ישראל פרידמן מרוז'ין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי ישראל פרידמן מרוז'ין
תאריך לידה ג' בתשרי ה'תקנ"ז
מקום לידה בעיירה פראהבישט
תאריך פטירה ג' בחשוון ה'תרי"א
בעיירה סדיגורא
חסידות רוז'ין
הבא רבי שלום יוסף מסדיגורה ולאחר פטירתו רבי אברהם יעקב מסדיגורה (חסידות סדיגורה)
רבי מנחם נחום משטפנשט (חסידות שטפנשט)
רבי דוד משה מצ'ורטקוב (חסידות צ'ורטקוב)
רבי מרדכי שרגא-פייבוש מהוסיאטין (חסידות הוסיאטין)
אב רבי שלום שכנא מפראהביטש
אם חווה
בת זוג בזיווג ראשון שרה, בזיווג שני מלכה
ילדים בניו: רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, רבי אברהם יעקב מסדיגורה, רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב, רבי דב בער פרידמן מלאובה, רבי מנחם נחום משטפנשט, רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין.

בנותיו: גיטל'ה, חיה מלכה, לאה ומרים.

רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (ג' בתשרי ה'תקנ"ז - ג' בחשוון ה'תרי"א; 1796 - 1850). מכונה "הרוז'ינר" או "הרוז'ינאי", מייסד חסידות רוז'ין שהיא חסידות אב למספר ענפי חסידות.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה פראהבישט (פוהרבישצ'ה, אנגלית:Pohrebysche, רוסית:Погребище) שבאוקראינה פלך ויניצה, בג' בתשרי תקנ"ז, לרבי שלום שכנא בן רבי אברהם המלאך ולחוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל ה"מאור עיניים". כשהיה בן שש נפטר אביו, והוא גודל וחונך על ידי אחיו, רבי אברהם מפראהביטש. בהיותו בן שבע התארס עם שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך היה רב בבוטושאן (בנו של רבי אליעזר ראש ישיבה בפינסק), ובהיותו בן 13 התקיימה חתונתו בבוטושאן. בהיותו בן 16 נפטר אחיו- רבי אברהם, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקומו.

את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין (אנגלית:Ruzhyn, רוסית:Ружин) - עיירה בפלך ז'יטומיר כ-70 ק"מ דרומית לז'יטומיר, שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.

הוא נודע באורח-חייו המפואר והרהבתני שנתפס כבעל משמעות דתית-קבלית בקרב חסידיו ונקרא "דרך המלכות" או "חסידות מלכותית" ("מלכות'דיגע חסידות) - אורח חיים שאותו אימצו אדמו"רים רבים בעקבותיו, בין במוצהר ובין שלא במוצהר (המונח "חצר" בהתייחס לקהילה חסידית מקורו בחסידות רוז'ין). הוא היה מראשוני האדמו"רים שבנו ארמונות והתלבשו באלגנטיות אירופאית (הוא לא לבש לבן) - בכך המשיך את דרכו של אביו. הוא לא התפלל עם חסידיו אלא ביחידות בחדר צדדי הצמוד לבית המדרש, המכונה- דאוון שטיבל (חדר תפילה).

היה ידוע בניגוד בין אורח חייו הראוותני, מרכבתו המפוארת וסוסיו, לבין כך שהיה ממעט באכילה. הנימוק שניתן להתנהגות זו היה "הטעיית הסטרא אחרא" וירידה ל"קליפות" על מנת לדלות "ניצוצות".[דרוש מקור] הוא העיד על עצמו כרבי יהודה הנשיא בשעתו -"לא נהניתי מהעולם הזה כלל". אורח חייו הראוותני נועד רק כדי ליצור רושם כלפי חוץ, אך כלפי עצמו נהג בפשטות -ולמשל סיפרו עליו כי היה הולך עם נעלי זהב ללא סוליות, וכשהיה הולך על השלג היו ניכרות עקבות דם, מכיוון שעורו נתלש בעקבות ההליכה היחפה על השלג.

באביב של שנת תקצ"ח, בעקבות הלשנה, נאסר על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם שציווה להרוג שני מוסרים (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין). לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת שוחד שחסידיו נתנו למנהל בית הכלא, ולהבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה סדיגורא הסמוכה לעיר צ'רנוביץ שבבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, שם המשיך את דרכו המלכותית.

בית המדרש בסדיגורה

לאחר פטירת אשתו שרה, בשנת ה'תר"ז, נישא למלכה, אלמנת רבי הירש מרימנוב. רבי ישראל נפטר בג' בחשוון ה'תרי"א, ונטמן בעיירה סדיגורא בה התגורר בסוף חייו.

היה נערץ על ידי כל חסידי דורו. אדמו"רים רבים היו נוהגים לנסוע אליו, בהם רבי משה מקוברין שהחזיק את עצמו לתלמידו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו

בנותיו

תורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דברי תורתו פורסמו בספרים רבים. ולאחרונה לוקטו כל מאמריו הפזורים והן מתוך כתבי יד, בספר עירין קדישין השלם ויצא לאור על ידי מכון שפתי צדיקים.

לחניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ישראל הלחין עשרות ניגונים אך רק ניגון אחד ודאי השתמר, ניגון דבקות, בעל שני בתים, המושר בחסידות רוז'ין בזמנים מיוחדים‏[2]. בחסידות סקולען מקובל ניגון "מי אדיר" ממנו, והריבניצער, מסר ניגון נוסף, "הזכירו לפניו" (יצא באלבום "כיסופים" של מרדכי בן דוד).


{
% 0
\numericTimeSignature  \tempo "Adagio" 4 = 70 \time 3/4 \key g \minor
\repeat volta 2 {

d'8 g'8 bes'4 bes'4 \times 2/3 {c''8 [bes'8 c''8]} bes'2 g'4 bes'4 g'4  \times 2/3 {g'8 [f'8 g'8]} f'2  
 g'4 bes'4 bes'4 \times 2/3 {c''8 [bes'8 c''8]} bes'2 bes'8. a'16 g'4 d''4 \times 2/3 {c''8 [d''8 c''8]} g'2

}
\repeat volta 2 {
c''16 c''8. c''4 c''4 \times 2/3 {d''8 [c''8 d''8]} c''2 bes'8. a'16 g'4 c''4 \times 2/3 {a'8 [a'8 g'8]} f'2 \times 2/3 {c''8 [c''8 c''8]} g''4. f''16 g''16 \times 2/3 {f''8 [f''8 c''8]} c''2 bes'8. a'16 g'4 d''4 \times 2/3 {c''8 [d''8 c''8]} g'2 
}
}

הערה:הניגון מושר בדרך כלל בצורה חופשית, שלא בהתאמה למשקל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עליו ראו בערכו של אחיו רבי לוי יצחק
  2. ^ בחסידות חב"ד יש מסורת שרבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה שרו בשעת נענוע הלולב, ורבי ישראל מרוז'ין היה שרו בשעת תקיעת שופר. להאזנה.
תקופת חייו של ישראל פרידמן מרוז'ין על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן