ישראל אליהו וינטרוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל אליהו וינטרוב
Yisroel Eliyahu Weintraub.jpg

הרב ישראל אליהו וינטרוב
תאריך פטירה י בניסן ה'תש"ע
תאריך לידה לועזי 1932
תאריך פטירה לועזי 25 במרץ 2010 (בגיל 77 בערך)
השתייכות חרדים ליטאים
נושאים שבהם עסק תלמוד בבלי, קבלה
רבותיו הרב יצחק הוטנר, הרב אברהם אבא ברמן, הרב שמואל בירנבוים
חיבוריו ספר "פתחי שערים"

הרב ישראל אליהו וינטרוב (תרצ"ב, 1932 ארצות הברית - י' בניסן ה'תש"ע ב-25 במרץ 2010 בני ברק) היה רב חרדי, מקובל והוגה דעות חרדי-ליטאי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בארצות הברית לאליעזר זיסקינד וינטרוב. למד בישיבת מיר בברוקלין. היה מתלמידי הרב יצחק הוטנר, הרב אבא ברמן והרב שמואל בירנבוים.

בשנת 1956, בהיותו בן עשרים ושתיים, פרסם את ספרו "פתחי שערים" העוסק בדיני ספקות. רווחי מכירת הספר הועברו לארגונים יד לאחים וקרן הילד[1].

נודע כאידאולוג תקיף שהתנגד לכל מה שראה כסטייה מהדרך המסורתית. עסק רבות במחשבה ובקבלה, בייחוד בכתבי הגר"א, שעל פיהם הסביר את מאורעות ימינו. עם השנים נאספו סביבו תלמידים ששמעו ממנו שיעורים בנושאים אלה. שיעוריו הושמעו בקביעות בקול הלשון בנושאים שונים, בעיקר בקבלה ובהשקפת עולם חרדית.

בשנת 1995 פרסם ביומון "יתד נאמן" סדרת מאמרים פולמוסיים נגד הרב יוסף אביב"י, שבהם נטען כי בספריו של אביב"י מתגלה נימה מזלזלת בחכמים שקדמו לו ובפרט ברבי חיים ויטל תלמיד האר"י. בתגובה קצרה שפרסם ביתד נאמן הזים אביב"י את ההאשמות.

בסוף שנת 2008 התפרסם ביומונים המודיע ויתד נאמן מכתב חריף של הרב וינטרוב, שבו האשים את השבועון החרדי בקהילה בהשגת ראיון עמו בהתחזות. הרב וינטרוב הצטרף לרבנים שיצאו נגד השבועונים החרדיים, וכתב כי לא ידע שמדובר בראיון לשבועון זה: "הכנסת דבריי בתוך טומאה זאת שימש להם גושפנקא על חשיבות השבועון הנ"ל. והחזיר פשט טלפיו והכריז טהור אני"[2]. מו"ל עיתון בקהילה, דודי זילברשלג, הכחיש את הדברים ואמר שהרב וינטרוב ידע שמדובר בריאיון לשבועון‏[3].

נפטר בי' בניסן תש"ע ונקבר בבני ברק. ספדו לו הרב שמואל אוירבך, הרב סנדר ארלנגר והרב משה שפירא.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פתחי שערים - דפוס "בלשן", ה'תשט"ז, ניו יורק
  • קונטרס-אגרות - ניסיונות וימים נוראים - מכתבי חיזוק והדרכה שכתב, נדפסו לאחר פטירתו, ה'תשע"א
  • התקופה בסערת אליהו - על דברי הגר"א ותלמידיו בעניין מהלך הגאולה
  • שהכל ברא לכבודו - יסודי מצוות הבית, בני ברק תשס"ו. נכתב על ידי תלמידו.
  • שיתי לבך למסילה - ובו מפתח להתעלות בתקופת עקבתא דמשיחא, בית שמש תשס"ז. נכתב על ידי תלמידו.
  • נפש אליהו
  • בסוד ישרים
  • נפשו גחלים תלהט - ראשי פרקים להבנת תקופת עקבתא דמשיחא, בית שמש תשע"א. נכתב על ידי תלמידו.
  • ביאור יראת חיים על ספר נפש החיים. נערך על ידי תלמידי מתוך סדרת שיעורים שמסר בחייו בתוספת ביאור על "פתח אליהו".
  • עיני ישראל - אוסף מאמרים ושיחות במחשבה והשקפה
  • אגרות דעת - אוסף אגרות ומכתבים בענייני מוסר, חיזוק והשקפה. יצא לאור על ידי תלמידי לאחר פטירתו.

שיעורים מוקלטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כמודפס על כריכת הספר
  2. ^ הדימוי ביחס לחזיר מבוסס על דברי חז"ל בבראשית רבה, פרשה ס"ה, פיסקה א', שהחזיר מראה את סימן הטהרה שיש לו (מפריס פרסה) ומסתיר את הסימן שאין לו (מעלה גרה).
  3. ^ יאיר אטינגרמיהו ה"חזיר שפשט את טלפיו", באתר הארץ, 3 בספטמבר 2008‬