ישראל זופניק
 | |
| לידה |
1905 קושיצה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1983 (בגיל 78 בערך) |
| מדינה |
ארצות הברית |
  | |
ישראל זופניק (או זשופניק; ה'תרס"ה 1905 - כ"ו בחשוון ה'תשמ"ד נובמבר 1983 ניו יורק) היה תורם בולט של מוסדות העדה החרדית בישראל והקהילות החרדיות בישראל ובארצות הברית, ושמו מונצח בבנייני מוסדות שונים.
פעילותו של ר' ישראל זופניק[עריכת קוד מקור | עריכה]
זופניק נולד בקאשוי שבצ'כוסלובקיה למשפחת חסידי סטרופקוב.
מגיל צעיר עבד כאיש עסקים. בפרוץ מלחמת העולם השנייה שהה לרגל עסקיו בארצות הברית. מאמציו להוציא מאירופה את אשתו וששת ילדיו עלו בתוהו, והם נספו בשואה. לאחר השואה נישא בשנית, והתקרב לאדמו"ר מסאטמר שקבע שם את משכנו.
זופניק הקים מפעלים בניו יורק ובהם מפעל גדול לייצור שמן כשר. הוא נודע כתורם חשוב למוסדות חסידות סאטמר בניו יורק, ולמוסדות העדה החרדית בישראל.
שלושה בניינים מרכזיים בירושלים נתרמו על ידו וקרויים על שמו:
- בניין זופניק - מרכזה של העדה החרדית - ובו מוסדות הנהלת העדה, בית הדין שלה, תלמוד תורה ומקווה הנקרא על שמו "מקוה ישראל".
- אחד מבנייני ישיבת יוסף צבי - שנוסדה על ידי הרב יוסף צבי דושינסקי, ברחוב שמואל הנביא.
- בית הכנסת נר ישראל - זופניק בשכונת גבעת שאול, שבו כמה חדרי תפילה (שטיבלך) ומקווה. על לוח בהיכל המרכזי בבניין מונצחים אשתו הראשונה וששת ילדיו שנספו בשואה.
במלאת לו שבעים שנה, בשנת תשל"ה, יצא לכבודו הספר "ישראל עושה חיל - ספר יובל מוקדש לפעולותיו בתורה וחסד ולטהרת ישראל של הרב... ישראל זופניק", בעריכת מנחם מנדל גרליץ.
זופניק נפטר בארצות הברית ונקבר בבית הקברות היהודי בברוקלין, ניו יורק.
כך תוארה הלווייתו ב"דבר ההתאחדות" של תלמידי ישיבת יוסף צבי:
המשביר הגדול הרה״ח ר' ישראל זופניק זצ״ל
נסתלק מאתנו האי גברא רבה מגדולי תלמידי רבינו הגה״ק מהרי״ץ זיע״א דמות מפוארת הרבני המפואר עמוד החסד שבדור רבי ישראל זופניק זצ״ל.
היה הוא שעמד בראש המוסדות בתור נשיא הישיבה בברוקלין רבות בשנים והנו כאחד מעמודי התוך של מוסדות ״בית יוסף צבי״. בראשית צעדיו על אדמת הקודש אחרי מלחמת העולם השני', כאשר התרוקן העולם התורה מחורבן אירופה על גדולי' ורבני', עמד רבי ישראל בשארית כוחותיו אימץ את רוחו וחישל אחריו את כל חמחנה ובנה הנהרסות והקים את התרבות מוסדות עולם לשם ולתפארת באין דוגמתם, הן הכא בארץ הקודש והן התם בארץ אמריקא, כאשר לנוכח פניו מטרה אחת, לחזק את שארית הפליטה של היהדות החרדית הצרופה, ועליה נתן את נפשו...
— דבר ההתאחדות[1], 1984]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|