באבא סאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישראל אבוחצירא)
רבי ישראל אבוחצירא
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 26 בספטמבר 1889
א' בתשרי ה'תר"ן
מרוקומרוקו ריסאני, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בינואר 1984 (בגיל 94)
ד' בשבט ה'תשמ"ד
ישראלישראל נתיבות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי באבא סאלי
מקום קבורה קבר הבאבא סאלי בנתיבות
תאריך עלייה ה'תשי"א, 1951
מדינה מרוקו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 8 בינואר 1984 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק תורה, הלכה, קבלה, דיינות
רבותיו אביו רבי מסעוד אבוחצירא, אחיו רבי דוד אבוחצירא, רבי משה תורג'מן
תלמידיו ראו להלן
בת זוג
  • רחמה, בת אחות אביו, נפטרה כשנתיים לאחר נישואיהם בעת לידת בתם
  • פרחה לבית אמסלם, 1889-1972
  • מרים
  • סימי לבית בן-שמחון
צאצאים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ישראל אביחצירא (א' בתשרי ה'תר"ן, 26 בספטמבר 1889ד' בשבט ה'תשמ"ד, 8 בינואר 1984) היה רב מחוז תאפילאלת, ראש ישיבה, אב בית דין ומקובל מרוקאי-ישראלי, מוכר בכינוי הבאבא סאלי ("אבא ישראל", או "האבא המתפלל"[1] "בבא צלי" - לשון תפילה). נודע בציבור כמחולל ניסים ורבים נהרו אליו לקבלת עצות וברכות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת ריסאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר ריסאני שבמחוז תאפילאלת במרוקו. משפחת אבוחצירא נודעה כשושלת רבנים, מקובלים ובעלי מופתים. אביו היה הרב מסעוד אבוחצירא, בכורו של הרב יעקב אבוחצירא בעל ה'אביר יעקב'. אחיו היו הרב דוד אבוחצירא והרב יצחק אביחצירא, המכונה "באבא חאקי".

בהגיעו למצוות השיאו אביו לרחמה בת אחותו, שנפטרה כעבור שנתיים בעת לידת בתם, שגם כן לא שרדה. בגיל 16 נשא את פריחה לבית אמסלם.

מגיל צעיר היה לומד בתענית דיבור עשרים שעות ביממה ויותר[2], וכן הנהיג עצמו בסיגופים: לצום תענית רצופה יום ולילה ממוצאי שבת עד כניסת השבת הבאה. הרבה בטבילות - אפילו כשהיו מים קפואים היה יורד לטבול תוך כדי שבירת הקרח. גם הנהיג נדר במשך חמישים שנה שלא לאכול בשר[3]. למד שחיטה, מילה וכתיבת סת"ם. בי"ב באייר ה'תרס"ח (1908) נפטר האב רבי מסעוד, ובנו הבכור רבי דוד מילא את מקומו. פחות משנה לאחר מכן חילק רבי דוד את סמכויותיו, והבאבא סאלי התמנה בגיל 18 לראש הישיבה בריסאני.

בשנת ה'תר"פ (1919) התנהלו קרבות בין התושבים לבין הכובשים הצרפתיים באזור. התושבים חשדו שבני משפחת אבוחצירא שיתפו פעולה עם הכוחות הצרפתיים. בשבת, י"ד בכסלו תר"פ (6 בדצמבר 1919), הוצא רבי דוד להורג בידי מנהיג מקומי בירי תותח, מקרה זה השפיע עמוקות על בני המשפחה בכלל ועל הבאבא סאלי בפרט. לאחר מכן ברחו הבאבא סאלי ואחיו רבי יצחק אבוחצירא לעיירה בודניב ושם הקימו מחדש את הישיבה. באותו זמן התמנה הבאבא סאלי לרב של מחוז תפילאלת.

נסיעותיו לארץ ישראל והמשך פעילותו במרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תרפ"ב (1922) נסע לארץ ישראל ולמד בישיבת המקובלים בית אל. לאחר זמן מה חזר לבודניב שבמחוז תפילאלת בהוראת רבו, ראש ישיבת תפילאלת, הרב משה תורג'מן. בשנת ה'תרצ"ג (1933) נסע שוב לארץ ישראל והתגורר בביתו של הרב יוסף שלוש[4] בעיר העתיקה בירושלים. בתקופה זו למד בחברותא עם רבי עזרא עטייה בישיבת פורת יוסף,[דרוש מקור] וחזר שוב בהוראת רבו. בבודניב נשא לאישה את מרים אמסלם.

בשנת ה'ת"ש (1939) נקרא לכהן כאב"ד בארפוד הסמוכה לריסאני. בשנת ה'תשי"א (1951) עלה עם אשתו מרים וילדיהם לישראל. הם גרו בשכונת בקעה בירושלים, אך כעבור כמה שנים עברו לצרפת ומשם לתוניסיה ולמרוקו. יש אומרים שעזב את ישראל בעקבות הפצרות שיקבל על עצמו את משרת הראשון לציון במקומו של הרב עוזיאל שנפטר אז[5][דרוש מקור][מפני ש...]. בפעם אחרת רצה לעזוב את הארץ מכיוון שלא אהב את המצב הרוחני בישראל, ולעבור להתגורר בסמיכות למקום מגוריו של הרבי מליובאוויטש. כאשר כתב על כך לרבי – הוא ענה לו שבארץ הוא מעין מלך, ולמלך אסור לעזוב את עמו; מה גם שעליו לדאוג לחינוך הדור הצעיר בארץ[6][7][8][9]. בסביבות שנת 1954 נשא לאשה את סימי, בת יעקב בן-שמחון.

עלייתו לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשכ"ד (1964), חזר לישראל עם משפחתו וגר ביבנה בקרבת חתנו רבי אברהם אבוחצירא, ולאחר מכן באשקלון. בשנת ה'תש"ל (1970) עבר לגור בנתיבות, שם גר עד פטירתו.

נודע כמלומד בניסים וכבעל מופתים. רבים נהרו אליו כדי לזכות בברכה או לכוס מים או ערק שהתברכה על ידו. אין עדות ידועה לכך שהוא כתב קמעות, אך בחצרו כן הסתופפו רבנים ומקובלים אשר כתבו קמעות[10].

האהבה והערצה אליו בלטה במיוחד בקרב יוצאי יהדות מרוקו. בשנת תשמ"א חתם על כרוז תמיכה באגודת ישראל[11]. היה לו יחס חם לתנועת החסידות. בשנותיו האחרונות הידרדרה בריאותו והוא נאלץ להתיר את נדרו שלא לאכול בשר.

רבי ישראל אבוחצירא נפטר בנתיבות בבוקר ד' בשבט ה'תשמ"ד (8 בינואר 1984) ונטמן באותו יום בבית העלמין העירוני בלוויה המונית[12].

רחובות על שמו נקראו בערים ירושלים, בני ברק, ביתר עילית ועוד. כן נקראו על שמו בתי כנסת, ושכונת הבאבא סאלי בנתיבות.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש טוענים בשמו כי הוא כתב כתבים רבים, אך אלו נלקחו ונעלמו[13]. כמו כן כתב מספר פיוטים, המפורסם שבהם נקרא בשם "יודו לך רעיוני - אל מבטן יוצרי".

על פי טענת בנו רבי ברוך אבוחצירא, בשנת תשנ"ח, הוא רכש כתב יד של חיבור מוקדם, ולא מוכר, של אביו (הבבא סאלי) והוציאו לאור כחלק מספר המכיל מתורת אביו בשם: אהבת ישראל, מכון אביר יעקב: נתיבות, תשנ"ח. רק צילום של חלק מזערי מכתב היד מופיע בפתיחת הספר. הספר עצמו מכיל פירושים על הפסוק: "ואהבת לרעך כמוך", וכיצד נרמזים בו קכ"ז ממצוות התורה[14].

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשתו הראשונה, רחמה, בת אחות אביו, נפטרה כשנתיים לאחר נישואיהם בעת לידת בתם, שגם כן לא שרדה.
  • מאשתו פרחה (לבית אמסלם, 18891972)[15] נולדו לו תשעה ילדים, אך רק שלושה מהם הגיעו לבגרות:
  • אשתו מרים (בת רבי אליהו אמסלם מאלג'יר, 19221985) נהרגה בתאונת דרכים[16]. נולדו לו ממנה ארבעה ילדים:
    • אביגיל, אשת הרב דוד בוסו (נפטר בח' אדר שנת התשפ"ג 2023).
    • רבי ברוך אבוחצירא המכונה "באבא ברוך", הקים לאחר פטירת באבא סאלי מוסדות בנתיבות.
    • פנינה, אשת הרב דוד יהודיוף.
    • עליזה (1948–2022) אשת הרב אריה יהודה הראל, נפטר בשנת ה'תשפ"א, 2020.
  • מאשתו סימי (ילידת 1938) נולדו לו שני ילדים:
    • מסעוד, על שם אביו של הבאבא סאלי, נפטר בגיל שבעה חודשים.
    • אסתר, (נפטרה בתשע"ח, 2018) הייתה נשואה לרב ישר אדרעי, שליח חב"ד ומנהל מוסדות חב"ד - "בית ישראל" בנתיבות.

קבר הבאבא סאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר הבאבא סאלי
ערך מורחב – קבר הבאבא סאלי

קבר הבאבא סאלי נמצא בנתיבות. עליו בניין גדול, וסביבו פארק בצורת חמסה. סביב הקבר התפתחה תעשיית מופתים וסגולות. ביום השנה לפטירתו (ד' בשבט) מתקיימת בקבר הילולה המונית, המושכת רבבות מבקרים, בהם רבנים, אישי ציבור ופוליטיקאים. מדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב דוד יהודיוף (חתנו), הסבא קדישא, א-ב, נתיבות תשמ"ה-תשמ"ז
  • הנ"ל, ישראל סבא, הליכותיו והנהגותיו, ירושלים תשס"ט
  • הרב אריה יהודה הראל (חתנו), מאור ישראל, ירושלים תשמ"ה
  • אוהבם של ישראל, בהוצאת דרכי הוראה לרבנים, תשע"ה
  • מאירים את העולם - רבני משפחת אבוחצירא, מכון אור לישרים, ירושלים תשפ"א
  • הרב ד"ר דורון דנינו, 'בחינת תרומתו של באבא סאלי לעיצוב דמותן של החברה, התרבות והפוליטיקה הישראלית הנוכחית', בתוך: מחקרי מערב ומזרח: אסופת מחקרים מוגשת לפרופ' הרב משה עמאר, בעריכת: משה בר-אשר, שמעון שרביט ואלימלך וסטרייך, המכללה האקדמית אשקלון ומרכז דהאן, תשע"ט-2018, עמ' 373–384

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באבא סאלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יורם בילו, שושלת אבוחצירה - הילולה בנתיבות, אתר מסע אחר
  2. ^ אריות קשורים בחוט, ירושלים: הוצאת טקסט רץ, ה'תש"פ
  3. ^ בספר מעשה ניסים בשם תלמידו רבי ניסים אמסלם.
  4. ^ ציטוט של נכדו הרב יהודיוף, קורות חייו באתר הידברות
  5. ^ הסבא קדישא, כרך א, עמ' רצג.
  6. ^ ה”בבא סאלי” – מערכת – ישיבת עוד יוסף חי
  7. ^ ספרי כ"ק אדמו"ר - אגרות קודש - כרך ה - א'תצט | ספריית ליובאוויטש, באתר chabadlibrary.org
  8. ^ כרך ב, סידנא בבא סאלי, עמ' קלד
  9. ^ זלמן, הקשר השמיימי בין ה'בבא סאלי' לרבי, באתר חב"ד אינפו, ‏2021-01-17
  10. ^ ד"ר דורון דנינו, מקובל לברך, באתר שיבולת, ‏30 בובמבר 2010
  11. ^ כרוז בחירות של "אגודת ישראל", ה'תשמ"א
  12. ^ אורי בינדר, בזעקות ובתפילות ליוו רבבות למנוחת עולם את "באבא סאלי", מעריב, 9 בינואר 1984, עמ' 12
  13. ^ הרב ברוך אביחצירא, הקדמה לספר אהבת ישראל, מכון אביר יעקב תשנ"ח, עמ' 8; וכן כתוב ב'הסכמה' של הרב מרדכי אליהו לספר.
  14. ^ הרב ברוך אביחצירא, הקדמה לספר אהבת ישראל, מכון אביר יעקב תשנ"ח, עמ' 8–9; משה אליהו אביחצירא, מבוא לספר אהבת ישראל, מכון אביר יעקב תשנ"ח, עמ' 11, לטענתו כוונת המחבר הייתה להמשיך ולרמז על כל תרי"ג המצוות, אך לא ברור מדבריו האם כתב היד שעמד לרשותם היה חלקי, או שמא בפועל לא נכתב עוד.
  15. ^ נקברה בהר המנוחות: יום ההילולא י"ח ניסן. לפי אתר מוסדות באבא סאלי נתיבות היא נקראה "ללה ביתה" בכתבה הזו
  16. ^ שלמה גבעון ועזרא ינוב, אלמנת "באבא סאלי" נהרגה בצומת באשדוד, מעריב, 13 ביוני 1985