ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש
תאריך יסוד ה'תרנ"ז - 1897
מיקום Flag of Israel.svg  ישראל
Flag of the United States.svg  ארצות הברית
Flag of France.svg  צרפת
Flag of Argentina.svg  ארגנטינה
Flag of Brazil.svg  ברזיל
Flag of Australia.svg  אוסטרליה
Flag of Canada.svg  קנדה
Flag of Germany.svg  גרמניה
Flag of Russia.svg  רוסיה
Flag of Moldova.svg  מולדובה
השתייכות (זרם) חסידות חב"ד - ליובאוויטש
מייסדים רבי שלום דובער מליובאוויטש
ובנו רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש
מספר תלמידים לא ידוע

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש היא רשת ישיבות חב"ד שנוסדה בט"ו באלול בשנת תרנ"ז (1897) על ידי רבי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד ונוהלה על ידי בנו רבי יוסף יצחק שניאורסון (לאחר פטירתו החליפו חתנו הרב שמריהו גוראריה). אף שלא כל ישיבות חב"ד נקראות בשם "תומכי תמימים" בלבד, הן מתנהלות ברוח זהה ותחת ההנהלה המרכזית של רשת ישיבות חב"ד. ישיבות חב"ד בעולם פועלות תחת הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית השוכנת במרכז חב"ד העולמי - 770, בברוקלין, ניו יורק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה נוסדה בשנת תרנ"ז (1897) בעיירה לובביץ', על ידי הרבי החמישי של חסידות חב"ד, הרש"ב. ההכרזה על הקמת הישיבה נעשתה בעת חתונת בנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, לימים האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד. המייסד מינה את בנו למנהל הישיבה מיד לאחר חתונתו. הרש"ב ביטא את המשקל הרוחני הכבד שייחס ליסוד הישיבה כשסיפר שבמשך עשר השנים שקדמו להקמתה התגלגל על קברי אבותיו האדמו"רים בתפילות להצלחתם של תלמידי הישיבה.

בהמשך נפתחו סניפים בעיירות רוסיה הלבנה, שנוהלו על ידי הנהלת הישיבה המרכזית בליובאוויטש. לאחר המהפכה הסובייטית עברו ישיבות תומכי תמימים למחתרת. הקומוניסטים, שחשפו רבות מהן, שפטו תלמידים ואנשי צוות. הצעירים שבהם נשלחו לבתי ילדים והמבוגרים נשלחו לעבודות כפייה בגולאגים, ואף נשפטו למוות. את רשת הישיבות ניהל אז בפועל מזכירו האישי של הריי"צ, הרב יחזקאל פייגין.

סניף הישיבה בוורשה נפתח בשנת תרפ"א (1921). לאחר הגעת הריי"צ לארצות הברית הוא ייסד ישיבה גדולה בניו יורק ולה סניפים רבים בארצות הברית. הישיבה בניו יורק היא מאז הישיבה המרכזית של חב"ד. במהלך השואה נהרגו מאות מתלמידי הישיבה. קבוצה אחת של תלמידים נמלטה לשאנגחאי שבסין והקימה שם ישיבה. סניפים נוספים של הישיבה הוקמו בעולם בימי כהונתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון ולאחריה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקרו של יום הלימודים בתומכי תמימים, דומה לסגנון הישיבתי הרגיל, בו רוב היום מוקדש ללימוד הגמרא ומפרשיה. שיטת הלימוד מדגישה את ההבנה היסודית של הגמרא עם פירוש רש"י ותוספות, ורק לאחר מכן הרחבת היריעה ופלפולים. את שיטת הלימוד התווה מייסד הישיבה בקונטרס מיוחד לתלמידי הישיבה "קונטרס עץ חיים", שם הוא שולל את שיטת הפלפול קודם שהתלמיד הגיע לבהירות שלמה בסוגיה עצמה.

לימוד התלמוד מתחלק לשני חלקים - 'עיונא' ו'גירסא'. בלימוד 'עיונא' לומדים לעומק הסוגיה וההספק הוא איטי יחסית. בזמן המוקדש ללימוד ה'גירסא' הלימוד הוא שטחי יותר, אך השאיפה היא לרכוש ידע כללי במסכתות רבות ככל האפשר של התלמוד. בעקבות הכרזתו של הרבי מליובאוויטש על מבצע תורה מתקיים מבצע מיוחד בישיבות רבות ללמוד ולהיבחן על כל תוכנה של המסכת העיקרית הנלמדת באותה שנה.

הרבי מליובאוויטש קבע מחזור לימוד בן 8 שנים בו לומדים בכל ישיבות חב"ד מדי שנה את אותה המסכת. אלו הן המסכתות הנבחרות על-פי הסדר: קידושין, בבא מציעא, שבת, גיטין, בבא בתרא, כתובות, בבא קמא ופסחים. מטרת הלימוד האחיד היא כדי לאפשר לתלמידי הישיבות השונות לדון יחד בנושאים הנלמדים, כאשר התועלת היא כפולה: אחדות בין התלמידים, ולימוד מעמיק ובונה יותר. אלו הן המסכתות העיקריות הנלמדות בישיבות, אך נוסף להן נלמדות בכל ישיבה מסכתות שונות ל'גירסא'.

הדבר שמאפיין יותר מכל את ישיבות תומכי תמימים, הוא קביעת סדרים מיוחדים ללימוד תורת החסידות. מקפידים בה על שני סדרים: מוקדם בבוקר ובערב - עם תום הזמן המוקדש ללימוד התלמוד. מאז החלה לצאת לאור סדרת ספרי לקוטי שיחות מאת הרבי מליובאוויטש, מקיימים תלמידי הישיבות בסוף יום הלימודים "סדר שיחות" - שבו הם לומדים שיחות אלה.

תשומת לב מוקדשת לתפילה. התלמידים מודרכים בשיעורים ובשיחות פרטיות עם מוריהם ללמוד את פירוש מילות התפילה, להתפלל בכוונה ובאריכות, להעמיק בתוכן התפילה על-פי ביאורי תורת החסידות ולריכוז מחשבתי (המכונה בקרב החסידים 'התבוננות') טרם התפילה ובמהלכה בעניינה של התפילה. התלמידים מודרכים להפנים את חוויית התפילה כך שזו תשפיע מבחינה רוחנית על מהלך היום. עיקרה של התפילה באופן זה (המכונה: עבודת התפילה, והמתפללים - "עובדים") הוא בשבת, שבה התפילות ארוכות יותר.

ה'תמימים'[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז חב"ד העולמי - 770, בו ממוקמת הישיבה המרכזית של חב"ד

מייסד הישיבה אדמו"ר הרש"ב אמר כי תלמידים הלומדים בישיבת "תומכי תמימים" מכונים "תמימים", על שם שלומדים תורה תמימה (מלשון שלימות) גם נגלה דתורה (גמרא) וגם פנימיות התורה (חסידות). בצוות החינוכי של הישיבה, מלבד ראש הישיבה, רבנים, מחנכים ומשגיחים, ישנו תפקיד נוסף: משפיע, שהוא רב המתמחה בכתבי חסידות חב"ד ובעל ניסיון אישי בעבודת השם על פי דרך חב"ד. תפקידו הרשמי של ה"משפיע" הוא ללמד חסידות ולערוך התוועדויות בימים מיוחדים וכן לשמש מדריך-אישי רוחני ביישום מעשי של הנושאים הנלמדים בתורת חסידות חב"ד.

מסלול הלימודים של בחור חב"די בישראל הוא: ישיבה קטנה (שלוש שנים), ישיבה גדולה (שלוש שנים), 'קבוצה' (לימוד בן שנה לפחות בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770) וסמיכה לרבנות.

פריסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז רשת הישיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה המרכזית של תומכי תמימים הייתה תמיד ממוקמת ליד מרכז החסידות ובסמיכות למקום מגוריו של הרבי. כיום נמצאת הישיבה המרכזית במרכז חב"ד העולמי - 770, בברוקלין שבניו יורק, בה לומדים תלמידי הישיבות מרחבי העולם (במשך שנה אחת לפחות) בסיום מסלול הלימודים המקומי הכולל שש או שבע שנות לימוד.

הסמכות להעניק לסניפים חדשים שנפתחים את השם "תומכי תמימים" נתונה לישיבה המרכזית בלבד (בארצות הברית - לישיבות ברחבי העולם; בישראל - לישיבות ברחבי הארץ[דרוש מקור]).

סניפי הישיבה פזורים ברחבי העולם ומדי שנה נפתחים סניפים בערים ואף במדינות חדשות. כיום מפעילים בתי חב"ד רבים ישיבות-גדולות ובהן מסגרת לימודים מיוחדת הכוללת לימודי חלק מהלכות אורח חיים ויורה דעה שבשולחן ערוך, כהכנה לסמיכה לרבנות. ישיבות אלו מיועדות בעיקר לבחורים המסיימים את לימודיהם בישיבה המרכזית בניו יורק. לימודים אלו משולבים, לרוב, בסיוע לפעילות השוטפת של ראשי בית חב"ד המנהלים את הישיבה.

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הישיבה המרכזית בישראל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל ישנו מרכז נפרד לישיבות חב"ד שמשרדיו ממוקמים בלוד[דרושה הבהרה].

הישיבה החב"דית הראשונה בארץ ישראל הייתה ישיבת תורת אמת שנוסדה בחברון ובהמשך עברה לירושלים. הישיבה הראשונה שנקראה "תומכי תמימים" נוסדה בתל אביב לאחר חג הפסח תרצ"ח (1938) על ידי הרב אליעזר קרסיק, לימים יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל. על ראשי הישיבה נמנו רבי שלום נח ברזובסקי ולאחריו הרב דוד פוברסקי.

לאחר בוא ניצולי השואה מארצות אירופה, הקים הרב זושא וילמובסקי ישיבה נוספת בשכונת תחנת הרכבת לוד, הישיבה כונתה בשם ה"פרדס" מפני ששכנה במרכז פרדס תפוזים. לאחר זמן קצר התאחדו שתי הישיבות לישיבה אחת בלוד, בשם ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב אפרים וולף בסיוע בנו ברק'ה וולף. ראשי הישיבה היו הרב ברוך שמעון שניאורסון והרב ישראל גרוסמן. משפיע הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היה הדמות הדומיננטית בישיבה.

בשנת תשכ"ג עברה ה'ישיבה גדולה' לכפר חב"ד ו'הישיבה קטנה' נשארה בלוד עד היום. בראשות הישיבה הגדולה עומד הרב יעקב כ"ץ והמשפיע הוא הרב שניאור זלמן גופין, שהחליף את הרב מנחם מנדל פוטרפס. בראשות ה'ישיבה קטנה' עומד הרב יצחק אייזיק קניג. בשנות השמונים פתחה הישיבה סניפים במגדל העמק, קרית מלאכי ובראשון לציון, עם השנים הופרטו הסניפים. בנוסף מפעילה הישיבה כולל אברכים בריכוזי חב"ד.

הישיבות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבות ייחודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישיבות לחוזרים בתשובה ברמות שונות: "חב"ד רמת אביב" בתל אביב, "חב"ד גבעת חנניה" באבו תור בירושלים, "חזון אליהו" במרכז תל אביב, "דעת" ברחובות, ישיבת חב"ד באילת, "חב"ד - אורו של משיח" במרכז ירושלים, "תפארת מנחם" בשכונת נחלאות בירושלים, ובאילת, חב"ד במגדל העמק.
  • ישיבות לחוזרים בתשובה דוברי אנגלית: "אור תמימים" בכפר חב"ד, "מעיינות" בירושלים, "הדר התורה" - בניו יורק. לדוברי ספרדית: ישיבת "מעיינות" בירושלים. לדוברי צרפתית: ישיבת חב"ד בעיר העתיקה
  • "תומכי תמימים נחלת הר חב"ד" בקרית מלאכי, נוסדה בשנת תשל"ב (1971) על ידי הרבי מליובאוויטש באמצעות הרב מרדכי קוזלינר, עבור תלמידים עולי רוסיה גאורגיה ובוכרה. כיום, הישיבה כוללת: ישיבה גדולה, מסגרת לחוזרים בתשובה ומכון הכשרה לרבנות.
  • "אור שמחה" בכפר חב"ד וכן "אור אבנר" בכפר סיטרין - אשר משלבות לימודי קודש עם מגמות נוספות של לימודי קודש הכוללות שחיטה וסופרות.
  • מסגרות אלו המשלבות לימודי קודש עם לימודי חול ולימוד מקצועי: "ישיבת הבוכרים" בכפר חב"ד, ישיבת "חנוך לנער" בצפת וישיבה בגבעת אולגה שבחדרה, ישיבת 'עוז מאיר חב"ד' בירושלים.
  • "צעירי השלוחים" בצפת, מיועדת לבניהם הצעירים של שלוחי חב"ד ברחבי העולם.
  • "מחנה ישראל" פטרופוליס, ברזיל - נוסדה ומופעלת על ידי חסידי חב"ד בברכת הרבי מליובאוויטש, אך אינה נושאת את שם חב"ד באופן רשמי. הישיבה מיועדת ליהודים ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ונלמדים בה גם לימודי חול.

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל ישיבות חב"ד בעולם פועלים סניפי איגוד תלמידי הישיבות, שנוסד על ידי האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש והורחב בימי ממלא מקומו בתפקיד - רבי מנחם מנדל שניאורסון.

הסניפים מנוהלים בידי בחורים מהישיבה המתחלפים בדרך כלל בכל מחזור. סניפי הארגון מארגנים את יציאת תלמידי הישיבות לפעילות שבועית של הפצת תורה ויהדות באזור שבו שוכנת הישיבה ופעילות עונתית לרגל חגים מתקרבים. פעילות זו כוללת את עשרת המבצעים ובפרט מבצע תפילין הנעשית בימי שישי. תלמידי הישיבה מתחלקים לצוותים שיוצאים למרכזים הומי אדם ומציעים לעוברים ושבים להניח תפילין. בשבתות יוצאים תלמידים לשאת דרשות בבתי כנסת סביב פרשת-השבוע וכן ל"מסיבות שבת" לילדים.

בתוך הישיבות עצמן מקיימים סניפי הארגון פעילות, כגון שיעורים והרצאות, ופעילויות נושאות פרסים שמטרתם לעודד את התלמידים להוסיף בלימוד תורה או ב'התנהגות חסידית' [דרושה הבהרה].

התלמידים השלוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי מליובאוויטש הקים מסגרת מיוחדת לתלמידים בוגרי הישיבות, הכוללת יציאה ל'שליחות' למשך שנה באחת מישיבות חב"ד בעולם. תפקידם של ה'שלוחים' הוא ללמוד ולשוחח עם תלמידים הזקוקים לסיוע והכוונה ולחזק את סדרי הלימוד בישיבה. ה'שלוחים' נחשבים לדמויות מפתח בישיבות, והקשר בין הנהלת הישיבה לתלמידים נעזר במידה רבה בתיווכם.

ה'שלוחים' הם תלמידים המסיימים את שנתם הרביעית בישיבה-גדולה בארצות הברית, כאשר רובם נשלחים מניו-יורק, מהישיבה המרכזית ב-770 או מישיבת 'אוהלי תורה'. התלמידים נשלחים בדרך כלל לישיבות-גדולות, אם כי בשנים האחרונות החלו השלוחים לפעול גם בישיבות הקטנות בארץ.

ועד תלמידי התמימים העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועד תלמידי התמימים

ועד תלמידי התמימים העולמי הוא ארגון שנועד לחזק את הקשר בין תלמידי ישיבות חב"ד בעולם ולהגביר את הנחלת ערכי חסידות חב"ד בקרב צעיריה.

משרדי הוועד נמצאים בבניין המשרדים של המרכז לענייני חינוך בברוקלין, ומנוהלים על ידי צבי הירש אלטיין ושמואל חיים רייניץ. את הפעילות בישראל מנהל מנחם מענדל קנלסקי ומשרד הסניף נמצא בכפר חב"ד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב זושא וולף, אלבום "נרות להאיר" - ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש", לוד תשס"ז
  • הרב זושא וולף, ימי תמימים (8 כרכים), תיעוד ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש, לוד, תשס"ח-תשע"ב
  • איליה לוריא, חינוך ואידאולוגיה : ראשית דרכה של הישיבה החב"דית, בתוך: ישן מפני חדש - מחקרים בתולדות יהודי מזרח אירופה ובתרבותם; שי לעמנואל אטקס, כרך א: חסידים ובעלי מוסר, (עורכים: דוד אסף ועדה רפפורט-אלברט), ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ט, עמ' 221-185

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חידושי תורה:

פרטים ומאמרים: