן חובתו ההלכתית של האב ללמד את בנו אומנות, חלה על לימוד לימודי חול המאפשרים הוצאת תעודת בגרות.

הישיבה הוקמה חרף התנגדויות בתוך תנועת בני עקיבא ובתחילה שולבו בה עבודת אדמה ולימודי קודש. רק לימים, בסוף שנות ה-40, עקב דרישת ההורים, ובעקבות הקמת מדרשיית נעם, הוכנסו לישיבה לימודי בית ספר תיכון (על חשבון עבודת הכפיים), וזאת חרף התנגדותו של הרב נריה (שהתבטא באוזני ישראל סדן: "יצמחו לי שערות על כף היד לפני שילמדו לימודי חול בישיבה"‏) ובעידודו של שותפו לראשות הישיבה, הרב אברהם צוקרמן.

הרצון של מייסדיה היה ליצור מוסד חינוכי שישלב בין הלימוד הליטאי, הרצינות של ישיבות המוסר, החמימות של תנועת החסידות והערנות החלוצית. בלשונו של הרב נריה, ליצור "צבר ללא קוצים". הישיבה התאפיינה בליברליות רבה ובנתינת אמון בתלמידיה, וכיוונה אותם להגשמה ציונית, המשך לימודים בישיבות גבוהות ושירות ביחידות קרביות בצה"ל, (כ-100 מבוגרי הישיבה נפלו במערכות ישראל). מייסדי הישיבה כיוונו להגשמת חזונו של הרב קוק כפי שהתבטא בתנועתו שלא צלחה "דגל ירושלים".

בראשית הישיבה ניתנו סמכויות רחבות לוועד התלמידים, שמנה חמישה חברים. הוועד היה אחראי על קביעת נוהלי הישיבה, קבלת תלמידים חדשים, מניעת סילוק קיימים וכדומה. כל תלמיד הגיע לתקופת ניסיון, ורק לאחר שהוועד אישר את קבלתו הוא היה הופך לתלמיד ולאחר מכן גם לחבר ולבעל זכות בחירה לוועד. ראשי הישיבה שיתפו את חברי הוועד בהכרעותיהם ולבטיהם.

בישיבה הושם דגש רב על אינטגרציה בחינוך, והתקבלו מלכתחילה תלמידים רבים בכל מחזור מעיירות פיתוח ושכונות מצוקה לצד ילדים מאזורים מבוססים. כיום ניתן למצוא בישיבה לצד מגמות קלאסיות כפיזיקה, מדעי המחשב וביולוגיה, גם מגמות כמו תקשורת, ומדעי החיים. לאחר פטירת הרב נריה היה הרב אברהם צוקרמן לראש הישיבה היחיד. לאחר פרישתו לגמלאות הועברה הישיבה לניהול מרכז ישיבות בני עקיבא‏.

הישיבה שומרת על קשר חם עם בוגריה, ונערכות שבתות מחזור רבות, שבהן משתתפים בוגרים שסיימו ללמוד שנים רבות לפני כן.

מבנה הישיבה ומעמדה ההיסטורי

בניין הישיבה עם גמר הבנייה, 1940

פנים הכיפה בבניין המרכזי, מעוטר בציטוטים מספר תהלים ומכתבי הרב קוק, 2007

הישיבה תוכננה על ידי מאיר בן אורי אשר צייר גם את ציורי הכיפה.

דגם של הישיבה הוקם בפארק מיני ישראל בסוף שנת 2005. סדרת התעודה "הישיבה" שהוקרנה בערוץ 10, צולמה בישיבת כפר הרוא"ה, על תלמידיה ורבניה.

ישיבת בית אברהם

בשנת ה'תש"ע, לאחר שניהול הישיבה הועבר למרכז ישיבות בני עקיבא, התמזגה הישיבה עם ישיבה תיכונית תורנית בשם ישיבת בית אברהם (על-שם הרב אברהם שפירא). ישיבת בית אברהם הוקמה בשנת תשס"ח בניר גלים והיא מזוהה עם הציבור החרד"לי. לאחר המיזוג בין הישיבות עברה ישיבת בית אברהם לכפר הרא"ה וראש הישיבה המשותפת הוא הרב אברהם יעקב שרייבר, שהיה רבו של כפר דרום.

ההחלטה על המיזוג בין הישיבות התקבלה לאחר שבמרכז ישיבות בני עקיבא חששו שהמוסד ההיסטורי יגיע לידי סגירה עקב ירידה ברישום לישיבה.

בשנת ה'תשע"ב צפוי לסיים המחזור האחרון של הישיבה המקורית, מחזור ע"ב, את לימודיו בישיבה ו"ישיבת בית אברהם" תיקח את מקומה.

בשנת ה'תשע"ג צפויה להיפתח במקום שלוחה של ישיבת הסדר "תורה בציון", אשר בראשה יעמוד הרב יצחק נריה, בנו של הרב נחום נריה, מייסד ישיבת האם^{[דרוש מקור]}.

בוגרים

רבים מבוגרי הישיבה השתלבו בעשייה הציונית, והפכו להיות בעצמם אישי ציבור ורבנים ידועים, להלן רשימה חלקית:

• אהרון אבוחצירא, שר בממשלות ישראל לשעבר, בין היתר, שר הדתות
• פרופ' משה אדד, ראש המכון לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן
• ד"ר דני אופן, ביולוג, חוקר במכון ויצמן, רחובות
• הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת גן
• הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבת אור עציון ונשיא מרכז ישיבות בני עקיבא
• הרב צפניה דרורי, ראש ישיבת קריית שמונה ורב העיר
• הרב יעקב הורוביץ, ראש ישיבת אופקים
• ד"ר גדעון הנמן, בלשן וחוקר לשון חז"ל, אוניברסיטאות בר-אילן ותל אביב
• שמעון הקשר, ממייסדי וראשי ישיבת קיבוץ הדתי בעין צורים, מרצה בעיקר בתחום התנ"ך, חבר ומחנך בקבוצת יבנה
• הרב בנימין הרלינג, רב ומחנך, ר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה וראש בית המדרש הגבוה באלון מורה
• הרב ירחמיאל וייס, ראש ישיבת ירושלים לצעירים
• הרב שלמה רוזנפלד- ראש ישיבת ההסדר שדמות נריה, וחבר בהנהלת איגוד ישיבות ההסדר בישראל
• השופט צבי טל, שופט עליון לשעבר
• מוטי יוגב, אל"מ (מיל), מזכ"ל תנועת בני עקיבא לשעבר, וסגן יו"ר מועצה אזורית מטה בנימין
• הרב משה לוינגר, מפעיליו הראשונים של מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון
• הרב דב ליאור, ראש ישיבת ניר ורב היישוב קריית ארבע
• הרב זלמן מלמד, ראש ישיבת בית אל ורב היישוב
• הרב חנן פורת, מחנך וחבר כנסת לשעבר
• פרופ' יונה פרנקל, חוקר ספרות חז"ל, האוניברסיטה העברית בירושלים
• הרב אפרים צוקרברג
• הרב שמחה הכהן קוק, רבה של רחובות
• הרב עוזי קלכהיים
• פרופ' נחום רקובר, חוקר המשפט העברי ומשנה ליועץ המשפטי לממשלה, חתן פרס ישראל
• אריה שומר, מנכ"ל בית הנשיא לשעבר (בתקופת כהונתו של עזר ויצמן)
• הרב ברוך ויסבקר, ראש ישיבת בית מתתיהו.
• אליעז כהן, משורר ועורך
• ג'קי לוי, איש תקשורת
• ח"כ ד"ר מיכאל בן ארי, היסטוריון ופעיל פוליטי
• פרופ' עמנואל אטקס, היסטוריון
• משה כץ, עיתונאי ואיש תקשורת, עורך כלבוטק
• ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) חבר כנסת

קישורים חיצוניים

• אתר הישיבה
• שמואל אדלמן, ‏רוא"ה טלוויזיה (על הסדרה "הישיבה"), באתר בשבע - ערוץ 7, 2 בדצמבר 2004