ישיבת עטרת ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°46′47″N 35°13′57″E / 31.779706°N 35.23239°E / 31.779706; 35.23239

עטרת ירושלים
Ateret.jpg
סמליל הישיבה
תאריך יסוד ה'תשמ"ב
מיקום הרובע המוסלמי, העיר העתיקה, ירושלים
השתייכות (זרם) ציונות דתית, ישיבות הקו
ראש הישיבה כיום הרב שלמה אבינר
מספר תלמידים כ-100 תלמידים
ישיבת עטרת ירושלים
מיקום ישיבת עטרת ירושלים
ישיבת עטרת ירושלים
ישיבת עטרת ירושלים
הכניסה ל"בית הכנסת איחוד לוחמי ירושלים"
חזית בניין הישיבה, לכיוון רחוב הגיא

ישיבת עטרת ירושלים (בעבר ישיבת עטרת כהנים ורבים ממשיכים להשתמש בשם זה) היא ישיבה גבוהה בראשות הרב שלמה אבינר הממוקמת ברחוב הגיא שברובע המוסלמי) בירושלים.

בבניין הישיבה שוכן "בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת עטרת כהנים הוקמה בשנת 1983 כחלק מפעילות עמותת עטרת כהנים ליישוב יהודים ברובע המוסלמי, במבנה ששימש בעבר את ישיבת תורת חיים, ונעזב בעקבות מאורעות תרפ"ט, ובאופן סופי במאורעות תרצ"ו.

הקמת הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הישיבה הועמד מראשיתה הרב שלמה אבינר הישיבה היא אחת מישיבות הקו ונוקטת בקו ממלכתי. בסביבות שנת 1991 הופרדה הישיבה מעמותת עטרת כהנים על מנת לאפשר לתורמיה להנות מזיכוי במס הכנסה על תרומות[דרוש מקור], ושמה שונה לישיבת "עטרת ירושלים".

אופי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה לומדים רוב היום גמרא בעיון‏[1]. כמו כן מושם דגש על לימודי אמונה והרב אבינר מוסר שיעורים כלליים בכתבי הראי"ה שלוש פעמים בשבוע, וכן שיחות צהריים מדי יום בנושאים שונים. הישיבה הייתה מהישיבות הראשונות שפתחו שיעור עבור בוגרי צבא, בסוף שנות השמונים של המאה ה-20.

בישיבה לומדים 230 תלמידים ואברכים. היא מוציאה ירחון בשם עיטורי ירושלים (נקרא בעבר עיטורי כהנים), שבו מופיעות תשובות של הרב אבינר במגוון נושאים ומאמרים של רבני הישיבה ותלמידיה, כמו גם כתבים של הרב צבי יהודה הכהן קוק וסיפורים עליו. הישיבה עורכת כנסים תורניים בחול המועד סוכות ופסח. בעבר התמקדו הכנסים בסוגיות הקשורות למקדש, אולם כיום הם עוסקים גם בנושאים אחרים.

הישיבה פועלת בשיתוף פעולה עם עמותת עטרת כהנים ליישוב יהודים ברובע המוסלמי, המכונה בישיבה "הרובע היהודי המתחדש". תלמידי הישיבה נוהגים להתפלל בשבת תפילת מנחה ליד הכותל הקטן ומשתתפים במבצעי אכלוס של בתים שנקנו על ידי העמותה. ארבעה מתלמידיה נרצחו וכמה נפצעו על רקע לאומני באירועי טרור באזור.

בין הרבנים כיום ובעבר, ניתן למצוא את הרב אביחי רונצקי הרב עמיאל שטרנברג, הרב מרדכי שטרנברג, הרב יוסף קלנר, הרב אליהו מאלי, הרב חיים אביהו שוורץ, הרב מנחם פרומן, אל"ם הרב אייל קרים, והרב בנימין אלון.

הישיבה קשורה למדרשת ראשית ירושלים, העוסקת בהנחלת מורשתה של ירושלים בציבור, וכן למכינה קדם צבאית עטרת כהנים.

"בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופה קצרה לאחר מלחמת ששת הימים, גילה מרדכי קופ ראש "איגוד לוחמי ירושלים" את בית הכנסת תורת חיים ברובע המוסלמי של העיר העתיקה, היחיד ששרד גם במהלך שנות השלטון הירדני. האיגוד הקים במקום את "בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים". גם לאחר הקמת ישיבת עטרת ירושלים במתחם, בית הכנסת ממשיך לפעול במקביל לישיבה‏[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבתי זכריה 90 שנות היסטוריה יהודית ברובע המוסלמי בירושלים העתיקה : מישיבת "תורת חיים" הכללית עד בית הכנסת של "איגוד לוחמי ירושלים בעיר העתיקה", / ירושלים : איגוד לוחמי ירושלים בעיר העתיקה. מהדורה שלישית ומורחבת תשמ"ג -1982.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בניגוד לשמועה נפוצה, בישיבה נלמדות מסכתות הגמרא הישיבתיות הרגילות, ללא התמקדות בעניינים הקשורים בבניין בית המקדש
  2. ^ עיריית ירושלים


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.