ישראל במשחקים האולימפיים

ישראל במשחקים האולימפיים
קוד הוועד האולימפי הלאומי	ISR
שם הוועד האולימפי הלאומי	הוועד האולימפי בישראל
מדליות קיץ דירוג: 86	זהב 1 כסף 1 ארד 5 סך הכול 7
השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה)
1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008
השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה)
1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010

ישראל משתתפת באופן סדיר במשחקים האולימפיים החל משנת 1952 באולימפיאדת הלסינקי. לאחר הישגים נמוכים בארבעת העשורים הראשונים, הצליחה ישראל להעמיד מספר הצלחות במשחקים האולימפיים מאז שנות ה-90.

למרות הכל מספר המדליות של ישראל נמוך מאוד מבין המדינות המפותחות, ופרט לעולם המערבי (ואיסלנד היא המדינה המפותחת היחידה בעלת מספר מדליות הנמוך מישראל)

הישג השיא של ישראל במשחקים האולימפיים הוא זכיית גל פרידמן במדליית זהב באולימפיאדת אתונה בשנת 2004. מלבד זאת זכתה ישראל גם במדליית כסף אחת על ידי יעל ארד, ב-5 מדליות ארד נוספות על ידי אורן סמדג'ה, גל פרידמן, מיכאל קלגנוב, אריק זאבי ושחר צוברי ונציגיה הצליחו להגיע לשלבי גמר בתחרויות רבות לאורך השנים.

ישראל השתתפה בכל אולימפיאדות הקיץ מאז 1952, מלבד החרמת אולימפיאדת מוסקבה בשנת 1980 יחד עם מדינות מערביות רבות בשל פלישת ברית המועצות לאפגניסטן, והפסקת השתתפות ישראל באולימפיאדת מינכן בשנת 1972 בעקבות טבח הספורטאים במינכן.

באולימפיאדת החורף החלה ישראל להשתתף ב-1994 ומאז היא משתתפת בקביעות.

הקמת הוועד האולימפי

כבר בשנת 1933 הוקם בארץ ישראל "הארגון האולימפי הארץ-ישראלי", ביוזמת ארגון "מכבי". שנה לאחר מכן הוכר הארגון על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי כוועד הלאומי המייצג את פלסטיין המנדטורית. למעשה ייצג הארגון אך ורק את מרכז מכבי, ולא כלל את ארגוני הספורט האחרים ביישוב העברי (הפועל, בית"ר ואליצור) ואת הספורטאים הלא-יהודיים. ב-1936 הוזמן האיגוד להשתתף באולימפיאדת ברלין שהתקיימה בשנת 1936, אך החליט לדחות את ההזמנה בשל קיומה בגרמניה הנאצית.

לאחר הקמתה של מדינת ישראל במאי 1948, כחודשיים וחצי לפני תחילת אולימפיאדת לונדון ביולי אותה שנה, ביקש האיגוד להשתתף במשחקים, אך הוועד האולימפי הבינלאומי דחה את הבקשה בנימוק שפלסטיין הפסיקה להיות ישות קיימת עם סיום המנדט ולכן איננה רשאית להשתתף במשחקים.

רק בשנת 1951, שלוש שנים לאחר הקמת המדינה, הושג הסכם בין מרכזי הספורט שאיפשר את הקמת הוועד האולימפי בישראל שבו היה ייצוג שווה למכבי והפועל. בינואר 1952 הוכר הוועד החדש על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי והתאפשרה השתתפות משלחת ישראל באולימפיאדת הלסינקי.

משלחות ישראל לאולימפיאדה

אולימפיאדת הלסינקי (1952)

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת הלסינקי (1952)

כאמור, המשלחת הראשונה של מדינת ישראל לאולימפיאדה הייתה לאולימפיאדת הלסינקי בפינלנד. המשלחת הישראלית כללה 26 ספורטאים, ובהם גם נבחרת הכדורסל שהיוותה מחצית מכלל הספורטאים. ישראל חזרה ללא תוצאות מרשימות מהאולימפיאדה, מלבד הגעתו של הקופץ למים יואב רענן למקום התשיעי, אך עם דריסת רגל ראשונה ומשמעותית בספורט העולמי.

אולימפיאדת מלבורן (1956)

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת מלבורן (1956)

בשנת 1956 התקיימה אולימפיאדת מלבורן באוסטרליה. המשחקים במלבורן החלו בנובמבר באותה שנה, שבועות ספורים לאחר פרוץ מלחמת סיני. המלחמה גררה את ביטול ההשתתפות של רוב הסגל האולימפי הישראלי, ובהם גם של נבחרות הכדורגל והכדורסל, ונשלחו 3 נציגים בלבד לייצוג סמלי - הקופץ למים יואב רענן, שהשתתף גם באולימפיאדת הלסינקי, השחיינית שושנה ריבנר, והקופץ לרוחק דוד קושניר. כמחאה על פלישת ישראל למצרים החליטו מצרים, עיראק ולבנון להחרים את אולימפיאדת מלבורן, וביטלו את השתתפותן כליל.

אולימפיאדת רומא (1960)

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת רומא (1960)

לאולימפיאדת רומא שלחה ישראל 23 ספורטאים. לראשונה השתתפה ישראל בענפים התעמלות, אופניים (הופעה חד פעמית), סיוף והרמת-משקולות. לאולימפיאדה זו נשלח לראשונה ערבי-ישראלי, מרים המשקולות אדוארד מרון.

אולימפיאדת טוקיו (1964)

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת טוקיו (1964)

לאולימפיאדת טוקיו ב-1964 נשלחו עשרה ספורטאים ישראלים בלבד, לאחר שבעקבות הכישלון ברומא החליט הוועד האולימפי בישראל להציג קריטריונים להשתתפות באולימפיאדה. מחצית מהספורטאים הישראלים היו מענף האתלטיקה והשאר בקליעה ושחייה.

אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)

בשנת 1968, באולימפיאדת מקסיקו סיטי התרחשה נקודת מפנה לספורט הישראלי האולימפי. נבחרת ישראל בכדורגל, אשר מנתה 19 ספורטאים מכלל ה-31 שישראל שלחה לאותה אולימפיאדה, הצליחה להעפיל עד לשלב רבע הגמר בטורניר הכדורגל, שם שיחקה מול נבחרת בולגריה. בסיום הזמן החוקי הייתה התוצאה 1:1, ומאחר וטרם הוכנסו חוקי הפנדלים במקרה של שוויון, הוכרע לבסוף המשחק על ידי הגרלה. בשלבים המוקדמים ניצחה נבחרת ישראל את גאנה ואת אל סלוודור והפסידה לנבחרת הונגריה.

בנוסף, הצליח אברהם מלמד להעפיל לחצי הגמר בתחרות 100 מטר פרפר, ולסיים במקום הרביעי במקצה ובמקום ה-11 הכללי, הישג שיא לשחיין ישראלי עד אז.

אולימפיאדת מינכן (1972)

ערכים מורחבים – ישראל באולימפיאדת מינכן (1972), טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן

ב-5 בספטמבר 1972, חדרו שמונה מחבלים חמושים מארגון "ספטמבר השחור" לבניין שבו שכנו חברי משלחת ישראל לאולימפיאדה, והשתלטו עליו. בעת ההשתלטות על הדירה רצחו המחבלים שניים מחברי המשלחת הישראלית, ותפסו תשעה בני ערובה, עליהם התמקחו על מנת לגרום לשחרורם של 232 מחבלים שהוחזקו בישראל, ועוד שני מחבלים שנכלאו בגרמניה. בשעות הלילה הועברו בני הערובה והמחבלים במסוקים לשדה התעופה פירסטנפלדברוק, משם היו אמורים לטוס למדינה ערבית. במהלך ניסיון חילוץ של כוחות הביטחון הגרמנים, נרצחו כל תשעת בני הערובה, וחמישה מחבלים ושוטר גרמני נהרגו.

למחרת הרצח נערך טקס זיכרון באצטדיון האולימפי, ולאחריו חודשו התחרויות. המשלחת הישראלית עזבה את המשחקים האולימפיים וחזרה לישראל.

עד הטבח הספיקו 14 מ-15 ספורטאי המשלחת להשתתף בתחרויות. המתאבק מרק סלבין נרצח ביום שבו היה אמור להתחרות. ההישג הבולט היה של האתלטית אסתר שחמורוב, שהעפילה לחצי הגמר בריצת מאה מטר, בה סיימה במקום החמישי, 4 אלפיות שנייה אחרי הרצה שעלתה לגמר מהמקום הרביעי. שחמורוב העפילה גם לחצי הגמר בריצת 100 מטר משוכות, אך פרשה ממנה בעקבות הטבח, בו נרצח מאמנה עמיצור שפירא.

באולימפיאדה זו השתתפה ישראל לראשונה בענפים שייט והיאבקות, וחזרה להשתתף בהרמת משקולות וסיוף אחרי הפסקה של 12 שנים.

אולימפיאדת מונטריאול (1976)

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת מונטריאול (1976)

עשרים ושמונה ספורטאים ייצגו את ישראל באולימפיאדת מונטריאול בקנדה, 17 שחקני נבחרת הכדורגל, ואחד עשר ספורטאים בענפים אישיים, כמספר הנרצחים במינכן.

ההישג הבולט היה של אסתר רוט-שחמורוב שהפכה להיות הישראלית הראשונה שהעפילה לגמר אולימפי, כאשר הצליחה להעפיל לגמר ב-100 מטרים משוכות, ולסיים בו במקום השישי, בתוצאה של 13.04 שניות. הישג נוסף שייך לאדוארד וייץ, שסיים במקום החמישי בענף הרמת המשקולות, ההישג הטוב ביותר של ישראל באולימפיאדות עד אז. המתאבק רמי מירון דורג באופן בלתי רשמי במקום השביעי.

נבחרת הכדורגל העפילה בשנית עד לשלב רבע הגמר, שם הפסידה לנבחרת ברזיל, והשוותה את הישגה מאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968). בשלב המוקדם סיימה ישראל בתיקו את שלושת משחקיה נגד גוואטמלה, מקסיקו וצרפת.

באולימפיאדה זו השתתפה ישראל לראשונה בענף הג'ודו, ובפעם השנייה בשייט, היאבקות והתעמלות.

אולימפיאדת מוסקבה (1980)

ישראל, בדומה למרבית המדינות המערביות ובלחץ של ארצות הברית, החרימה את האולימפיאדה במוסקבה בשל פלישת ברית המועצות לאפגניסטן כשבעה חודשים לפני תחילת המשחקים האולימפיים.

אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)

ישראל שלחה לאולימפיאדה בלוס אנג'לס את המשלחת הגדולה ביותר שלה עד סידני 2000, עם 33 ספורטאים ב-11 ענפים אישיים. ההישגים הבולטים היו של הג'ודוקא אדי קואז שדורג במקום השביעי, הקלע יצחק יונסי אשר סיים במקום השמיני ברובה אויר בתוצאה של 582 נק', תוך שהוא שובר את שיאו הישראלי ב-10 נקודות. השייטים יואל סלע ואלדד אמיר בדגם הולנדי מעופף, ושמשון ברוקמן ואיתן פרידלנדר בדגם 470, סיימו גם כן במקום שמיני.

באולימפיאדה זו ייצג עמוס מנסדורף לראשונה את ישראל בענף הטניס, אשר היה ענף ראווה, ואבירם מזרחי היה הקיאקיסט הישראלי הראשון, כאשר סיים במקום הרביעי בחצי הגמר. כמו כן, השתתפו ספורטאים ישראלים לראשונה באיגרוף, התעמלות אמנותית וגלשני רוח.

אולימפיאדת סיאול (1988)

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת סיאול (1988)

ישראל שלחה לאולימפיאדת סיאול בקוריאה הדרומית משלחת בת 19 ספורטאים בלבד, הקטנה ביותר מאז אולימפיאדת מינכן (1972).

שני השייטים יואל סלע ואלדד אמיר, שהתחרו בדגם ההולנדי המעופף, היו קרובים מאוד להשיג את המדליה הראשונה לישראל. הם לא השתתפו בשיוט השני מתוך שבעה בתחרות השייט בגלל שחל ביום הכיפורים, ובעקבות זאת קטנו סיכוייהם לזכות במדליה. לבסוף, סיימו סלע ואמיר במקום הרביעי, הישג שיא לנציג ישראלי במשחקים האולימפיים עד אז. לעומתם, השייטים והאחים רן ודן טורטן שהתחרו בדגם 470 השתתפו בשיוט ביום הכיפורים בניגוד להוראות ראשי המשלחת, ועל כך הורחקו מהמשלחת הישראלית במהלך האולימפיאדה. בגלל יום הכיפורים נאלץ המתאגרף יהודה בן חיים לפרוש מקרב שנקבע ליום זה. מתאגרף נוסף, יעקב שמואל, הגיע עד לשלב רבע הגמר. האולימפיאדה הזו היא היחידה שבה לא השתתפה ישראל בענף האתלטיקה.

אולימפיאדת ברצלונה (1992)

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת ברצלונה (1992)

יעל ארד

בשנת 1992, ארבעים שנה לאחר הצטרפותה של מדינת ישראל למשחקים האולימפיים, השיגו נציגיה מדליות ראשונות בתחרויות, והיוו אבן דרך חשובה בהתקדמותה של ישראל במשחקים.

באולימפיאדת ברצלונה זכתה יעל ארד להיות הישראלית הראשונה שזכתה במדליה כלשהי במשחקים האולימפיים, כאשר הצליחה לזכות במדליית הכסף בענף הג'ודו (עד 61 ק"ג). יום למחרת זכה נציג ישראלי נוסף, אורן סמדג'ה, במדליה, גם הוא בענף הג'ודו (עד 71 ק"ג). מאז זכייתם של השניים במדליות, בכל אחת מהאולימפיאדות הבאות הצליחו נציגי ישראל לזכות לפחות במדליה אחת.

מלבד יעל ארד ואורן סמדג'ה הצליח דני קרסנוב להגיע לגמר בקפיצה במוט ולסיים במקום השמיני, ולהיות הגבר הישראלי הראשון אשר מגיע למעמד זה בענף האתלטיקה.

באולימפיאדה זו זכה השייט יואל סלע להיות הישראלי הראשון שהשתתף ב-4 אולימפיאדות. לולא החרמת אולימפיאדת מוסקבה בשנת 1980 על ידי ישראל, היה סלע עשוי להשתתף בחמש אולימפיאדות רצופות.

אולימפיאדת אטלנטה (1996)

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת אטלנטה (1996)

בשנת 1996, שלחה ישראל לאולימפיאדת אטלנטה משלחת בת 25 ספורטאים, ובהם גל פרידמן, לימים זוכה מדליית הזהב האולימפית הראשון בישראל. במשחקים האולימפיים באטלנטה הצליח גל פרידמן לזכות במדליית ארד בתחרות גלשני מיסטרל, ולהיות הישראלי השלישי שזוכה במדליה אולימפית כלשהי.

בנוסף לפרידמן, העפיל דני קרסנוב לגמר בקפיצה במוט, וסיים במקום ה-11, תוך שהוא זוכה להיות הישראלי הראשון שמצליח להגיע לשני שלבי גמר ברציפות.

הצלחה נוספת הייתה של נבחרת השחייה הישראלית ב-4X100 מעורב, שהצליחה לראשונה להגיע לגמר בענף השחייה. השחיינים איתן אורבך, ודים אלכסייב, דן קוטלר ויואב ברוק סיימו את מקצה המוקדמות בתוצאת שיא ישראלי של 3:42.24 דקות, שהקנה להם את העלייה לגמר, בו סיימו במקום השמיני.

זוכי המדליות בברצלונה, אורן סמדג'ה ויעל ארד, השתתפו במשחקים האולימפיים באטלנטה, אך לא הצליחו לשחזר את הישגיהם. יעל ארד הפסידה בקרב על המדליה ודורגה במקום החמישי. באותו מקום דורג גם גוצ'ה ציציאשווילי בענף ההיאבקות בסגנון יווני-רומי.

אולימפיאדת סידני (2000)

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת סידני (2000)

בשנת 2000, שלחה ישראל לאולימפיאדת סידני את המשלחת האולימפית הגדולה עד אז שמנתה 40 ספורטאים.

את המדליה האולימפית הישראלית השיג חותר הקייק מיכאל קלגנוב ביום האחרון של המשחקים, כאשר זכה במדליית ארד ב-500 מטר קיאק יחיד. בנוסף, היה במרחק נגיעה ממדליה נוספת, כאשר סיים במקום הרביעי במקצה ה-1,000 מטרים.

בנוסף לקלגנוב, הצליחו ישראלים רבים להגיע להישגי-שיא אולימפיים לנציגים ישראלים, כאשר שני קדמי וענת פבריקנט היו גם כן במרחק נגיעה ממדליית ארד, אך סיימו במקום הרביעי בשייט מפרשיות מדגם 470. המתאבק יורי איבסייבצ'יק סיים גם כן במקום הרביעי, והקופץ לגובה קונסטנטין מטוסביץ' סיים במקום החמישי. אריק זאבי, אשר ארבע שנים מאוחר יותר זכה במדליית הארד, סיים במקום החמישי בענף הג'ודו.

הישג נוסף היה העפלתו של השחיין איתן אורבך לגמר אולימפי שני, הפעם ב-100 מטר גב, שם סיים במקום השמיני הכללי. בחצי הגמר קבע אורבך שיא ישראלי, עם תוצאה של 55.31 שניות.

שייט המיסטרל עמית ענבר השיג את המקום השביעי בתחרות, ואלכס אברבוך סיים במקום העשירי בקפיצה במוט.

אולימפיאדת אתונה (2004)

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת אתונה (2004)

גל פרידמן

בשנת 2004, שלחה ישראלי לאולימפיאדת אתונה 36 ספורטאים והתחרתה במספר שיא של ענפים, 14 במספר. לראשונה השתתפו ספורטאים ישראלים בטניס שולחן, טקוונדו ושחייה אמנותית.

במהלך האולימפיאדה הצליח נציג ישראלי לזכות לראשונה במדליית זהב. היה זה שייט המיסטרל גל פרידמן, מחזיק מדליית הארד מאולימפיאדת אטלנטה. פרידמן, אשר רק שנתיים קודם לכן זכה באליפות העולם באותו ענף, הצליח להאפיל על מתחריו לענף והמנון התקווה הושמע בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים.

בנוסף לפרידמן, אריק זאבי, אלוף אירופה 3 פעמים, זכה במדליית ארד בענף הג'ודו (עד 100 ק"ג), והביא לישראל מדליה שנייה באולימפיאדה באתונה.

פרט להישגיהם של פרידמן וזאבי, סיימה לריסה פסחוביץ במקום השישי בחתירת קיאקים במקצה ה-500 מטרים, צמד הטניסאים יוני ארליך ואנדי רם העפילו לרבע הגמר בטניס הזוגות ופבל גופמן, העפיל לגמר קרב-רב בהתעמלות מכשירים.

תוצאה מכובדת נוספת הגיעה מכיוונו של הקופץ במוט אלכס אברבוך, שסיים שמיני בגמר עם תוצאה של 5.65 מטרים, אך הייתה זו אכזבה עבורו לאחר שבשנים שקדמו לאולימפיאדה זכה באליפות אירופה באותו ענף ואף הוכתר כסגן אלוף העולם בשנת 2001.

אכזבה מרובה גם חווה אלוף העולם לשנת 2003 בהיאבקות בסגנון יווני-רומי, גוצ'ה ציציאשווילי, אשר הפסיד כבר בסיבוב השני של שלב הבתים.

רץ המרתון היילה סטאין סיים את המרוץ בעודו מבצע הקפה מיותרת של האצטדיון בהגיעו לקו הסיום. לאחר ערעור ראשי המשלחת הישראלית לוועד האולימפי אושר זמנו ומיקומו המקורי של סטאין, המקום ה-20.

אודי וקס, הג'ודוקא, היה מעורב בעל כרחו בתקרית דיפלומטית קטנה כאשר בסיבוב הראשון יריבו האיראני, אראש מירסמאלי, לא התייצב לקרב והפסיד הפסד טכני. האירני טען כי הוא פרש כהזדהות עם הסבל הפלסטיני, אך כנראה פרישתו באה לאחר לחצים מצד הממשל האיראני שגם הבטיח לו 115,000 דולר פיצוי כבונוס על המעשה. פסילתו של מירסמאלי הביאה את אודי לסיבוב השני בו הפסיד נגד עמר מרידייה מאלג'יריה.

אולימפיאדת בייג'ינג (2008)

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת בייג'ינג (2008)

שחר צוברי עם מדליית הארד

לאולימפיאדת בייג'ינג שלחה ישראל משלחת בת 43 ספורטאים, הגדולה ביותר בהיסטוריה האולימפית.

הגולש שחר צוברי זכה במדליית הארד בתחרויות דגם הניל פרייד. זו הייתה המדליה השביעית של ישראל בחמש האולימפיאדות האחרונות, והשלישית בתחרות הגלשנים לגברים.

הישגים נוספים ראויים לציון:

• מקום לרביעי לשייטות ורד בוסקילה וניקה קורניצקי בדגם 470.
• מקום חמישי לג'ודוקא גל יקותיאל במשקל עד 60 ק"ג.
• מקום ששי לנבחרת ישראל בגמר קרב רב קבוצתי בהתעמלות אמנותית
• מקום שמיני לאלכס שטילוב בגמר תרגילי קרקע בהתעמלות מכשירים
• מקום תשיעי לאירה ריסנזון בגמר קרב רב אישי בהתעמלות אמנותית
• מקום עשירי למעין דוידוביץ' בגלשן רוח מדגם ניל פרייד.

הישגים טובים, יחסית לציפיות, היו גם בענף השחייה, בו נרשמו 4 דירוגים בין 16 המקומות הראשונים (יותר מבכל אולימפיאדה קודמת), ונשברו 11 שיאים ישראליים ב-17 משחים. השחיין הבולט היה גל נבו שדורג במקום 11 ב-400 מטר מעורב אישי ובמקום 13 ב-200 מטר מעורב אישי. כמו כן הגיעו לחצי הגמר גיא ברנע ב-100 מטר גב ונמרוד שפירא בר אור ב-200 מטר חופשי.

אף שההישגים באולימפיאדה זו לא נפלו מבאולימפיאדות קודמות, הייתה אכזבה מכשלונם של מספר ספורטאים שנחשבו כמועמדים למדליות, לדוגמת אריק זאבי, מיכאל קלגנוב ואנדי רם ויוני ארליך; והזכייה במדליה אחת מארד נראתה ככישלון לעומת הזכייה ב- 2 מדליות, ומתוכן אחת מזהב, באולימפיאדת אתונה.

אולימפיאדת לונדון (2012)

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת לונדון (2012)

עד 17 בינואר 2012 השיגו 18 ספורטאים (כבודדים, כזוגות וכנבחרת) את הקריטריונים הנדרשים להשתתפות באולימפיאדה.

משחקי החורף האולימפיים

משלחת ישראל לאולימפיאדת ונקובר (2010)

ישראל החלה להשתתף במשחקי החורף האולימפיים (אולימפיאדת החורף) רק בשנת 1994 באולימפיאדת לילהאמר בנורבגיה. הנציג היחיד של ישראל באולימפיאדה זו היה מיכאל שמרקין שהגיע למקום ה-16 בתחרות הגברים בהחלקה אמנותית.

באולימפיאדת נאגאנו ביפן ב-1998 הצטרפו לשמרקין, שדורג הפעם במקום ה-18, גם גלית חייט וסרגיי סחנובסקי, שהגיעו למקום ה-14 בריקוד על הקרח.

באולימפיאדת סולט לייק סיטי ב-2002 התקדמו חייט וסחנובסקי עד למקום ה-6, המהווה הישג שיא לספורטאים ישראליים במשחקי החורף האולימפיים. אליהם הצטרפו גם נטליה גודינה ואלכסיי בלצקי, אשר סיימו במקום ה-19 באותה תחרות, ואולגה דנילובה בענף החלקה מהירה על קרח במסלול קצר שהישגה הבולט היה המקום ה-14 בתחרות למרחק 1500 מטר.

גם לאולימפיאדת טורינו ב-2006 שלחה ישראל חמישה נציגים. גם הפעם בלטו הזוג חייט וסחנובסקי אשר הגיעו למקום השמיני באולימפיאדה השלישית שלהם. בנוסף אליהם התחרו בריקוד על הקרח גם אלכסנדרה ורומן זרצקי אשר סיימו במקום ה-22. מיכאל רנזין היה הגולש הישראלי הראשון בענף סקי אלפיני. הוא סיים במקום 32 בסלאלום ענק ומקום 37 בסלאלום.

נסיונם של מספר יהודים מארצות הברית וקנדה להקים נבחרת מזחלות (בובסלי) במטרה לייצג את ישראל באולימפיאדה זו נכשל.

באולימפיאדת ונקובר השתתפו שלושה ספורטאים, כולם בפעם השנייה. אלכסנדרה ורומן זרצקי הגיעו למקום ה-10 בריקוד על הקרח, ומיכאל רנזין דורג במקום 35 בסלאלום ו-55 בסלאלום ענק. המחליקה תמר כץ שהשיגה את הקריטריון הבינלאומי להשתתפות בתחרות הנשים לא נשלחה לאולימפיאדה על ידי הוועד האולימפי של ישראל מאחר שלא עמדה בדרישות הקריטריון הישראלי הקשה הרבה יותר.

מדליות

אולימפיאדה	זהב	כסף	ארד	סך הכל
ברצלונה (1992)	-	יעל ארד	אורן סמדג'ה	2
אטלנטה (1996)	-	-	גל פרידמן	1
סידני (2000)	-	-	מיכאל קלגנוב	1
אתונה (2004)	גל פרידמן	-	אריק זאבי	2
בייג'ינג (2008)	-	-	שחר צוברי	1
סך הכל	1	1	5	7

הישגים משמעותיים במשחקים האולימפיים

בטבלה מפורטים הישגים ממקום שמיני ומעלה להוציא זכיות במדליה אולימפית. לנבחרות מצוינת העפלה לרבע הגמר.

ספורטאי/נבחרת	הישג	ענף	אולימפיאדה	הערות
נבחרת ישראל בכדורגל	עלייה לרבע גמר	כדורגל	מקסיקו סיטי (1968)	הודחה בהגרלה
אדוארד וייץ	מקום חמישי	הרמת משקולות	מונטריאול (1976)	הישג שיא בהרמת משקולות
אסתר רוט-שחמורוב	מקום שישי	אתלטיקה - 100 מטר משוכות	מונטריאול (1976)	גמר ראשון באתלטיקה
רמי מירון	מקום שביעי	היאבקות	מונטריאול (1976)
נבחרת ישראל	עלייה לרבע גמר	כדורגל	מונטריאול (1976)
אדי קואז	מקום שביעי	ג'ודו	לוס אנג'לס (1984)
יצחק יונסי	מקום שמיני	קליעה	לוס אנג'לס (1984)	הישג שיא בקליעה
שמשון ברוקמן ואיתן פרידלנדר	מקום שמיני	שיט 470	לוס אנג'לס (1984)
יואל סלע ואלדד אמיר	מקום שמיני	שיט הולנדי מעופף	לוס אנג'לס (1984)
יואל סלע ואלדד אמיר	מקום רביעי	שיט הולנדי מעופף	סיאול (1988)	הפסידו שיוט בשל יום כיפור
יעקב שמואל	רבע גמר	איגרוף	סיאול (1988)	הישג שיא באיגרוף
אנדרי דניסוב	מקום ששי	הרמת משקולות	ברצלונה (1992)
דני קרסנוב	מקום שמיני	אתלטיקה - קפיצה במוט	ברצלונה (1992)	עלה לגמר גם ב-1996
עמית ענבר	מקום שמיני	שיט לכנר	ברצלונה (1992)
יעל ארד	מקום חמישי	ג'ודו	אטלנטה (1996)
גוצ'ה ציציאשווילי	מקום חמישי	היאבקות יווני-רומי	אטלנטה (1996)
איתן אורבך, יואב ברוק, ואדים אלכסייב ודן קוטלר	מקום שמיני	שחייה - 4X100 שליחים מעורב	אטלנטה (1996)	הישג שיא בשחייה
מיכאל קלגנוב	מקום רביעי	קיאקים - 1000 מטר	סידני (2000)	הספורטאי היחיד שהגיע ל-2 גמרים באולימפיאדה אחת
שני קדמי וענת פבריקנט	מקום רביעי	שיט מפרשיות 470	סידני (2000)
יורי איבסייצ'יק	מקום רביעי	היאבקות	סידני (2000)	הישג שיא בהיאבקות
אריק זאבי	מקום חמישי	ג'ודו	סידני (2000)
קונסטנטין מטוסביץ'	מקום חמישי	אתלטיקה - קפיצה לגובה	סידני (2000)	הישג שיא באתלטיקה
גוצ'ה ציציאשווילי	מקום ששי	היאבקות יווני-רומי	סידני (2000)
עמית ענבר	מקום שביעי	שיט מיסטרל	סידני (2000)
איתן אורבך	מקום שמיני	שחייה - 100 מטר גב	סידני (2000)	שווה להישג שיא בשחייה
גלית חייט וסרגיי סחנובסקי	מקום ששי	החלקה על קרח	סולט לייק סיטי (2002)	הישג שיא באולימפיאדת חורף
אנדי רם ויונתן ארליך	רבע גמר	טניס - זוגות גברים	אתונה (2004)	הישג שיא בטניס
לריסה פסחוביץ'	מקום שישי	קיאקים - 500 מטר	אתונה (2004)
אלכס אברבוך	מקום שמיני	אתלטיקה - קפיצה במוט	אתונה (2004)	פעם שניה בגמר (קודם ב-2000)
גלית חייט וסרגיי סחנובסקי	מקום שמיני	החלקה על קרח	טורינו (2006)
ורד בוסקילה וניקה קורניצקי	מקום רביעי	שיט מפרשיות 470	בייג'ינג (2008)
גל יקותיאל	מקום חמישי	ג'ודו	בייג'ינג (2008)
אלונה דבורניצ'נקו, רחלי ויגדורצ'יק, ורוניקה ויטנברג, מריה סבנקוב וקטיה פיסצקי	מקום שישי	התעמלות אמנותית	בייג'ינג (2008)	הישג שיא בהתעמלות אמנותית
אלכס שטילוב	מקום שמיני	התעמלות מכשירים	בייג'ינג (2008)	הישג שיא בהתעמלות מכשירים
אירה ריסנזון	מקום תשיעי	התעמלות אומנותית	בייג'ינג (2008)	הישג שיא בהתעמלות אומנותית אישי

הספורטאים האולימפיים

299 ספורטאים נכללו במשלחות האולימפיות של ישראל, 290 באולימפיאדות קיץ ותשעה באולימפיאדות חורף. ששה מהספורטאים לא נטלו חלק פעיל בתחרויות.

חלוקה לפי ענפים:

ענף	ספורטאים	אולימפיאדות	שנים
אולימפיאדות קיץ
אתלטיקה	46	13	1952-1984, 1992-2008
שחייה	41	14	1952-2008
כדורגל	35	2	1968, 1976
שייט	29	9	1972-2008
קליעה	25	13	1952, 1960-2008
התעמלות	23	8	1960, 1976-1992, 2000-2008
ג'ודו	15	7	1976-1984, 1992-2008
האבקות	14	7	1972-1976, 1988-2004
כדורסל	13	1	1952
סיוף	13	9	1960, 1972-1984, 1992-2008
הרמת משקולות	11	6	1960, 1972-1984, 1992-1996
טניס	9	5	1984-1992, 2004-2008
קיאקים	6	5	1984, 1996-2008
איגרוף	5	3	1984-1988, 1996
טקוונדו	2	2	2004-2008
אופניים	2	1	1960
טניס שולחן	1	1	2004
אולימפיאדות חורף
החלקה על קרח	8	5	1994-2010
סקי	1	2	2006-2010

ראו גם

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל ספורט
	פורטל ישראל

• המשחקים האולימפיים
• מדליות באולימפיאדות
• ספורט בישראל
• הוועד האולימפי בישראל
• יהודים במשחקים האולימפיים
• ישראל במשחקים הפאראלימפיים

קישורים חיצוניים

• הוועד האולימפי בישראל - הרגעים הגדולים

הערות שוליים

ישראל במשחקים האולימפיים (קיץ)
הלסינקי (1952) • מלבורן (1956) • רומא (1960) • טוקיו (1964) • מקסיקו סיטי (1968) • מינכן (1972) • מונטריאול (1976) • מוסקבה (1980) • לוס אנג'לס (1984) • סיאול (1988) • ברצלונה (1992) • אטלנטה (1996) • סידני (2000) • אתונה (2004) • בייג'ינג (2008) • לונדון (2012)

ישראל במשחקים האולימפיים (חורף)
לילהאמר (1994) • נאגאנו (1998) • סולט לייק סיטי (2002) • טורינו (2006) • ונקובר (2010) • סוצ'י (2014)

מדליסטים אולימפיים ישראלים
1992: יעל ארד · 1992: אורן סמדג'ה · 1996: גל פרידמן 2000: מיכאל קלגנוב · 2004: אריק זאבי · 2004: גל פרידמן · 2008: שחר צוברי