ישיבת כרם ביבנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת כרם ביבנה
Yeshivat-kerem-beyavne.jpg
חזית בניין הישיבה
תאריך יסוד ה'תשי"ג
מיקום יישוב עצמאי, סמוך לקבוצת יבנה
השתייכות (זרם) ישיבות הסדר
ציונות דתית
מייסדים הרב חיים יעקב גולדוויכט
ראש הישיבה כיום הרב מרדכי גרינברג

ישיבת כרם ביבנה היא ישיבת ההסדר הראשונה. הישיבה שוכנת ליד גבעת וושינגטון וקבוצת יבנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה בשנת ה'תשי"ג (1954) על ידי 13 חברי גרעין "גחל"ת" של שבט איתנים. בשנותיה הראשונות פעלה כישיבה במתכונת רגילה ובשנת ה'תשכ"ו (1965) התחילה לפעול במתכונת של ישיבת הסדר.

אחרי שהרב שאול ישראלי, דחה את ההצעה לשמש כראש הישיבה, נבחר הרב חיים יעקב גולדוויכט להיות ראש הישיבה הראשון. כשקיבלו ישיבות ההסדר את פרס ישראל בשנת ה'תשנ"א, קיבל את הפרס בשמן ראש הישיבה הרב גולדוויכט, כראש ישיבת ההסדר הראשונה.

מאז פטירתו (בשנת ה'תשנ"ד, 1994) משמש בוגר הישיבה, הרב מרדכי גרינברג כראש הישיבה.


הישיבה נוהלה כ-40 שנים על ידי אלי קליין (שפרש לגמלאות בשנת ה'תשס"ו, 2006) וכיום מנוהלת על ידי אריה כ"ץ (ממפוני גוש קטיף).

שם הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמה של הישיבה בדברי חז"ל, כגון במשנה במסכת עדויות פרק ב' משנה ד': "שלשה דברים אמר רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה", וכן במסכת כתובות פרק ד' משנה ו': "זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה...". בתלמוד הירושלמי (פרק ד' הלכה א') נאמר על לשון זו: "וכי כרם היה שם? אלא אלו תלמידי חכמים שהיו עשוין (יושבים) שורות שורות ככרם".

יש המשבשים את שם הישיבה ל"כרם דיבנה".

הר"מים בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרם ביבנה
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל יבנה
גובה ממוצע ‎50‏ מטר
תאריך ייסוד 1954
סוג יישוב יישוב מוסדי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 518 תושבים
מיקום כרם ביבנה
כרם ביבנה
כרם ביבנה
אתר הישיבה
חזיתו הצפונית של מבנה חדרי הכיתות והספרייה בישיבה
הישיבה בשנותיה הראשונות

מרבית הר"מים בישיבה שייכים למגזר הדתי לאומי ורובם בוגרי הישיבה.

המשגיח הרוחני בישיבה הוא הרב אברהם ריבלין. הרב דוד קב מעביר שיעור כללי בישיבה פעם בשבועיים (העברת השיעורים מתחלקת בינו לבין ראש הישיבה) וכן היה ראש הישיבה, בתקופה שבין פרישתו של הרב גולדויכט למינויו של הרב גרינברג.

ראשי הכולל ללימודי דיינות הם הדיינים הרב בנימין בארי, לשעבר חבר בית הדין הגדול ואב בית הדין באשקלון, והרב ישי בוכריס, דיין חבר בית הדין באשקלון. ראש הכולל ללימודי רבנות הוא הרב זכריה טובי. פוסק הישיבה הוא הרב אפרים רובינשטיין. הרמי"ם בישיבה: הרב מנחם בלכמן, הרב גבריאל סרף, הרב יצחק לוי, הרב אריה שטרן, הרב אהרן פרידמן, הרב אורי פישר והרב קלמן בר.

התלמידים בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה לומדים כיום כ 350 בחורים (שאינם נשואים), מאה מהם מגיעים מחו"ל לפרק לימודים של שנה או שנתיים כחלק מהמסלול האקדמי שלהם. חלק מבני חו"ל מאריכים את זמן הלימוד בישיבה אף יותר.

בנוסף, לומדים בישיבה כשבעים אברכים וחלקם הגדול מתגורר במקום. רובם של האברכים לומדים למבחני הסמיכה של הרבנות, חלקם לומדים לדיינות וחלקם (בעיקר הצעירים) לומדים במסגרת הלימודים הרגילה.

חלק גדול של הבחורים מתגייסים באמצע שנתם השנייה למשך שנה וחצי. אחרים מתגייסים בתחילת השנה השלישית ויש הדוחים את הגיוס לטווח ארוך יותר, במעמד של תורתו אומנותו.

פרסומים וספריית שיעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוצאת ספרים של רבני הישיבה
  • "בלכתך בדרך" - חוברת דו שנתית המכילה רעיונות של הר"מים והתלמידים בישיבה
  • "ספרית תירוש" - ספריית שיעורים שנמסרו על ידי רבני הישיבה ורבנים אורחים, בקובצי קול ווידאו
  • "אשכולות" - עלון שבועי המופץ בכמאה עותקים בישיבה ובסביבתה ועוד כמאה עותקים בדואר אלקטרוני
  • "זמורות" - עלון חודשי לחיילי הישיבה

מסלולים ופעילות נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כולל סמיכה לרבנות ודיינות
  • מכון ללימוד הלוח העברי והלכות קידוש החודש (בשילוב עם אסטרונומיה), בניהולו של הרב שי ואלטר.‏[1]
  • מכון הוראה - המעניק תעודת הוראה מוכרת ממשרד החינוך, בראשותו של הרב מרדכי דימנטמן
  • שיעורי תורה באשדוד, יבנה וישובי האזור, וכן "כולל יום השישי" לתושבי האזור
  • פעילות חסד בבית חולים הרצפלד ובבית חולים קפלן והתנדבות בגמ"ח "יד יששכר ויצחק" שהוקם על ידי תלמידי הישיבה.
  • מכון בראשות הרב בן ציון אלגאזי העוסק בלימוד הלכה לציבור הרחב. המכון מוציא דיסקים וחוברות בנושאים בהלכה (כגון: צורבא כיס, צורבא חיילים, צורבא נשים, צורבא חו"ל).

בוגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש של הישיבה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואל יעקובי, ‏הצד היהודי של הירח, באתר בשבע - ערוץ 7

קואורדינטות: 31°49′7.03″N 34°43′20.24″E / 31.8186194°N 34.7222889°E / 31.8186194; 34.7222889