ישראל יהושע מקוטנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל אליהו יהושע טרונק
לידה 1821
ח' בכסלו תקפ"א עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1893 (בגיל 72 בערך)
כ"ה בתמוז תרנ"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות שרנסק, גומבין, וורקא, פולטוסק, קוטנא
תקופת הפעילות ?–1893 עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו מאיר יחיאל הולשטוק, מאיר דן פלוצקי עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו שו"ת ישועות מלכו ועוד
צאצאים משה פנחס טרונק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ישראל אליהו יהושע טרונק מקוטנא (ח' בכסלו תקפ"א - כ"ה בתמוז תרנ"ג; 18201893) היה פוסק חשוב בפולין במחצית השנייה של המאה ה-19.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בח' בכסלו תקפ"א (1820) לרב דוד מפלאצק. נקרא על שם שלושה מגדולי ישראל: רבי ישראל בעל שם טוב, רבי אליהו הגאון מווילנא והפני יהושע. למרות זאת היה חותם את שמו ישראל יהושע בלבד, כיוון שהשם אליהו כבר נמצא בתוך שני שמות אלו.

את ראשית חכמתו רכש מאביו, אך התייתם כבר בגיל 11. בן 14 נישא לפריבה בתם היתומה של ר' חיים בן רבי יהודה אב"ד ראביץ' ואלמנתו ריצה. במשך שש שנים היה סמוך על שולחן חותנתו האלמנה ועסק בתורה. הוסמך מרבי שרגא פייבל דנציגר. בשנת ה'ת"ר (1840), בגיל 19, החל לכהן כרב בשרנסק, שבה הקים ישיבה גדולה. כעבור 7 שנים עבר לכהן כרב בגומבין. בשנת תר"י (1850) מונה לרב בוורקא. בתרי"ג (1853) עבר לפולטוסק, ומשנת תרכ"א (1861) ועד מותו כיהן כרבה של קוטנא, שם גם פרסם את ספריו ההלכתיים "ישועות מלכו" ו"ישועות ישראל". היה נוסע לאדמו"רי בית וורקא אליהם היה מקושר, וגם היה מיודד עם כמה מאדמו"רי פולין, בהם החידושי הרי"ם והאבני נזר.

בשנת תר"ן (1890) ניסה לסייע למינוי בנו כרב בעיר מלאווה. למינוי התנגדו חסידי גור, בשל השתייכות הבן לחסידות אלכסנדר. בשיאו של הסכסוך נזרקה אבן לעבר הרב מקוטנא, בעת שישב לסעודת ליל שבת. הסכסוך נמשך כ־3 שנים, ובעקבותיו סוכל המינוי.[1] זמן מה לאחר אירוע זה חלה במחלה קשה. נפטר בכ"ה בתמוז תרנ"ג (1893). בנו, רבי משה פנחס, ונכדו רבי יצחק יהודה טרונק (שהוציא את ספרי סבו לאור), מילאו את מקומו ברבנות העיר קוטנא. חתנו היה הרב חיים אלעזר וקס.

פעילות למען ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ישראל יהושע נודע בחיבתו לארץ ישראל. הוא בירך על צאת ספרו של הרב קלישר "דרישת ציון", ובשנת 1886 ביקר בארץ ישראל יחד עם חתנו הרב וקס, במגמה ליצור התיישבות חקלאית של היישוב הירושלמי. הוא ביקר בפרדס האתרוגים שנטע חתנו בארץ ופרסם קריאה נלהבת להעדיף את אתרוגי ארץ ישראל על אתרוגי איטליה ויוון. כשהתחילו לעלות ולבנות את ארץ ישראל אנשים הרחוקים מיהדות הוא ראה בזו הוכחה של התעוררות מהשמיים.[2]

ב-תרמ"ט 1889 בפולמוס השמיטה היה מהחותמים על היתר המכירה הראשון יחד עם הרב שמואל מוהליבר ורבנים נוספים על מנת לאפשר "הצלת נפשות והצלת ישוב הארץ, הצלת הגוף והצלת ממון", בדבריו הסתמך בין השאר על העובדה שבין המתירים נמנו: "גדולי רבני ספרד[3] אשר צפרנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז[4]" אשר אסרו.[5]

במענה לפניית רבי חיים ישראל מקוצק-פילוב כתב בשו"ת "ישועות מלכו", חלק יו"ד, סימן ס"ו:

העלייה לארץ ישראל מצווה גדולה היא. אמנם, גם לדברי הרמב"ן שמנה את ירושת ארץ ישראל למצוות עשה בפני עצמה, מכל מקום "עיקר המצווה אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלו, לכבוש ארץ ישראל שתהיה תחת ירושתנו", ואם כן עלייתם והתיישבותם של יחידים, כשאין יד ישראל תקיפה בארץ ישראל, אינה עיקר המצווה.

אך כבר המשילו עניין זה למצוות עשה של אכילת מצה, כי עיקר המצווה היא האכילה, ולקיחת החיטים לשם מצווה והלישה והאפייה אינם גמר מצווה, ומכל מקום בוודאי מצווה גדולה היא. ועל זה נאמר "גומל לאיש חסד כמפעלו", גם על הפעולה של מצווה מקבל שכר. ונאמר "אשרי תמימי דרך", גם על הדרך של עושי מצווה יש בו שלמות.

אין ספק שהיא מצווה גדולה, כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה ונאמר "עוד אקבץ עליו לנקבציו", ועיין ביבמות דף ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בלבותם, קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה. אשרי חלקו שהוא ממזכה רבים.

מפסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב יהודה אבידע, הרבי מצ'יחנוב ובני דורו - ר' יהושע'לי מקוטנא, הצופה, 15 ביוני 1956
  2. ^ הופיע בחוברת 'צמיחת הציונות ודעיכתה ב. מסירת שטחים לאויבים תמורת "חוזה שלום", הרב יואל שורץ ,הוצאת ארץ חמדה, תשנ"ד, עמ' 27.
  3. ^ כוונת דבריו לרבי יעקב שאול אלישר ולרב רפאל מאיר פאניז'ל
  4. ^ כוונת דבריו לרבנים שמואל סלנט ויהושע לייב דיסקין
  5. ^ ישועות מלכו, יורה דעה סימן נג, באתר היברובוקס, דיון בדבריו ראו כאן בפורום אוצר החכמה
  6. ^ בעניין הטלת ציציות תכלת / הרב צפניה דרורי, אתר ישיבת קריית שמונה