ישראל בן-יהודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישראל בן יהודה)
ישראל בן-יהודה
לידה 1915
ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה 9 ביוני 1999 (בגיל 84 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ההגנה
פלמ"ח
צבא הגנה לישראל
דרגה רב-סרן רב-סרן
פעולות ומבצעים
המרד הערבי הגדול
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישראל בן יהודה (עבדו) (1915 - 9 ביוני 1999) היה מלוחמי "ההגנה", הפלמ"ח וצה"ל, וממיסדיה של חברת "להב", אחת החברות הוותיקות בתחום הנשק בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן יהודה נולד ב-1915 בירושלים לאלישע יהודיוף ומלכה ריינה יהודיוף (לבית חפץ) - משפחה ממוצא בוכרי. בתקופת מלחמת העולם הראשונה גורשה המשפחה לרוסיה כנתינים רוסים, ושבה לירושלים רק בשנת 1921. בגיל 15 התגייס בן יהודה לארגון ההגנה. בתקופת המרד הערבי הגדול שירת ביחידות הנודדת ופו"ש שהקים יצחק שדה.[1][2]

בסמוך להקמת הפלמ"ח הצטרף לשורות הארגון. הפלמ"ח הוקם ערב המערכה בסוריה ובלבנון בה פלשו כוחות בעלות הברית לסוריה וללבנון שהיו בשליטת אנשי צרפת של וישי שהיה חשש שיעברו לצד מדינות הציר. היה צורך בצעירים דוברי ערבית שיוכלו לשמש בתפקידים מיוחדים בסוריה ובלבנון לקראת הפלישה ובמהלכה. בן יהודה, שכונה בכינוי המחתרתי "עבדו" גויס למסגרת שכונתה "המחלקה הסורית", לצד יהושע פלמון, חיים לבקוב וירוחם כהן. ביחד עם לבקוב חדר לסוריה ערב הפלישה, במאי 1941. עד לתחילת הלחימה לא היה לבן יהודה וללבקוב קשר עם מפקדת בעלות הברית, אך לאחר תחילת הלחימה חודש הקשר והם נשלחו לאזור חלב כדי לפגוע במתקנים של הצרפתים, שגילו עדיין התנגדות. כאשר הגיעו אנשי החוליה לשדה התעופה בחאלב גילו כי המטוסים המוצבים שם הם מטוסי דמה. הם החליטו לפגוע במטרות אחרות וחיבלו בתחנת רכבת ובמאגרי דלק.[3]

לאחר הפעולה בסוריה המשיך בן יהודה בשירות בפלמ"ח במסגרת המחלקה הערבית ובמסגרות אחרות, והתמחה בחבלה. במהלך מלחמת העצמאות שירת בתחילה כמומחה לייצור פצצות וחבלה. לאחר מכן הקים יחידה בשם "גב"ס" (גיוס בלתי סדירים) שהורכבה מבני מיעוטים שביצעו פעולות חבלה בעורף האויב. ב-1951 השתחרר משירות הקבע בדרגת רב-סרן. הוא המשיך בשירות במילואים, ולאחר מלחמת ששת הימים שימש זמן מה כסגן מושל יריחו.[1]

לאחר שחרורו של בן יהודה מהצבא, הקים עם חבריו יוסי הראל ויצחק לוי, עסק למסחר בנשק בשם "להב" (שם המבוסס על ראשי התיבות של שמותיהם - לוי, הראל, בן יהודה). הראל שב לאחר זמן מה לשירות בצה"ל וביחידות המודיעין, ולוי ובן יהודה המשיכו לפתח את העסק בעצמם. החברה עסקה בסחר ובייבוא נשק, והיא פעילה גם כיום כאחד הגורמים העיקריים בישראל בתחום הסחר בנשק.[4]

בן יהודה נפטר בשנת 1999.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן יהודה היה נשוי לשרה, ואב לשני בנים. בנו הבכור, אלישע, נהרג בשנת 1967 בשירות צבא ההגנה לישראל. בנו יריב הצטרף לחברת להב, ושימש כמנכ"ל החברה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אורי מילשטיין, עבדו, דבר, 14 באפריל 1972, המשך
  2. ^ המשך המשך
  3. ^ ירוחם כהן, לאור היום ובמחשך, הוצאת עמיקם, 1969, עמ' 28
  4. ^ להב משונן אתר "יחידה"