ישראל בארי
 | |
| לידה |
1911 תרע"א דרוהיצ'ין, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
1972 (בגיל 61 בערך) י"ד בכסלו תשל"ג ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | נס ציונה |
| תקופת הפעילות |
?–1972 |
| רבותיו | רבי ברוך בער ליבוביץ |
| חיבוריו | ספרי 'משנת ראשונים' על הש"ס, 'הגיוני קדם' על ספר משלי, ספרי 'כבודה של תורה' עה"ת, ועוד |
| צאצאים | |
  | |
הרב ישראל הלוי בארי (קולודנר) (תרע"א, 1911 – י"ד בכסלו תשל"ג, 19 בנובמבר 1972) היה רבהּ של נס ציונה, דיין ומחבר ספרים.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשם ישראל קולודנר בעיירה דרוהיצ'ין במחוז פינסק שבפולין, לאביו רבי שמואל-זאב קולדנר[1] ולאימו חיה-שרה, בת הרב אליקים געצל קפלן. למד בישיבת נובהרדוק בביאליסטוק ובפינסק, וכן בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, שם למד כעשר שנים מהרב ברוך בער ליבוביץ מחבר ספר 'ברכת שמואל', והגדירו כרבו המובהק.[2]
בשנת תרצ"ז (1937) עלה לארץ ישראל ולמד שנה בישיבת חברון. בשנת תרצ"ח (1938) נישא לחוה-דינה, בת הרב יעקב משה חרל"פ, רבה של שערי חסד.[3] לאחר נישואיו למד בכולל "אהל תורה" של הרב שמואל יצחק הילמן.
היה בעל השקפה ציונית דתית וסבר שתקופתו היא תקופת אתחלתא דגאולה, הוא קיבל מחותנו הרב חרל"פ את השקפתו זו.[4] לאחר מלחמת ששת הימים, הציע לקבוע את חגיגות יום העצמאות ויום ירושלים ביום אחד.[5] היה חבר פעיל בחבר הרבנים של הפועל המזרחי,[6] וחבר המועצה הארצית של הארגון.[7] כן היה פעיל בוועד הישיבות.[8]
בשנת תש"ג (1943) התמנה לרבה של נס ציונה, במקומו של הרב יעקב ליפשיץ, והיה פעיל בתחומי הדת במושבה.[9] בשנת 1958, לאחר שנים של עיכובים בהם עסק בנושא,[10] הוקמה מועצה דתית במקום והוא נבחר לעמוד בראשה.[11] בין השנים תש"ח–תשי"א שימש כדיין בבית דינו של הרב צבי יהודה מלצר ברחובות.[12]
בקיץ ה'תשל"א (1971) החליטה מועצת הרבנות הראשית על הקמת בית דין ארצי לגיור, ראשון מסוגו בארץ,[13] בראשו הועמד הרב בארי – אשר לצורך זה קיבל כושר לדיינות מטעם מועצת הרבנות ללא בחינות[14] – ולצדו הדיינים הרב משה מלכא והרב חיים דוד הלוי. בית הדין הוקם במגמה לעקוף מגמות מחמירות בבתי הדין האזוריים של הרבנות, ושלא כמקובל היה כפוף ישירות לראשון לציון הרב יצחק נסים.[15] בפועל בית הדין מעולם לא הוקם בשל כשלים ביורוקרטיים.[16]
בסוף ימיו, פרסמו גורמים חרדים קנאיים שהוא תומך ברב שלמה גורן בפרשת האח והאחות, ובעקבות כך מררו את חייו. לאחר מותו אף נטען שהיה מבין תשעת הדיינים שחתמו על הפסק, אולם ככל הנראה הוא לא חתם על הפסק[17].
הרב בארי נפטר בפתאומיות מהתקף לב בי"ד בכסלו תשל"ג (1972), בהיותו כבן 61, ונטמן בהר הזיתים.[18] כעבור שלוש שנים מונה במקומו לרבה של נס ציונה הרב יוסף צבי וינר. בהלווייתו (שנערכה למחרת פרסום פסק הדין בפרשת האח והאחות) השתתף וכן הספיד הרב גורן. מספר תלמידים קנאים מישיבת פוניבז' התנפלו עליו ותקפו אותו מילולית[19].
יצירתו התורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תש"י הוציא את הכרך הראשון בסדרת ספריו משנת ראשונים, ספר שמרכז את דברי הראשונים על הלכות קודשים, את בחירתו בנושא זה נימק שבתקופת הגאולה מתעורר הצורך הנפשי לעסוק בהלכות אלו, הוא הוסיף שסגנון הלימוד של רבו הרב ליבוביץ, הוא זה שעורר בו את הרעיון לדקדק בדברי הראשונים ולאוספם למקום אחד.[20] ספרו זכה להסכמות מהרבנים הראשיים הרב הרצוג והרב עוזיאל, ומחמיו הרב חרל"פ.
בשנת תשי"ד פרסם את הגיוני קדם, פירוש על ספר משלי, ספר זה נכתב בסגנון ייחודי בצורה שירית ומליצית, מתוך מטרה לרכוש את ליבו של הנוער[21]. פרסם עוד כמה ספרים, וכן פרסם מאמרים תורניים בכתבי עת שונים, ובהם "סיני", "הנאמן" ו"הפרדס". ספר זה זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית.[22]
את ספריו הקדיש לעילוי נשמת בני משפחתו ועיירתו שנספו בשואה.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פטירתו נישאה אלמנתו, הרבנית חוה-דינה, לרב מרדכי יפה שלזינגר, רבה של אייזנשטט וחבר מועצת גדולי התורה. בנו הוא הרב אברהם יפה שלזינגר. היא נפטרה בשנת ה'תשנ"ד (1994) ונטמנה בבית העלמין סנהדריה.[23] לרב בארי ולאשתו הרבנית חוה-דינה חמישה ילדים:
- הרב ד"ר אברהם בארי לימד בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן ובמכללת שערי משפט.
- הרב בנימין בארי, שימש כאב בית הדין באשקלון וכדיין בבית הדין הגדול.
- הסופרת שרה ברגמן.
- הרב שמואל בארי – איש עסקים.
מנכדיו:
- רותי גוטל, אשתו של הרב פרופ' נריה גוטל.
- ד"ר משה בארי (מנכ"ל ארגון רבני צהר).
- אסתר קלה, אשתו של הרב אחימאיר קלה – רב היישוב שפיר.
- חני רוזנברג, אשתו של הרב אריה רוזנברג, ר"מ בישיבת דרך חיים.
- יעל בן ארזה, אשתו של הרב יוסף בן ארזה, מחבר סדרת הספרים יוסף דעת ומנהל הוצאת הספרים יד אליהו כי טוב.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משנת ראשונים שלושה כרכים – אוסף דברי הראשונים בהלכות קודשים לפי סדר פסקי הרמב"ם, בתוספת דיון בדבריהם[24]
- כבודה של תורה עם פירוש זהב במלאתם – על התורה
- כבודה של תורה – על הגדה של פסח
- המדרש כהלכה – אוסף של הדרכות במדרשים הנוגעים לשאלות הלכתיות מעשיות
- הגיוני קדם – על ספר משלי[25]
ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'דיני גניזת ס"ת שבלה או שנפסלה', הפוסק קכד, אלול תש"י, עמ' א'תתקטז-א'תתקיז
- 'כוהל המופק מיין ענבים מהו לברכת הגפן?', הנאמן נד-נה, סיון-תמוז תשי"ג, עמ' 8–11
- הרב ישראל בארי, יעודה של הרבנות בימים אלה, הצופה, 28 באפריל 1958
- 'בעניין מעשה שבת' – דין חלב שנחלב בשבת, התורה והמדינה ט-י, תשי"ח-תשי"ט, עמ' תלב-תלט
- 'בעניין פתיחת מקרר בשבת', נועם ג, מכון תורה שלמה תש"ך, עמ' רז-רטו
- 'מצוות "תמיד" בלחם הפנים', סיני ש [נ, א], תשרי תשכ"ב, עמ' לה-לח
- 'מזוזות ופרשיות תפלין שבגליוניהן חותמת "נבדק"', הפרדס [לו, י], תמוז תשכ"ב, עמ' 7–10
- 'משכנתא הנהוגה בארץ', מזכרת: קובץ תורני לזכר... הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, היכל שלמה תשכ"ב, עמ' 113–119
- 'לסיום מסכת יבמות', שנה בשנה, היכל שלמה תשכ"ג, עמ' 199–204
- 'בעקבות פסק־דין אחד', שבילין ו-ז, תשרי-טבת תשכ"ד, עמ' לו-לט
- 'דרכי אנוש', שבילין י-יא, טבת-אדר תשכ"ה, עמ' עה-עז
- 'מדינה – וארץ סגולה', שבילין כ, טבת תשכ"ח, עמ' קנה-קסא
- הרב ישראל בארי, כנפי נשרים, הצופה, 22 במאי 1969
- 'כיצד מברכים על לחמניות בסעודת מצווה', מוריה טו-טז [ב, ג-ד], אדר א'-ניסן תש"ל, עמ' מז-נ
- 'הנוסעים בכבישי הארץ אם הם חייבים בברכת הגומל', הדרום לה, ניסן תשל"ב, עמ' 117–125
- 'בעניין פסול חציצה בין המזוזה למזוזות הבית', נועם טז, מכון תורה שלמה תשל"ג, עמ' לו-מג
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק אלפסי, 'בארי (קולודנר), ישראל', בתוך: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך ו, ירושלים תשס"א, עמ' 125
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר לזכרו של הרב ישראל בארי המרכז תמונות, כתבות, הקלטות ועוד – במלאת 50 שנה לפטירתו
- דוד תדהר (עורך), "ישראל בארי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4500
הרב ישראל בארי זצ"ל, סרטון בערוץ "israel bergman", באתר יוטיוב (אורך: 17:28)
ישראל בארי (1911-1972), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על אודות סבו וסבתו, תושבי אנטופול, ראו: הרב יעקב מארים קולדנר, מאורי יעקב, נתניה תשכ"ה, הקדמה עמ' ה
- ^ ראו בהקדמתו לספרו משנת ראשונים חלק א.
- ^ הרב ישראל הלוי בארי, "הגרי"מ חרל"פ זצ"ל: במלאת ט"ו שנים להסתלקותו", הפרדס [מא, ה], שבט תשכ"ז, עמ' 35; "יומן" – הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל – יומן שיחות מפיו על ידי חתנו הרב ישראל בארי זצ"ל, מאבני המקום, גיליון י, עמ' 19–22
- ^ הקדמותיו לספריו
- ^ יעקב אדלשטיין, כך החליטו רבני ישראל על קביעת כ"ח אייר כיום הודייה על הנצחון, הצופה, 8 במרץ 1968
- ^ לשכת הרב הראשי יצחק נסים - שבועוני "חיינו הדתיים". כרך ב', באתר ארכיון המדינה, עמ' 121
- ^ שבילין ו-ז, תשרי-טבת תשכ"ד, עמ' קסב–קסג; שם כא-כב, כסלו תשכ"ט, עמ' רנז
- ^ אישים ומוסדות, הצופה, 4 בנובמבר 1966
- ^ "מסיבת הוקרה למלאת 25 שנה לכהונתו של הרב בארי בנס־ציונה", שבילין [ז, כ], תשכ"ח, עמ' רז
- ^ י. דדון, עיכובים בהקמת מועצה דתית בנס־ציונה, הצופה, 26 בספטמבר 1965; המועצה הדתית נס-ציונה, באתר ארכיון המדינה
- ^ , הצופה, 24 בינואר 1968
- ^ לשכת השר יעקב משה טולידאנו - מינויים לדיינים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 14; לשכת הרבנים הראשיים עוזיאל וניסים - תקנות הבחירות למועצת הרבנות הראשית; פרוטוקולים והתכתבות בנושאים שונים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 55
- ^ , דבר, 15 במרץ 1971; טוביה מנדלסון, כושר דיינות הוענק לרב משה מלכה, דבר, 30 ביוני 1971
- ^ כתבי הסמכה לדיינים - הרב ישראל בארי, באתר ארכיון המדינה; לשכת הרבנים הראשיים עוזיאל וניסים - תקנות הבחירות למועצת הרבנות הראשית; פרוטוקולים והתכתבות בנושאים שונים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 55
- ^ הפלס – שבועון יהדות התורה, גיליון 19, ט"ז תמוז תשל"א, עמ' 7. ראו גם דברי הרב יצחק נסים, מיום ו' שבט תשכ"ט (1969), לשר המשפטים יעקב שמשון שפירא (לדור ולדורות ג, עמ' נח-נט).
- ^ ראו מכתבו של הרב נסים, מיום ה' חשוון תשל"ב (1971), לשר הדתות ד"ר זרח ורהפטיג, בתוך: לדור ולדורות ג, עמ' סח; א. ארליך, למען כבוד הרבנות, דבר, 22 ביוני 1972; ועוד
- ^ כך אמר הרב גורן לבנו.[דרושה הבהרה] ראו עוד במאמרו של הרב איתם הנקין, "זה פאליטיק, לא הלכה", אסיף א (תשע"ד), עמ' 7, הערה 17.
- ^ , דבר, 20 בנובמבר 1972; כרטיס הקבר של הרב בארי באתר הר הזיתים
- ^ שמירה לרב גורן מהתנכלות, דבר, 21 בנובמבר 1972; הצופה ט"ו כסלו תשל"ג, עמוד השער; בעוז ותעצומות, בעריכת אבי רט, עמ' 359
- ^ מתוך ההקדמה
- ^ מתוך ההקדמה לספר זה
- ^ , הצופה, 12 בפברואר 1959
- ^ קברה של הרבנית שלזינגר-בארי, באתר "חברה קדישא גחש"א קהילת ירושלים"
- ^ מודעה, ספרים חדשים בהוצאת מוסד הרב קוק, הצופה, 9 במרץ 1951; הרב ד"ר יוסף אונא, שביל הקודש – משנת ראשונים, הצופה, 11 במאי 1951
- ^ הרב ד"ר מרדכי פוגלמן, הגיוני קדם, הצופה, 17 בפברואר 1956
| בקרת זהויות |
|
|---|