ישעיהו בן-אהרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

ישעיהו בן-אהרן (נולד בשנת 1955), מראשי תנועת האנתרופוסופיה בישראל, מחנך, פילוסוף ופעיל חברתי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישעיהו בן אהרן נולד בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, כבנם הצעיר של מרים ויצחק בן-אהרן, ממייסדי הקיבוץ. אחיו הבכור הוא הסופר והפרשן יריב בן אהרון. את שרותו הצבאי עשה כסמל בשריון לאחר מלחמת יום כיפור. למד ביולוגיה באורנים ופילוסופיה לתואר שני ושלישי באוניברסיטת חיפה. נשוי לאדירה ואב לשולמית ומתי.

פעילותו הרוחנית והחברתית מתנהלת מאז שנות ה-80 בכמה מסלולים משולבים. ד"ר בן-אהרן בראש קבוצת חסידי תורת האנתרופוסופיה היה ממקימי קיבוץ הרדוף. פעילותו מתמקדת בתרומה לתהליכי העיצוב וגיבוש רעיוני ומעשי של התנועה האזרחית בארץ. ד"ר בן-אהרן נחשב לאחד מההוגים והמבצעים החלוציים בתחום זה, ליוצר הרעיון החברתי התלת-מגזרי, ויוזם הכשרות למנהיגות חברתית שמטרתן מימוש הרעיון ברמות החברתיות השונות. ד"ר בן-אהרן מנהל את בית הספר למדע הרוח, למחקר והוראה של הזיקות בין מדע, אמנות ודת, פילוסופיה, ושאלות חברתיות בזמננו.

בתחום הפילוסופי והרוחני ד"ר בן-אהרן מתמחה במחקר יחסי הגומלין בין זרמים בפילוסופיה החדשה (פנומנולוגיה, אקזיסטנציאליזם, סטרוקטורליזם ופוסט-סטרוקטורליזם, דקונסטרוקציה והגות פוסטמודרנית), אנתרופוסופיה, והתפתחויות מודרניות במדעים, אמנויות, ודתות. בעשרים השנים האחרונות הוא מרצה וכותב בנושאים אלו בארץ, אירופה, ארצות הברית ואסיה. הוראתו בארץ מתנהלת במסגרת "בית הספר למדע הרוח" שהקים, הפועל ברחבי הארץ. ההוראה בבית הספר כוללת הרצאות, סמינרים ועבודה רוחנית אישית וקבוצתית.

יזמות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1982 ד"ר בן-אהרן ייסד את קיבוץ הרדוף בגליל המערבי. הקיבוץ מנוהל על פי תורת האנתרופסופיה ומהווה מרכז למוסדות חינוכיים, שיקומיים, אקולוגים, ואמנותיים משלימים. החל משנת 2000 הקים את ארגון חא"י - פעילים למען חברה אזרחית בישראל, שמטרתו לתמוך בארגון העצמי, הלא פוליטי, של החברה האזרחית בישראל, כמקום מפגש, הכרות ופעולה אזרחית של זרמים אידאולוגיים, דתיים, וחברתיים שונים במדינת ישראל.

פעילותו החברתית בעולם מצאה את ביטויה בשנת 2000 כאשר הקים עם ניקנור פרלס, מהפיליפינים, ממנהיגי החברה האזרחית העולמית הלוחמת למען גלובליזציה צודקת, ביחד עם קבוצת פעילים חברתיים מ- 15 ארצות, את "הרשת העולמית לתלת-מגזריות", Global Network For Threefolding שמטרתו לפתח את רעיון החברה התלת-מגזרית בעולם.

ספרים ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החיים הרוחניים והאתגר החברתי, האידאל הרוחני החדש והנוף החדש של הקיבוץ. (הרצאות ומאמרים 1979-1982, הוצאת הרדוף, 1987).
  • America's Global Responsibility (Lindisfarne Press, NY, 2004)
  • חברה אזרחית בישראל- טיוטה לאמנה חברתית חדשה (פרסומי ארגון פעילים למען חברה אזרחית בישראל 2001).
  • שעתו של המיגזר השלישי: עלייתה של החברה האזרחית בארץ ובעולם (2003).
  • הסכמה חברתית בין-מגזרית: אסטרטגיה חברתית חדשה (2005).
  • עתיד מדינת ישראל בין ג'יהאד למקדונלד (2006).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]