ישכר שלמה טייכטל

הרב יששכר שלמה טייכטל

הרב ישכר (יששכר) שלמה טייכטל (תרמ"ה, 1885 - י בשבט תש"ה, 24 בינואר 1945), מחבר שו"ת הלכתי "משנה שכיר", והספר אם הבנים שמחה.

קורות חייו

נולד כ"ד שבט שנת תרמ"ה (1885) בהונגריה לגיטל ויצחק, קרוי על שם סבו (אב אביו, ישכר שלמה טייכטל). למד בפרשבורג (כיום ברטיסלאבה, בירת סלובקיה). שימש כרב, ראש ישיבה, אב"ד ומורה הוראה בקהילה היהודית הקטנה שהתגוררה בעיירת המרפא פישטיאן (Piestany), במחוז נייטרה שבמערב סלובקיה.

עד השואה החזיק, כרוב רבני הונגריה, בדעות אנטי-ציוניות ושלל חבירה לחילונים אף לצורך בניין הארץ. היה קשור אל הרב חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר ממונקאץ' בעל "מנחת אלעזר" שהיה מן המתנגדים החריפים ביותר של הציונות. בשנת תרצ"ו 1936 כתב מאמר בעיתון 'יידישע צייטונג', שיצא במונקאץ', ובו תמך בדעתו של הרב שפירא שבניין ארץ ישראל בידי הציונים הוא חילול הקודש ויגרום לטומאת הארץ.

בשנת 1942 ברח מסלובקיה להונגריה מאימת הכיבוש הנאצי. אירועי השואה גרמו לו לבחון מחדש את השקפותיו. הוא החל (לראשונה, לעדותו שלו) להתעמק בסוגיות אלו של גלות וגאולה, גאולה בדרך הטבע, יישוב ארץ ישראל והיחס לבוניה שאינם שומרי מצוות. כתוצאה מחיבוטי נפש אלו שינה את דעותיו והחל לתמוך בציונות ובעלייה לארץ. את דעותיו אלה העלה על הכתב בספר "אם הבנים שמחה" ששימש מאז כאחד מספרי היסוד של הציונות הדתית. בין השאר מובאת בספר ביקורת חריפה על הרבנים שעזבו את קהילותיהם בשואה וברחו למקומות מפלט, עד כדי תליית דם הקורבנות בראשם והאשמתם בהעדפת כס הרבנות על פני עלייה לארץ. את הספר כתב ברובו בעליית גג בבית בו הסתתר מאימת הנאצים, בצטטו מאות מקורות מהזיכרון בלבד. הספר יצא לאור בבודפשט בשנת תש"ג 1943.

ב-1944 החלו הנאצים להשמיד את יהודי הונגריה, והרב טייכטל, ששמע שהמשלוחים מסלובקיה הופסקו, החליט לברוח בחזרה לסלובקיה.

בספטמבר 1944, אחרי דיכוי המרד הסלובקי, הועבר הרב טייכטל - כמו יהודים אחרים משארית קהילת פישטיאן - למחנה סרד ומשם לאושוויץ. עדי ראייה מספרים שנרצח על ידי אוקראיני ברכבת, כיוון שהגן על יהודי אחר שביקש מים (בגרסה אחרת - לחם). על פי עדות של אחד הנוכחים, מילותיו האחרונות היו: "הפיצו את מעיינותי חוּצה"^{[דרוש מקור]}. עם זאת, בדפי עד שמצויים ביד ושם מובאות עדויות שלפיהן נרצח באושוויץ עצמה. בחייו הוציא שני חלקים של השו"ת "משנה שכיר" ואת הספר "אם הבנים שמחה". לאחר מותו יצא הספר בשלוש מהדורות נוספות. כן יצאו לאור שלושה חלקים נוספים של השו"ת, יומן זכרונותיו - "אמונה צרופה בכור השואה" (שני כרכים) וכן שני כרכים של משנה שכיר על התורה ועל המועדים.

הגותו

מיעט לעסוק בשאלות של ציונות ולאומיות עד שהחל גירוש יהודי סלובקיה, במהלך שנת 1942. יצחק הרשקוביץ מחלק בעבודת הדוקטורט שלו, שעסקה במשנתו של הרב טייכטל, את משנתו במהלך מלחמת העולם השנייה לשלוש תקופות.

בניגוד למקובל, ערב המלחמה לא נהג הרב טייכטל להתבטא בצורה חריפה נגד הציונות, אלא היה בעיקר אדיש כלפיה. בתקופה הראשונה של כתיבתו במהלך המלחמה היה הקשר שלו לארץ ישראל מיסטי באופיו. הוא ראה צורך לעסוק בענייני הארץ אך לא קרא מעשית לעלות אליה. החטיבה השניה של כתיבתו (שמכילה את שני הפרקים הראשונים של אם הבנים שמחה), קוראת לעלייה מעשית לארץ ישראל ומבטאת תהפוכות נפש בכל הנוגע למעמדם הרוחני של כלל היהודים, אף אלה שאינם שומרי תורה ומצוות.

במשנתו המאוחרת, שבאה לידי ביטוי בעיקר בשני הפרקים האחרונים של אם הבנים שמחה (השלישי והרביעי), הופכת ארץ ישראל למקום הכינוס של כל חלקי של האומה היהודית. עיקרה של הגאולה, לפי חטיבה זו, הוא באיחוד הכוחות של כלל ישראל. תמורות רעיוניות אלה משקפות התנערות מאבני היסוד של השקפת העולם של האורתודוקסיה בהונגריה, שהושתתה, בין השאר, על פילוג הקהילות וההתרחקות מכל יהודי שאיננו שומר תורה ומצוות.

מצאצאיו

• בנו שמעון היגר לארצות הברית והדפיס בשנית את הספר אם הבנים שמחה. נפטר בי' בתמוז תשנ"ג
• בנו מאיר, נספה בשואה
• בנו, הבחור שלום, שנחשב לעילוי, נפטר כ"ו בתמוז ה'תרצ"ז בגיל 20. מחבר ספר "דובר שלום".
• בנו דוד נפטר בצרפת בב' באייר תש"ג
• בנו הרב חיים מנחם טייכטל מירושלים, מחבר "ילקוט השמיטה" והמו"ל של חיבורי אביו. חסיד חב"ד.
• בתו פרומט, אשת הרב שלמה ברנדסדורפר מירושלים. נפטרה בי' בחשוון תשל"ז.
• בתו הינדל, אשת הרב אלעזר קלויזנר מאנטוורפן.
• בתו ברכה, אשת הרב נתן ברייער מירושלים.
• בתו,גיטל, אשת הרב ברוך הלברשטאם, האדמו"ר מגורליץ
• נכדו הרב מאיר ברנדסדורפר, מרבני העדה החרדית בירושלים ומחבר סדרת הספרים "קנה בושם"
• נכדתו, הרבנית אסתר שולמית, נישאה לרב לוי ביסטריצקי

ספריו

• שו"ת משנה שכיר. הכרך הראשון יצא לאור בשנת תרפ"ד, הכרך השני הודפס ערב מלחמת העולם השנייה, ושאר הכרכים, שמורכבים מליקוטים של קונטרסי תשובות שלו, פורסמו לאור החל משנת תשל"ו בידי צאצאיו.
• טוב יגאל, דרשות, ברדיוב תרפ"ו
• אם הבנים שמחה, בודפשט תש"ד
• אמונה צרופה בכור השואה, ירושלים תשנ"ה-תש"ס. שני כרכים של פרקי יומן והגות שנכתבו בשנות השואה.
• משנה שכיר על התורה, בהוצאת מכון קרן רא"ם, ירושלים תשס"ט
• משנה שכיר על המועדים, ב' כרכים, בהוצאת מכון קרן רא"ם, ירושלים תשע"א

לקריאה נוספת

• יצחק הרשקוביץ, חזון הגאולה של הרב יששכר שלמה טיכטל: תמורות בתפיסתו המשיחית במהלך השואה, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשס"ט
• שמואל הכהן וינגרטן, מיוון מצולה לירושלים של מעלה (על רבי ישכר שלמה טייכטאל הי"ד וספרו "אם הבנים שמחה"), אור המזרח יט (תשל) 235-245.
• הרב ישראל שציפנסקי, אלה אזכרה ז עמ' 112
• מבוא לספר אם הבנים שמחה, מהדורת מכון "פרי הארץ", ירושלים תשמ"ג, עמ' 1-23 (כולל מכתב "הבהרה" מבן המחבר)
• הרב חיים מנחם טייכטל, במבואות לחיבורי אביו (במיוחד שו"ת משנה שכיר על אורח חיים, תשל"ד, ויומן השואה)
• רבקה ש"ץ-אופנהימר, וידוי על סף המשרפות ו"אחרית דבר" : רב חרדי מכה על חטא, כיוונים 23 (תשמד) 49-62
• מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ג, תשמ"ו, עמ' 141-144; הנ"ל, שם חלק ו (השלמות), תשס"ה, עמ' 756-7
• אליעזר שביד, מנחה לשרה; מחקרים בפילוסופיה יהודית ובקבלה: מוגשים לפרופסור שרה א’ הלר וילנסקי, ירושלים תשנ"ד, עמ' 380-398.
• הנ"ל, בין חורבן לישועה, הקיבוץ המאוחד 1994, פרק ה' עמ' 89-104
• יצחק הרשקוביץ, פרשנות תיאורגית לדברי הרמב"ם: רכישת תעודות המרה במשנת הרב יששכר שלמה טיכטל, בתוך: א' אלקיים וד' שוורץ (עורכים), הרמב"ם בנבכי הסוד (דעת 66-64), רמת-גן תשס"ט, עמ' 342-323
• הנ"ל, הלכה ככלי לעיצוב מדיניות: חירות הפסיקה ואחריות הפוסק במשנת הרב יששכר שלמה טיכטל, דיני ישראל כו-כז (תשס"ט-תש"ע), עמ' 88-67

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ישכר שלמה טייכטל

• ספרו "אם הבנים שמחה"
• עמוד מהספר משנה שכיר, חלק ב'
• יצחק הרשקוביץ, חזון הגאולה במשנתו של הרב יששכר שלמה טיכטל, הרצאה בבית הספר הבינלאומי להוראת השואה, יד ושם (30/11/2011).
• יחסו של הרב טייכטל לחסידות חב"ד, שער ד', עמ' 53-61. בסוף שתי תמונות נדירות שלו.
• צילום מכתב מהרב נתן צבי פרידמן - עדות ראיה על דרשתו ודעותיו של הרב טייכטל בהיותו בבודפשט