ישראל משקלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל בן שמואל אשכנזי
תאריך לידה תק"ל
תאריך פטירה ט' בסיוון ה'תקצ"ט
תאריך לידה לועזי 1770
תאריך פטירה לועזי 1839 (בגיל 69 בערך)
מקום פעילות וילנה, טבריה, צפת
השתייכות מתנגדים, פרושים
נושאים שבהם עסק הלכה, תלמוד ירושלמי, ארץ ישראל
תפקידים נוספים שד"ר
רבותיו הגר"א
חיבוריו פאת השולחן, תקלין חדתין

רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משקלוב, (שקלוב, ליטא (כיום בבלארוס), תק"ל 1770 - טבריה תקצ"ט 1839). רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר "פאת השולחן".

רבי ישראל נולד בשקלוב למשפחת רבנים מפורסמת. סבו, רבי עזריאל משקלוב, עלה לארץ ישראל בשנת תקל"ב (1772) ונקבר בה. רבי ישראל התגורר בשקלוב ובה למד, והגיע ללמוד אצל הגר"א מוילנה סביב שנת 1796, ביחד עם חברו רבי מנחם מנדל משקלוב. רבי ישראל ורבי מנחם מנדל התבלטו מיד בין תלמידי הגר"א ועסקו בהעתקת כתביו ובהפצתם. לאחר פטירת הגר"א ב-1797 רבי ישראל עסק בהבאתו לדפוס של ביאור הגר"א לשולחן ערוך חלק אורח חיים.

יציאתו לחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1808 התכנסו בשקלוב כמה מתלמידיו של הגר"א, ובראשם רבי ישראל משקלוב, רבי מנחם מנדל משקלוב, רבי סעדיה משקלוב, ורבי הלל ריבלין משקלוב, והחליטו לגבש קבוצה של תלמידי הגר"א לעלייה לארץ ישראל. לאחר מסע רווי תלאות הגיעה קבוצה בת 150 איש לארץ ישראל. תחילה הגיעו לטבריה, שם גרו ראשי הציבור האשכנזי בצפון הארץ מכולל אנשי רוסיה, אשר קיבלו באופן שוטף תרומות מיהודי וילנא ויהודי ליטא. רבי מנחם מנדל משקלוב לא מצא את מקומו בטבריה. בשנת 1810 עלה לצפת, ובה מצא שפה משותפת עם רבני הספרדים. בעיר היו 40 משפחות, תלמידי חכמים שחיו בעוני. רק בעזרת הלוואות הצליחו להתקיים.

בצפת התכנסו: "כל הגדולים והזקנים בבית הכהן הגדול הר"ח פאקראיימר מ"ץ מק"ק ווילנא"‏[1] והחליטו לשלוח אותו לחו"ל לאסוף כספים עבור יהודי צפת. הוא הגיע לוולוזין, שם קבל המלצה לפעולתיו ויצא עמה למסע איסוף הכספים. הוא נפגש עם שליח האשכנזים מצפת וסיכם עמו על פעילות משותפת. הוא הצליח ושלח את התרומות לצפת. הוא הוזמן לוורשה. בינתיים, בשנת 1812, צרפת פלשה לרוסיה ומה שנותר לו היה לשוב לארץ ישראל. בסוף 1813 שב לצפת הדפיס את ספרו "תקלין חדתין" על התלמוד הירושלמי מסכת שקלים.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינתיים פרצה בצפת מחלת הדבר, ובה נספו אשתו וארבעת ילדיו. הוא כיהן זמן מה כרב הקהילה האשכנזית בצפת אך החליט לעבור לירושלים יחד עם רבים מזקני העיר וחכמיה. הוא הקים מחדש משפחה אך כאשר פרצה בירושלים המגפה, שארית משפחתו נספתה. הוא ניסה להסדיר את קבלת התרומות מווילנא גם ליהודי ירושלים, אך הכסף אבד בעיסקות כושלות בדרך . בשנת 1819 נהרג חיים פרחי והוטלו מיסים על היהודים ומצבם הורע. אז הגיע לארץ ישראל "שר גדול מניסטרי דקיסר רוסיה יר"ה"‏[1]. המינסטר גער בקונסול רוסיה בעכו ודרש ממנו להגן על היהודים. וכך התקבלה תעודה שהמושל הטורקי חייב בהגנת היהודים.

הוא מסכם את זכרונותיו בעצת חז"ל: "תנו רבנן: דֶבֶר בעיר- כנס רגליך, שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר; ואומר (ישעיהו כו, כ) לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך בעדך; ואומר (דברים לב, כה) מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה." (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ס', עמוד ב'). ומוסיף: "רק שיזהרו בכל השמירות לבלי צאת החוצה, ובכל כחי ומוחי ותוכי יגעתי ונתתי את לבי להשיג הלוואות, לתת לכל אנשי כוללנו ולכל עניי כוללנן, שלא היה להם בית הסדר, והושבתים בכפר פקיעין, ששם היה שקט... שהייתי גרמא בהצלת נפשות יקרות". וכך מהציבור שלו מתו רק 10-12 נפש ואילו מהספרדים ושאר האשכנזים, מכל אחת מהקהילות 300 נפש.

סיכום פעולתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות פעילותו בצפת עשה רבי ישראל רבות לביסוס הקהילה ולהגברת העלייה לארץ. בין יוזמותיו היה הנסיון המשיחי לחדש את הסמיכה בארץ על מנת לחדש את הסנהדרין, ושליחת שליח (רבי ברוך מפינסק) לחיפוש עשרת השבטים, שאצלם, כך סבר, קיימים חכמים סמוכים שעל ידם ניתן יהיה לחדש את הסמיכה והסנהדרין בארץ ישראל. כמו כן פעל בצוותא עם ידידו רבי מנחם מנדל משקלוב לבנייתו מחדש של בית כנסת החורבה שבירושלים, פעולה שהוגדרה על ידי העולים כסימן ל"אתחלתא דגאולה".

בשנת 1834 הדפיס בצפת את ספרו הגדול "פאת השלחן" על הלכות ארץ ישראל לפי שיטת רבו הגר"א. בהקדמתו לספר ניכרת גדלות רוחו, הערצתו הגדולה לגר"א, ומסירות נפשו למען יישוב ארץ ישראל. הקדמה זו היא אחד המקורות החשובים על הגר"א, לצד הקדמתו של רבי חיים מוולוז'ין לביאור הגר"א על ספרא דצניעותא.

לאחר רעידת האדמה הגדולה בצפת בשנת 1837 חרבה הקהילה בצפת. רבי ישראל ניצל מאחר ששהה בירושלים. הוא נפטר בטבריה בט' בסיוון ה'תקצ"ט-1839.

חתנו של רבי ישראל היה רבי ישעיה ברדקי, לימים רבה של הקהילה האשכנזית בירושלים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי ישראל משקלוב, ראשית ישוב הפרושים בארץ ישראל - 1808-1826; ויסורי ארץ ישראל - 1813 - 1836. מופיע בזכרונות ארץ ישראל (העורך: אברהם יערי), הוצאת מסדה, 1947.
  • יואל שוורץ, רבי ישראל משקלוב ממייסדי היישוב האשכנזי בארץ ישראל, הוצאת ספריית בני תורה, תשס"א.
  • אנציקלופדיה לתולדות חכמי א"י (כרך ב', עמ' רלה-רלו), הוצאת מוסד הרב קוק.
  • אריה מורגרשטרן, השיבה לירושלים, חידוש היישוב היהודי בראשית המאה התשע-עשרה בארץ ישראל, הוצאת שלם, ירושלים התשס"ז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אברהם יערי