ישיבת קול תורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קול תורה
Kol Torah Outside.jpg
הבניין הראשי של הישיבה
תאריך יסוד ה'תרצ"ט
מיקום ירושלים שכונת בית וגן
השתייכות (זרם) ישיבה ליטאית
מייסדים הרב יחיאל מיכל שלזינגר והרב ברוך קונשטט
ראש הישיבה כיום הרב משה יהודה שלזינגר
מספר תלמידים 1000
מצבת הרב שלמה זלמן אוירבך עליה נכתב: "העמיד תלמידים הרבה בישיבת קול תורה"

ישיבת קול תורה היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בשכונת בית וגן בירושלים, בראשה עומד כיום הרב משה יהודה שלזינגר. הישיבה מורכבת מישיבה גדולה, ישיבה קטנה וכולל אברכים.

תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת "קול תורה" נוסדה בירושלים בשנת ה'תרצ"ט (1939) על ידי רבנים יוצאי גרמניה - הרב יחיאל מיכל שלזינגר, יליד המבורג (ששימש קודם לכן כמורה הוראה ור"מ בפרנקפורט) והרב ברוך קונשטט אב"ד וראש ישיבה בעיר פולדה עבור נוער שעלה ממערב אירופה‏[1]. הישיבה הוקמה בעקבות אירועי "ליל הבדולח", עבור יוצאי גרמניה שעלו לארץ ישראל. הישיבה לא הושפעה מהגותו של הרש"ר הירש ומאסכולת "תורה עם דרך ארץ", שאותה ייסד, אלא התנהלה על פי דרך הלימוד הליטאית. הישיבה התייחדה בכך ששפת הלימוד הייתה עברית (ולא יידיש) ושחלק מסדרי הלימוד הקבועים בה היו שיעורי תנ"ך. שמה של הישיבה ניתן לה על ידי הרבנית מטל שלזינגר, רעייתו של ראש הישיבה, שאמרה כי "קול לימוד התורה של בעלה ערב לה יותר מכל התענוגות הגשמיים שהותירה אחריה בגרמניה". יהודי ירושלים בני היישוב הישן, שלא הורגלו לסוג זה של ישיבות, נהגו לכנותה בעוקצנות: "קולטורה", שמשמעותה תרבות בגרמנית.

חבר הרבנים של הישיבה כלל את: הרב יונה מרצבך רב העיר דרמשטאט, הרב יוסף יהודה ריינר, יוצא הונגריה, והרב חיים יוסף יעקובוביץ‏[2] ששימש כר"מ בישיבת פרנקפורט יחד עם הרב שלזינגר, ועלה ארצה בתרצ"ד[3]. בשנתה הראשונה למדו בישיבה כ-50 תלמידים‏[4].

בין השנים ה'תש"ו-ה'תש"ח, קלטה הישיבה נערים ניצולי שואה, בעיקר יוצאי גרמניה, טרנסילבניה והונגריה, אך גם ממדינות אחרות במזרח אירופה, שהגיעו ארצה כמעפילים או במסגרת עליית הנוער.

בחלוף השנים השתנה הקו הלימודי בישיבה והיא הפכה לישיבה ליטאית לכל דבר, ובה לימודים במתכונת דומה לישיבת חברון וישיבת פוניבז'. למרות זאת נשמרו בה מסורות מסוימות האופייניות ליהודים יוצאי גרמניה. כמו כן, עד לסוף שנות ה-70 היו בישיבה הקטנה והגדולה יחד רק שש כיתות (ללא קיבוץ), ובהמשך פנו הבחורים לישיבות אחרות, בפרט לפוניבז' וחברון.

בשנת תש"ט נפטר ראש הישיבה הרב שלזינגר. את ראשות הישיבה קיבל הרב שלמה זלמן אוירבך, תפקיד שבו שימש במשך 46 שנה (לצידם של הרב ברוך קונשטט ובהמשך בנו הרב אלחנן קונשטט). תפקיד זה כלל את מסירת השיעור לשתי הכיתות הגבוהות (ה'1 וה'2) ובחינה חודשית לכל כיתה. עם פטירתו של הרב אוירבך בשנת ה'תשנ"ה (1995), עברה ראשות הישיבה לבנו של ראש הישיבה הראשון, הרב משה יהודה שלזינגר.

בתפקיד משגיח בישיבה הגדולה שימש הרב גדליה אייזמן החל משנת תש"ד (חמש שנים לאחר קום הישיבה). בשנות השמונים הפסיק הרב אייזמן את שיחותיו, ואת מקומו ממלא הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, חתנו של הרב אוירבך אשר דוגל בהשקעה ביצירת קשר אישי עם התלמידים. בחדרו בישיבה הוא מוסר "ועדים" לקבוצות של 4-8 תלמידים החפצים בכך. לצד הרב אייזמן כיהן הרב גבריאל לרר. במשך 20 שנה היה הרב שלמה וולבה מוסר שיחה שבועית בישיבה, במוצאי שבת.

הנהלת הישיבה אינה נוטה בדרך כלל להתערב בסדר יומם של התלמידים, ובכך נחשבת הישיבה לנטולת פיקוח באופן יחסי. אף על פי כן, נוקטים כיום רבני הישיבה בעמדה מחמירה כלפי טלפונים סלולריים. בנוסף חל איסור על בחורים צעירים ללמוד נהיגה.

מנהל הישיבה בין השנים תשמ"ט-תשע"א היה בנימין ליבסקינד. כיום משמש בתפקיד ישראל ברלין.

בנייני הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה השתכנה הישיבה בבית הכנסת שבשכונת משכנות הסמוכה לשכונת מחנה יהודה. אחר כך עברה הישיבה לשכונת שערי חסד כשהפנימייה וחדר האוכל שוכנו במבנה המכונה "בית סבא" ברחוב המלך ג'ורג' 47. עם ההכרזה על הקמת אזור ביטחון ב' בפברואר 1947 פונה בית סבא, ובהשתדלות הרב הרצוג אצל הבישוף האנגליקני של ירושלים השתכנה הפנימייה באופן זמני באגף של ירושלים קולג' לבנות ברחוב אוסישקין‏[5], שבהמשך היה למשכנו של בית הספר אוולינה דה רוטשילד. הישיבה המשיכה בלימודים סדירים במהלך מלחמת העצמאות ולמדו בה באותה עת כ-120 תלמידים‏[6].

בשנת ה'תשי"ז עברה הישיבה למשכן קבע בשכונת בית וגן[7], מבנה שתוכנן על ידי האדריכל יוסף שנברגר. בעקבות הגידול במספר התלמידים הפך לאחר כחמש שנים המבנה הראשון לשמש כפנימייה לתלמידים, ובצמוד לו נבנו שני בתי מדרש לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה. בישיבה ישנה גם מסגרת מיוחדת לתלמידי חוץ לארץ, שבהמשך משתלבים במסגרת הרגילה.

בשנים 2000-2003 (תש"ס-תשס"ג) בנתה הישיבה אגף לימוד חדש וביצעה שינויים במבנים הקיימים‏[8].

הישיבה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש, 2007

כיום מונה הישיבה כאלף תלמידים‏[9] במסגרות שונות:

  • "ישיבה קטנה" המיועדת לנערים בגילאי 14-17
  • "ישיבה גדולה" המיועדת לתלמידים בגילאי 17-24
  • מחלקה לתלמידים מחו"ל
  • כולל אברכים - לבוגרי הישיבה וישיבות אחרות, שנישאו ולומדים במסגרת נפרדת

מנהגים מיוחדים בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות היות הישיבה כיום ישיבה ליטאית מובהקת, היא ממשיכה לשמר מנהגים וניגונים "יקיים" שהנהיגו מקימיה ואינם מקובלים בישיבות ליטאיות אחרות. מנהגים אלה כוללים למשל:

  • שירת הפיוט "יגדל" בימים טובים ובימים נוראים בסוף התפילות בניגון בנוסח פרנקפורט.
  • החנוכייה מוצבת במרכז קדמת בית המדרש (ולא כדעת המשנה ברורה, שיש להעמידה סמוך לכותל).
  • אמירת פרקי אבות בקיץ וברכי נפשי אחר מנחה של שבת.
  • לא פותחים את ארון הקודש בפסוקי "שמע קולנו" בסליחות.

ר"מים בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבני הישיבה, 2005

ר"מים בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבה קטנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה קטנה היא הישיבה הקטנה הגדולה בירושלים, ובכל שנתון יש שני שיעורים בני 30 בחורים כל אחד ויותר. בין הצוות בישיבה הקטנה: הרב ישראל גנס, הרב ברוך שפירא והמשגיח הרב אביעזר שפירא, האדמו"ר מדרוהוביץ'.

בעבר כיהנו בישיבה קטנה: הרב דוד הקשר, הרב יונה מרצבך - רבה של דרמשטט גרמניה וחבר מועצת גדולי התורה, הרב יוסף יהודה ריינר מרבני הונגריה, הרב אלכסנדר דינקל, הרב משה קופשיץ, הרב בן ציון בורודיאנסקי, הרב ישראל בונדהיים, והרב יעקב שטיינהוז (מחבר סדרת הספרים הפופולרית "דבר יעקב"). המשגיח בישיבה היה הרב שטיינהוז.

בוגרי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקול תורה אלפי בוגרים בישראל ובקהילות היהודיות בעולם. במהלך השנים הוקמו בתי כנסת המיועדים לבוגרי הישיבה, שבהם מתקיימים מנהגי התפילות והמנגינות כמנהג הישיבה. מעת לעת מגיעים אליהם רבני הישיבה למסור שיעורים ושיחות מוסר.

בוגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בהוצאת הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת קול תורה יוזמת הוצאת ספרים כדי לעודד כתיבת ומסירת חידושי תורה:

  • קובץ קול התורה חידושי תורה על מסכת מכות שנתחדשו על ידי תלמידי ישיבת קול תורה (ה'תשנ"ג)
  • קול התורה - ב"ק חדושי תורה על מסכת ב"ק (אדר ה'תשנ"ו)
  • קול התורה - מאמרים, חידושים, ביאורים, מרבני ישיבת קול תורה (כסלו ה'תשס"ג)
  • שערי גיטין - חידושי תורה עמ"ס גיטין, שנתחדשו על ידי תלמידי ק"א בישיבה (אדר ה'תשס"ו)
  • שערי כתובות- חידושי תורה עמ"ס כתובות, שנתחדשו על ידי תלמידי ק"א בישיבה (אדר ה'תשס"ז)
  • תורה מהיכל - מערכות תורניות שנתחדשו על ידי תלמידי הישיבה ונמסרו בהיכל בית המדרש (אב ה'תשס"ט)

תורה מהיכל היא סדרת ספרים תורנית על מסכתות התלמוד. כל ספר מורכב מעשרות מערכות עיונות על סוגיות באותה מסכת. כל מערכה חוברה בידי תלמיד בישיבת קול תורה ונמסרה על ידו בבית המדרש, בפני מאות מתלמידי הישיבה ורבניה, ותושבי שכונת בית וגן[10]. עד היום יצאו לאור שלושה כרכים של "תורה מהיכל, על מסכתות קידושין, בבא קמא ובבא מציעא, שלושתם בה'תשס"ט.

שם הסדרה תורה מהיכל הוא שילוב של שם הישיבה "קול תורה" ושם בית המדרש שבו נאמרים החבורות "היכל משה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]