ישראל יהושע זינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל יהושע זינג, צילום של קרל ואן וכטן

ישראל יהושע זינגֶרכתיב יידי: זינגער; 30 בנובמבר 189310 בפברואר 1944) היה סופר, מחזאי ועיתונאי יידיש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זינגר, בנו של רב, נולד בעיירה בילגוריי שבפולין. הוא אחיהם של חתן פרס נובל לספרות, יצחק בשביס זינגר, ושל הסופרת אסתר קרייטמן. בגיל 15 עבר לוורשה, ובהיותו בן 18 החל לכתוב. כתביו הראשונים פורסמו ב-1916 בעיתוני יידיש. בין השנים 19181921 חי בקייב, ושם פרסם את סיפורו "פערל" (יידיש: "פנינים"). ב-1921 הפך לכתב של העיתון האמריקאי היידישאי הנפוץ "פארווערטס". ב-1927 כתב את סיפרו הראשון, "פלדה וברזל". ב-1932 הופיע ב"פארוועטס" מחזהו "יאשע קאלב" (יידיש: "יושע עגל"), שזכה להערכה, הומחז והוא הידוע מבין כתביו. בשנת 1934 היגר לניו יורק, וב-1937 פרסם את ספרו "האחים אשכנזי", הנחשב לספר מופת בשפה היידית.

חוה קלר מבית כהן (ילידת לודז' 1929), נכדתו של אחד מגיבורי הספר, מגלה פרטים שמאחורי הספר:

"יהושע זינגר ביסס את ספרו "האחים אשכנזי" המספר את תולדות העיר לודז' ומתרכז בסיפור על האחים יוסף (הבכור, סבה של חוה קלר), ואוסקר כהן. הסופר השתמש בשם הבדוי "אשכנזי" כדי להימנע ממשפט דיבה, כי הפרסום לא היה מחמיא.

אביהם של האחים כהן היה מנהל בית חרושת לטקסטיל שהוקם על ידי גרמנים שהיגרו ללודז' במחצית המאה ה-19. מייסד המפעל הגרמני שכר יהודי דתי בשם כהן שינהל לו את המפעל (Widzewska Manufaktura) והשניים התידדו מאוד. כעבור כ-20 שנה המנהל כהן לקח את בנו הצעיר אוסקר כעזר כנגדו. אוסקר נכנס "לעובי הנול" והכיר את כל החוטים וכעבור כ-10 שנים (בתחילת המאה ה-20) כשנפטר בעל המפעל הגרמני והבעלות עברה לידי בניו הנובו-רישים שלא גרו בלודז' ולא התעניינו במפעל, הציע להם אוסקר לפטר את אביו ולמנות אותו למנהל בלעדי. יורשי המפעל שקיבלו בינתיים תואר אצולה בגרמניה על תרומתם לכלכלה, היו זקוקים לכסף רב כדי לקיים אורח חיים ראוותני. הכנסות המפעל לא הספיקו ואוסקר הפך את המפעל לחברת מניות וסיפק את דרישותיהם הגוברות לכסף על ידי מכירת מניות. כאשר בבוא היום נקבעה אספת בעלי מניות התברר שמי אם לא אוסקר הוא בעל רוב המניות. וכך השתלט בתחילת המאה ה-20 על המפעל."

זינגר נפטר בניו יורק בשנת 1944, בגיל 51.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פלדה וברזל, 1927
  • יושֶה עגל ("יאשע קאלב"), 1932
  • האחים אשכנזי, 1935
  • החבר נחמן, 1943
  • בית קרנובסקי (די משפחה קארנאווסקי) - 1943
  • על עולם שאיננו עוד - חלקה הראשון של אוטוביוגרפיה שיצאה לאור אחרי מותו.
  • אַ פֿרעמדער

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.