ישראל מקרמז'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי ישראל מקרמז' (קרֶמס) היה מראשוני אשכנז, כתב את החיבור הגהות אשרי על פסקי הרא"ש.

חי בתחילת המאה ה-14 בקרמס שבאוסטריה, בהגהותיו לפסקי הרא"ש מביא מפסקי חכמי אשכנז שקדמו לו, עמם ניתן למנות את האור זרוע, תוספות, מהר"ם מרוטנבורג, ראבי"ה ועוד.

"הגהות אשרי" הנמצאות בידינו מכילות את רוב מסכתות הש"ס, והינן בעלות השפעה רבה על פסיקת ההלכה במשך הדורות.

בן נכדו הוא רבי ישראל איסרלן, מחבר הספר "תרומת הדשן".

על פי גרץ רבי ישראל הוא אותו רבי ישראל מקרמז' שאותו מינה רופרט, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ב-3 במאי 1407 כראש הרבנים במדינה ("Hochmeister über alle Rabbinen"), תפקיד הכולל אחריות על גביית המסים מקרב היהודים במדינה. המינוי שהתקבל בתרעומת בקרב הרבנים. רופרט שזעם על ההתנגדות, אישרר בשנית ב-23 בנובמבר את המינוי והטיל קנס של 20 מרקי זהב על כל מי שלא יקבל את המינוי. הקנס לא הועיל, והתפקיד הפך לחסר משמעות. זיגמונד, ממלא מקומו של רופרט, חזר ומינה את ר' ישראל בשנת 1415 לאחראי על גביית המסים בקרב היהודים וכפרנס עליהם.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Geschichte der Juden מהדורה שלישית, כרך 8, ע' 148 ו-259.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.