ישראל דב אודסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ר' ישראל דב אודסר

רבי ישראל דב אודסר (ה'תרמ"ו 1886 - י"ח בחשוון ה'תשנ"ה 23 באוקטובר 1994) היה ממנהיגי חסידות ברסלב. מכונה גם "בעל הפתק" ו"סבא ישראל".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטבריה למשפחה של חסידי קרלין. ר' ישראל סיפר שבילדותו מצא בגניזה את הספר "השתפכות הנפש", אולם הספר היה ללא כריכה והוא לא ידע מי המחבר. הוא התלהב מהספר, למד בו בקביעות וליישם את הכתוב בו, דהיינו להתבודד ולהתפלל.

לאחר בר המצווה נשלח ללמוד בישיבת אור תורה שעל קבר רבי מאיר בעל הנס מחוץ לטבריה, והמשיך להגות בספר. חסיד אחד שראה אותו הוגה בספר אמר לו שהספר הוא מספרי ברסלב שאסור ללמוד בהם, שכן חסידי ברסלב היו מוחרמים באותו זמן, ולאחר ויכוח לקח את הספר. אירוע זה הביא את אודסר לחפש קרבה לחסידות ברסלב. בגיל 17 פגש את רבי ישראל היילפרין ("קרדונר"), חסיד ברסלב מצפת שהגיע לטבריה, ששימש עבורו מורה דרך. הוא הפך להיות חסיד ברסלב והתגורר בביתו של רבי ישראל קרדונר אשר גם עזר לו להתחתן. רבי ישראל אודסר גר בסמוך ובשכנות לרבי מרדכי חיים קסטלניץ ("ר' מאטיל דיין") אשר קירבו וסייע לו כלכלית ודאג לו לדירת מגורים למרות היותו שייך לזרם חסידי סלונים שהתנגדו לחסידות ברסלב.

בהמשך עבר ישראל אודסר גם לירושלים כדי ללמוד שם מזקני חסידות ברסלב, ולאחר זמן חזר שוב לעיר טבריה. במרוצת הזמן התקבצה סביבו חבורה של חסידים שלמדו אצלו.

הרב אודסר ניהל התכתבות עם הנשיא זלמן שזר ו-32 ממכתביו אליו קובצו לאחר מכן בספר "אב"י הנח"ל".

נקבר בהר המנוחות בירושלים. לאחר פטירתו הקימו תלמידיו חברת הוצאה לאור הנקראת "קרן ר' ישראל דב אודסר" על שמו שמדפיסה ומפיצה את ספריו עם שאר ספרי חסידות ברסלב. בשנת תשנ"ט התאגדו כמה מחסידיו והקימו על שמו את היישוב אבי הנחל במזרח גוש עציון על גבול מדבר יהודה.

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אודסר ביקר את התמסדותה של חסידות ברסלב סביב רבנים{, מה שלדעתו הפך אותה להיות כשאר החסידויות ובכך איבדה את ייחודה. את רבני ברסלב הוא הגדיר כ"מפורסמים של שקר" שאליהם התנגד רבי נחמן[דרוש מקור]. את המקורבים אליו כינה "חברים" והתרחק מכל הנהגה של רבנות. הוא היה ישן עם תלמידיו באותו חדר ושיחותיו נשאו אופי של "שיחת חברים" ששאר המשתתפים נוטלים בה חלק פעיל{הערה|ישראל סבא, עמוד תד. בעמ' תז שם: "מה שאני קיבלתי במסירת נפש מרבי ישראל (קרדונר) ומכל, ומכל אנשי שלומנו הזקנים, האנשי אמת, לא, לא כמו היום, היום אנשים, אנשים שרודפים פשוט אחרי כבוד וכסף".}}

ב"אבי הנחל"‏[1] הוא כותב: "עלינו לשוש ולשמוח לשיר לרנן ולזמר להודות להלל ולשבח לאדון עולם על יום העצמאות יום הניסים והנפלאות אשר עשה ה' עמנו". בשנת תשנ"ד הוא אף עשה מאמץ להעלאת עצמות רבי נחמן לארץ והביא להסכמת נשיאי ישראל ואוקראינה לכך‏[2]. מאמץ זה נכשל עקב התנגדותם של שאר חסידי ברסלב ואז התבטא: "לא צריכים להשתדל להביא את רבנו לארץ ישראל... הוא לא מתגעגע אחרי מחללי שבת... [ש]עוברים על התורה ... רבינו הקדוש אמר לכל הציונים... אני הרבי של ישראל, אבל לא של גויים!"‏[3]. בשנת תשנ"ה נסע שוב לאומן.

"הפתק"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נ נח נחמ נחמן מאומן
"הפתק" ובו הססמה "נ נח נחמ נחמן מאומן"

הרב אודסר התפרסם בעיקר בשל פתק שמצא בשנת תרפ"ב, ועליו מכתב המופנה אליו וחתום בידי רבי נחמן מברסלב, שנפטר כמאה ועשר שנים קודם לכן. המכתב כלל את הססמה "נ נח נחמ נחמן מאומן". הרב אודסר האמין שרבי נחמן שלח לו את הפתק משמיים. אחרים טענו שתלמיד בישיבה שלמד בה אז הרב אודסר חמד איתו לצון ושם את הפתק בתוך ספריו.

הרב אודסר שמר במשך שנים בסוד את קיום הפתק וסיפר עליו רק לילדיו. רק כעבור ארבעים וארבע שנה, בהיותו כבן שמונים, סיפר על כך ברבים. סיפורו זה הביא להתקבצות חסידים נוספים סביבו וליצירת קבוצה אשר חבריה מכונים "נ-נחים". תלמידים אלה החלו להפיץ את הסיסמה ואת סיפור הפתק.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ישראל דב ואשתו התגוררו ליד רבי ישראל קרדונר ונולדו להם תשעה ילדים. אחת מבנותיו נישאה לרב שמואל קרויזר, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית ומתרגם סדרת ילקוט מעם לועז. נכדו, בן בתו חוה, הוא גיל שפר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסבא - אלבום תמונות, מהחיים הנפלאים של הסבא, הוצאת 'נקודות טובות', ירושלים תשס"ג
  • זה ינחמינו - על הפתק ועל קורות חייו של רבי ישראל "עם הוספות רבות וחשיפות", הוצאת 'שיר חדש', מהדורה רביעית תל אביב תשס"ח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכתב ע"א
  2. ^ [1]
  3. ^ שיחות מתוך חיי הסבא, עמודים רצה-רצז