ישראל לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל לב
לידה 14 באפריל 1952 (בן 72)
פתח תקווה שבישראל
קבוצות כשחקן
19681977 מכבי פתח תקווה
קבוצות כמאמן
1977–1978
1978–1981
1981–1982
1983–1985
1985–1986
1986–1989
1989
1989–1991
1991–1993
1992–1993
1993– 1995
1995–1997
1997–1999
1999–2000
2001–2002
2002–2003
2003–2004
2006–2014
2014–2016
הפועל חולון (ע. מאמן)
מכבי פתח תקווה
הפועל תל אביב (ע. מאמן)
הפועל שער הנגב
הפועל תל אביב (ע. מאמן)
מכבי פתח תקווה
אליצור פתח תקווה
א.ס רמת השרון
הפועל תל אביב (ע. מאמן)
נבחרת הנשים
הפועל אילת
הפועל אילת (מנהל מקצועי)
מכבי תל אביב (נוער)
הפועל חולון
בני הרצליה
הפועל צפת
עירוני רמת גן
מכבי הוד השרון (מנהל מקצועי)
האקדמיה של איגוד הכדורסל (מנהל מקצועי)

ישראל לב (נולד ב-14 באפריל 1952 בפתח תקווה) הוא מאמן כדורסל ישראלי. לב מונה בקיץ 2014 לרכז המקצועי ולמאמנה הראשי של האקדמיה לכדורסל של איגוד הכדורסל במכון וינגייט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב גדל באגודת מכבי פתח תקווה בה שיחק ואימן במשך כ-15 שנה. הוא היה מאמן של קבוצות גילאים שונות, החל מקבוצות הילדים ועד לקבוצה הבוגרת ששיחקה בליגה הלאומית. בין שחקניו המוכרים בפ"ת בלטו אבי ניר ושרון דרוקר. בעונת 19771978 שימש כעוזרו של פיני גרשון בהפועל חולון, ששיחקה באותה עת בליגה הלאומית. יחד עם אריה מליניאק הקים את בית הספר לכדורסל הראשון בישראל ברמת השרון. ב-19811982 שימש כעוזר המאמן של גרשון דקל בהפועל תל אביב. בשנים 19831985 אימן את קבוצות הנוער והבוגרים של הפועל שער הנגב מצמרת הליגה השנייה. בשנה זו לב גילה את שמעון אמסלם שעבר איתו להפועל תל אביב. ב-19851986 שימש שוב כעוזרו של פיני גרשון בהפועל תל אביב.

בשנת 1989 החליף את אריה מליניאק כמאמן ראשי בא.ס רמת השרון מהליגה הראשונה. עם מאזן של ניצחון בודד וכנגד כל הסיכויים לב הצליח למנוע מהקבוצה לרדת לליגה השנייה לאחר שניצח את רוב קבוצות הצמרת. בעונה לאחר מכן, נאבקה רמת השרון בתחתית, והמשימה לשרוד בליגה הסתיימה שוב בהצלחה.

ב-19911993 שימש כעוזרו של רלף קליין ז"ל בהפועל תל אביב. היו אלה עונות השיא של הפועל תל אביב, שכללו זכייה בגביע המדינה ומקום שני בליגה הראשונה. בשנת 1992 שימש כמאמן הראשי של נבחרת ישראל בכדורסל נשים.

ב-19931995 אימן לב את הפועל אילת בליגה הראשונה. סיים בעונתו הראשונה במקום החמישי עם כרטיס לגביע הקוראץ', ובעונתו השנייה הגיעה הקבוצה לשלב רבע גמר גביע הקוראץ', שם הודחה לאחר הפסד למילאנו של דיאן בודירוגה. בשנתיים שלאחר מכן שימש לב כמנהל המקצועי של האגודה. כמו כן, היה הפרשן הראשי של ערוץ 1 במשחקי מכבי תל אביב ביורוליג.

בשנים 19971999 שימש כמאמן קבוצת הנוער של מכבי תל אביב איתה זכה בגביע המדינה. ב-19992000 שימש לב כמאמנה של הפועל חולון מהליגה הראשונה. הקבוצה סיימה במקום החמישי עם כרטיס לפלייאוף העליון והוכתרה כהפתעת העונה. בעונה זו ניצחה חולון לאחר 11 שנה את הפועל ירושלים של צביקה שרף באולמה הביתי 70:75.

בעונת 20002001 שימש כפרשן כדורסל בערוץ הספורט. עונה לאחר מכן 20012002 שימש כעוזרו של אלי קנטי בבני הרצליה מהליגה הראשונה. במחזור העשירי קנטי פוטר ולב מונה במקומו למאמן הראשי של הקבוצה. בעונת 20032004 שימש לב כמאמן ראשי בעירוני רמת גן. בשנים שלאחר מכן, שימש כפרשן כדורסל בערוצי הספורט השונים.

לב עמד על הקווים בלמעלה מ-150 משחקים כמאמן ראשי ובכ-100 משחקים כעוזר מאמן ברמות הגבוהות ביותר של הכדורסל הישראלי (ליגת על, גביע המדינה וגביעי אירופה) והוא נמצא כיום בין 15 המאמנים הבכירים והוותיקים בארץ.

משנת 2006 ועד לקיץ 2014 שימש כמנהל המקצועי של מועדון הכדורסל מכבי הוד השרון. מחלקת הנוער של המועדון, תחת שרביטו של לב, שילשה את מספר הקבוצות והשחקנים תוך 6 שנים ל-22 קבוצות וכ-350 שחקנים. ברמה ההישגית, קבוצות מחלקת הנוער, ששיחקו עד אמצע שנות ה-2000 בליגות הנמוכות, עלו לרמות הגבוהות ביותר בליגות הנוער. במקביל לעבודתו במחלקת הנוער, היה אחראי מקצועית גם על הקבוצה הבוגרת מהליגה הלאומית שהייתה רחוקה בשנת 2013 שני משחקים מהעפלה לליגת העל.

בקיץ 2014 מונה לרכז המקצועי ולמאמנה הראשי של האקדמיה לכדורסל של איגוד הכדורסל במכון וינגייט. באקדמיה הושקעו משאבים כספיים רבים ומטרותיה- איתור קידום שחקנים ישראלים צעירים ומוכשרים, הקניית הרגלי עבודה נכונים לשחקנים צעירים, איתור של כוכבי העתיד של הכדורסל הישראלי והקניית ערכים חינוכיים וספורטיביים.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמש כרכז מגמת הכדורסל ומחנך בכפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון בהוד השרון, ובנוסף מלמד גם ספורט בהשכלה כללית. כמו כן מרכז קורסי מדריכי כדורסל מטעם מכללת וינגייט.

לב נשוי, אב לשלושה ילדים וסב לשישה נכדים, מתגורר בהוד השרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]