ישיבת מעלה אליהו
 | |
| ישיבת תל אביב "מעלה אליהו" | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות |
ציונות דתית ישיבות הקו |
| תקופת הפעילות | התשנ"ז–הווה |
| מייסדים |
הרב חיים גנץ הרב נדב פרידמן |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב חיים גנץ |
| תלמידים | |
| 270 | |
| מיקום | |
| מיקום | הנרייטה סולד 6 תל אביב |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°04′46″N 34°47′31″E / 32.079555555556°N 34.792°E |
|
ytlv | |
|
(למפת תל אביב רגילה)   ישיבת מעלה אליהו  | |
  | |
ישיבת תל אביב "מעלה אליהו", ע"ש עו"ד אליהו מירון, היא ישיבה גבוהה ציונית דתית הממוקמת בתל אביב-יפו. ראש הישיבה הוא הרב חיים גנץ.
הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישיבה הוקמה בתל אביב באלול תשנ"ז (1996) על ידי קבוצת אברכים מישיבת מרכז הרב. הקבוצה ביקשה מהרב חיים גנץ, מתלמידי הרב צבי ישראל טאו והרב מרדכי שטרנברג, ששימש כר"מ בישיבת שבי חברון, לעמוד בראש הישיבה. לגרעין המייסדים הצטרפו כ-20 בחורים מישיבות תיכוניות. הישיבה הוקמה בתמיכתו והדרכתו של הרב שטרנברג שמסר בה שיעור שבועי עד פטירתו[1]. במשך כחמש שנים שכנה הישיבה במקלט מתחת לבית כנסת ברחוב יהושע בן-נון[2]. בשנת תשס"ד (2004) עברה הישיבה לרחוב הנרייטה סולד בסמוך לבית החולים איכילוב לבית הכנסת "בר כוכבא" ולאחר מכן לאולם ספורט הצמוד אליו ששופץ ומשמש בית מדרש. בקבלת המבנה, הישיבה התחייבה לפנותו לצורך הקמת בית ספר יסודי לתלמידי האזור כשתידרש.
הרב גנץ הסביר את הרצון להקים ישיבה בתל אביב בכך שהעיר היא גוף מרכזי אך בראייתו חסרה בה "נשמה", שהיא לדעתו מקום לימוד התורה[3].
המאבק נגד העברת הישיבה והרחבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ועדת התכנון העירונית של עיריית תל אביב אישרה בקשת בנייה שהגישה הישיבה להפוך את בית הכנסת "מגורים" ברחוב קליי בצפון תל אביב לבניין לישיבה המורחבת. תושבי הרחוב, 'מטה המאבק נגד המשיחיים' וארגון הדגלים השחורים פתחו במאבק נגד בקשת הבנייה והפגינו ליד בית הכנסת[4]. חבר מועצת העיר ת"א ראובן לדיאנסקי שהצטרף למוחים טען כי "זהו מאבק ערכי והוא מהווה נקודת ציון בשמירה על תל אביב חילונית".[5] בעזרת מימון המונים ובסיוע סגני ראש העיר הגישו התושבים ערר על האישור. הערר התקבל ביוני 2023 והבקשה בוטלה[6].
כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום לומדים בישיבה כ-200 בחורים וכ-50 אברכים. סביב לישיבה התפתחה קבוצה של כ-100 משפחות דתיות, שהגיעו אליה מתוך רצון לחיות חיי תורה בעיר חילונית, ולהגביר את התורה והיהדות בה. הישיבה מפעילה תוכנית לימוד לחיילים עורפיים המשרתים בבסיסים באזור תל אביב. הישיבה מחנכת לשירות בצה"ל, חלק מהבחורים מתגייסים דרך מסלול הסדר מרכז וחלקם מתגייסים לשירות צבאי מלא.
ר"מים בולטים בישיבה הם הרבנים נדב פרידמן, יורם מושקוביץ, יאיר גלס (רב היישוב שומריה), מאיר הילביץ' (רב היישוב ברוכין), ודוד טורנר (ראש בית המדרש הקהילתי גבעת שמואל).
באלול תשפ"ג (2023) הקים הרב משה לוי, שהיה ר"מ בישיבה, שלוחה בהרצליה עם גרעין מתלמידי הישיבה[7].
הישיבה מופעלת באמצעות עמותה בשם ״הנקודה היהודית בתל-אביב״[8]
פעילות חברתית ותורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף ללימודים בישיבה ישנם כמה מיזמים תחת חסותה של הישיבה הפועלים בתחומי הזהות היהודית. בין הארגונים ניתן למנות את מכון 'כנפיים' - המפעיל תוכנית הכנה לבר מצווה לילדים מתל אביב[9], ו'קשר לחולים' שבמסגרתו הולכים התלמידים בשבתות וחגים לערוך קידוש ולשמח חולים בבית החולים איכילוב[10]. הישיבה גם מפעילה בשיתוף עם חברה קדישא תל אביב-יפו פרויקט "קשר של אמת" שבמסגרתו נשלחים תלמידי הישיבה לסייע למשפחות אבלות במהלך השבעה[11]. פרויקט 'מפגשים' מקיים מדי חודש מפגש בין נשות הגרעין לבין נשים חילוניות מהאזור.
הישיבה מפעילה מספר מעונות יום לילדים במסגרת "מעון דפנה", בהם כ-100 ילדים חילוניים ודתיים בגילאי 3 חודשים עד 3 שנים.
ב-2010 הפיק מכון קשר אלבום בשם "שעת נעילה" המכיל את הלחנים המוכרים של תפילות יום הכיפורים, כאשר המטרה היא שאנשים המשתתפים בתפילות ירגישו שייכות וחיבור לנוסח התפילה. האלבום הופק בשיתוף ארגון צהר המרכז תפילות ציבוריות בכל הארץ, ונמכר באלפי עותקים[12][13].[דרושה הבהרה]
בשנת 2020 שלח ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, מכתב אל הישיבה בעקבות טענות לאמירות להט"בופוביות בשיעורי הישיבה[14].
בוגּרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם בוגרי הישיבה נמנה אל"ם יהונתן שטיינברג, מפקד חטיבת הנח"ל שנהרג במתקפת הפתע ב-7 באוקטובר בהיתקלות עם מחבלי חמאס סמוך למעבר כרם שלום[15].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת מעלה אליהו
ישיבת מעלה אליהו, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
אזכרה לציון שנה לפטירתו של מו"ר הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל, סרטון בערוץ "ישיבת תל אביב "מעלה אליהו"", באתר יוטיוב (אורך: 01:30:36)
- ^ אריה יואלי, ב-70 שניות: כך בנו בישיבה בתל אביב קומה שנייה. צפו, באתר "סרוגים", 23 בספטמבר 2022
- ^
ערב הורים תשפג התורה - נשמת העם מור רהי הרב חיים גנץ, באתר vimeo
- ^ דביר עמר, קמפיין הסתה נגד ישיבת מעלה אליהו, באתר ערוץ 7, 11 במאי 2023
- ^ פוסט של חבר מועצת העיר ראובן לדיאנסקי, באתר פייסבוק, 1 במאי 2023
- ^ אריה יואלי, בוטל האישור להקמת הבניין של ישיבת מעלה אליהו, באתר "סרוגים", 28 ביוני 2023;
גיא נרדי, הוועדה המקומית החליטה: הישיבה שעוררה סערה לא תעבור לרחוב קליי בצפון ת"א, באתר כלכליסט, 29 ביוני 2023 - ^ מחנך לדורות, שיא חדש של תלמידים בישיבות הציונות הדתית, באתר רוטר נט, 18.08.23
- ^ הנקודה היהודית בתל - אביב, באתר "גיידסטאר ישראל"
- ^ קשר בר מצווה, באתר ישיבת מעלה אליהו
- ^ קשר לחולים, באתר ישיבת מעלה אליהו
- ^ קשר של אמת, באתר ישיבת מעלה אליהו
- ^ שעת נעילה – לא רק לדתיים , אתר מורשת
- ^ יואב פרידמן, המדריך המוזיקלי לתפילות יום כיפור, באתר ynet, 13 בספטמבר 2010
- ^ איתי שיקמן איתי שיקמן, חולדאי נגד הישיבה שהרצתה על "להט"ביסטן", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 במרץ 2020
- ^ דביר עמר, הרב חיים גנץ: "את יוני שטיינברג עניינה רק מסירות נפש", באתר ערוץ 7, 9 באוקטובר 2023
