ישראל פרידמן מרוז'ין

רבי ישראל פרידמן מרוז'ין
תאריך לידה	ג' בתשרי ה'תקנ"ז
מקום לידה	בעיירה פראהבישט
תאריך פטירה	ג' בחשוון ה'תרי"א בעיירה סדיגורא
חסידות	רוז'ין
הבא	רבי שלום יוסף מסדיגורה ולאחר פטירתו רבי אברהם יעקב מסדיגורה (חסידות סדיגורה) רבי מנחם נחום משטפנשט (חסידות שטפנשט) רבי דוד משה מטשורטקוב (חסידות צ'ורטקוב) רבי מרדכי שרגא-פייבוש מהוסיאטין (חסידות הוסיאטין)
אב	רבי שלום שכנא מפראהביטש
אם	חווה
בת זוג	בזיווג ראשון שרה, בזיווג שני מלכה
ילדים	בניו: רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, רבי אברהם יעקב מסדיגורה, רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב, רבי דב בער פרידמן מלאובה, רבי מנחם נחום משטפנשט, רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין. בנותיו: גיטל'ה, חיה מלכה, לאה ומרים.

רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (ג' בתשרי ה'תקנ"ז - ג' בחשוון ה'תרי"א; 1796 - 1850). מכונה "הרוז'ינר" או "הרוז'ינאי", מייסד חסידות רוז'ין שהיא חסידות אב למספר ענפי חסידות.

קורות חייו

נולד בעיירה פראהבישט (פוהרבישצ'ה, אנגלית:Pohrebysche, רוסית:Погребище) שבאוקראינה פלך ויניצה, בג' בתשרי תקנ"ז, לרבי שלום שכנא בן רבי אברהם המלאך ולחוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל ה"מאור עיניים". כשהיה בן שש נפטר אביו, והוא גודל וחונך על ידי אחיו, רבי אברהם מפראהביטש. בהיותו בן שבע התארס עם שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך היה רב בבוטושאן (בנו של רבי אליעזר ראש ישיבה בפינסק), ובהיותו בן 13 התקיימה חתונתו בבוטושאן. בהיותו בן 16 נפטר אחיו- רבי אברהם, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקומו.

את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין (אנגלית:Ruzhyn, רוסית:Ружин) - עיירה בפלך ז'יטומיר כ-70 ק"מ דרומית לז'יטומיר, שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.

הוא נודע באורח-חייו המפואר והרהבתני שנתפס כבעל משמעות דתית-קבלית בקרב חסידיו ונקרא "דרך המלכות" או "חסידות מלכותית" ("מלכות'דיגע חסידות) - אורח חיים שאותו אימצו אדמורי"ם רבים בעקבותיו, בין במוצהר ובין שלא במוצהר (המונח "חצר" בהתייחס לקהילה חסידית מקורו בחסידות רוז'ין). הוא היה מראשוני האדמו"רים שבנו ארמונות והתלבשו באלגנטיות אירופאית (הוא לא לבש לבן) - בכך המשיך את דרכו של אביו. הוא לא התפלל עם חסידיו אלא ביחידות בחדר צדדי הצמוד לבית המדרש, המכונה- דאוון שטיבל (חדר תפילה).

היה ידוע בניגוד בין אורח חייו הראוותני, מרכבתו המפוארת וסוסיו, לבין כך שהיה ממעט באכילה. הנימוק שניתן להתנהגות זו היה "הטעיית הסטרא אחרא" וירידה ל"קליפות" על מנת לדלות "ניצוצות".^{[דרוש מקור]} הוא העיד על עצמו כרבי יהודה הנשיא בשעתו -"לא נהניתי מהעולם הזה כלל". אורח חייו הראוותני נועד רק כדי ליצור רושם כלפי חוץ, אך כלפי עצמו נהג בפשטות -ולמשל סיפרו עליו כי היה הולך עם נעלי זהב ללא סוליות, וכשהיה הולך על השלג היו ניכרות עקבות דם, מכיוון שעורו נתלש בעקבות ההליכה היחפה על השלג.

באביב של שנת תקצ"ח, בעקבות הלשנה, נאסר על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם שציווה להרוג שני מוסרים (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין). לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת שוחד שחסידיו נתנו למנהל בית הכלא, ולהבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה סדיגורא הסמוכה לעיר צ'רנוביץ שבבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, שם המשיך את דרכו המלכותית.

בית המדרש בסדיגורה

לאחר פטירת אשתו שרה, בשנת ה'תר"ז, נישא למלכה, אלמנת רבי הירש מרימנוב. רבי ישראל נפטר בג' בחשוון ה'תרי"א, ונטמן בעיירה סדיגורא בה התגורר בסוף חייו.

היה נערץ על ידי כל חסידי דורו. אדמו"רים רבים היו נוהגים לנסוע אליו, בהם רבי משה מקוברין שהחזיק את עצמו לתלמידו.

משפחתו

בניו

• רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה ממלא מקום אביו בסדיגורה. בנו של ר' שלום יוסף, רבי יצחק פרידמן ייסד את חסידות בוהוש. בניו של רבי יצחק היו רבי משה יהודה לייב פרידמן מייסד חסידות פאשקאן ורבי אברהם יהושע השיל פרידמן מייסד חסידות אדז'וד-איצקאן.
• רבי אברהם יעקב מסדיגורה, אדמו"ר בסדיגורה לאחר פטירת אחיו. בנו רבי יצחק ייסד את חסידות בויאן. נכדו רבי חיים מאיר יחיאל, בן חתנו רבי אבי עזרא זעליג ייסד את חסידות דרוהוביץ'.
• רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב - מייסד חסידות צ'ורטקוב
• רבי דב בער פרידמן מלאובה.
• רבי מנחם נחום פרידמן משטפנשט - מייסד חסידות שטפנשט.
• רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין - מייסד חסידות הוסיאטין, חתנו רבי יצחק מאיר העשיל מייסד חסידות קאפיטשניץ.

בנותיו

• גיטל - אשת רבי יוסף מנזון, בניהם רבי לוי יצחק מנזון מייסד חסידות אוז'ירן ורבי חיים דוד מייסד חסידות בראדי‏.
• חיה מלכה - אשת רבי מנחם מנדל בנו של רבי יצחק מאיר מזינקוב ובזיווג שני אשת רבי יצחק טוורסקי מסקווירא.
• לאה - אשת רבי דוד הלפרין, בנם רבי שלום הלפרין מייסד חסידות וסלוי. בנם השני היה רבי מרדכי חתן רבי שבתי מקישינב. חתנם היה רבי שלמה בן אחיה/גיסו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה.
• מרים - אשת האדמו"ר מנחם מנדל הגר מויז'ניץ (ה"צמח צדיק").

תורותיו

דברי תורתו פורסמו בספרים רבים. ולאחרונה לוקטו כל מאמריו הפזורים והן מתוך כתבי יד, בספר עירין קדישין השלם ויצא לאור על ידי מכון שפתי צדיקים.

לקריאה נוספת

• במלכות הקדושה, הרב יהודה ברנדס
• דרך המלכות, פרופסור דוד אסף

קישורים חיצוניים

• אדמו"ר ישראל פרידמן מרוז'ין, באתר "MyTzadik"
• ישראל פרידמן מרוז'ין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• בצלאל לנדוי, ‏תפארת שבמלכות (לדרכה המיוחדת של חסידות רוזין), באתר דעת
• הרב יהודה ברנדס, ‏לא ברעש ה': סוד המפגש האינטימי, אקדמות 25
• ר' אהרלה אדמנית, לדרכה של חסידות רוז'ין מתוך אתר ישיבת ההסדר בנתיבות
• יצחק אבן, ‏מחלקת סנז וסדיגורה, ניו יורק תרע"ו, באתר HebrewBooks
• עירין קדישין

• David Assaf, ‘The Historical Background of Rabbi Israel of Ruzhin’s Settlement in Sadagura’, , Studia Judaica, III, Cluj-Napoca 1994, pp. 67-77

הערות שוליים

תקופת חייו של ישראל פרידמן מרוז'ין על ציר הזמן