ישפה

ערך זה עוסק באבן חן מקראית. אם התכוונתם לעמותה, ראו ישפה (עמותה).

יָשְׁפֵה, האבן השלישית בטור הרביעי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט בנימין.

תוכן עניינים

	וְהַטּוּר, הָרְבִיעִי--תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם, וְיָשְׁפֵה; מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ, בְּמִלּוּאֹתָם.
– שמות כ"ח, כ'

	וְהַטּוּר, הָרְבִיעִי--תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם, וְיָשְׁפֵה: מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב, בְּמִלֻּאֹתָם.
– שמות ל"ט, י"ג

	בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ.
– יחזקאל כ"ח, י"ג

	ומפתח על האבנים שמות השבטים כתולדותם--ונמצא כותב על האודם ראובן, ועל ישפה בנימין
– ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדים בו, פרק ז'

	ומפתח על האבנים שמות השבטים כתולדותם--ונמצא כותב על האודם ראובן, ועל ישפה בנימין; וכותב בתחילה למעלה מראובן אברהם יצחק ויעקוב, וכותב למטה מבנימין שבטי יה--כדי שיהיו כל האותייות מצויות שם.
– ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדים בו ט', ז'

	בנימין על ישפה, והיא כלולה מגונים הרבה אדמה שחורה ירוקה. וסגלתה לעצור הדם, ונתנה לבנימין לפי שנשתנה לבו לגונים הרבה, וחשב מחשבות במכירתו של יוסף אם יגלה הדבר לאביו אם לא ואף על פי כן נתגבר על יצרו והיה מעצר לרוחו ולא גלה לאביו, כמו שעוצרת את הדם, ונקרא ישפה שתי מלות יש פה, וזה יורה מעלתו שאף על פי שהיה לו פה והיה לו לגלות שתק ולא גלה (ע"כ דברי רבינו בחיי)
– הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות

מאחר שאין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה.

תרגום ירושלמי קורא לישפה "מרגלא" וגם בשמות רבא היא נקראת "מרגליטוס". על פי מקורות אלה בעצם מדובר במרגלית, פנינה שמקורה בצדפות מן הים.
אצל יוסף בן מתתיהו ב"מלחמת היהודים" מתורגמת ישפה ל-Chrisolitos אוליבין, וב"קדמוניות היהודים".
Beryllion (בריל) מופיע גם בתרגום וולגטה.
תרגום אונקלוס קורא לה "פנטירי", כלומר "נמר", ורומז בכך שמדובר באבן צהובה, ייתכן שהליודור או אוליבין.
פליניוס הזקן מזהה את הישפה עם ג'ספר. קירבה אטימולוגית לשמות בשפות רבות, מניחה זיהוי זה בסבירות גבוהה:
- Jasper באנגלית
- Jaspis ביוונית
- Iaspis בלטינית
- יַסְפּוּ באכדית
- יַשֻׁם בפרסית
- יַשְׁבֻּ ויַשְׁפֻן בערבית
- יָשְׁפֵה בעברית
- яшма (Yashma)‎ ברוסית
על פי פרשנות המהר"ל בספרו "נצח ישראל" (נא), לתלמוד בבלי (בבא בתרא עה א), ישפה הגוון שלו דומה לאש, ולכן הוא צריך להיות מזוהה עם ג'ספר.