יש אלוהים?

יש אלוהים?
The God Delusion

מידע כללי
מאת	ריצ'רד דוקינס
שפת המקור	אנגלית
סוגה	מדע, פילוסופיה, דת
נושא	ביקורת על הדת, אתאיזם
הוצאה
הוצאה	Bantam Press, Qanun, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
תאריך הוצאה	2006 (ארצות הברית) 2008 (ישראל)
הוצאה בעברית
הוצאה	ספרי עליית הגג
תרגום	עדי מרקוזה-הס
סדרה
ספר קודם	The Ancestor's Tale
הספר הבא	ההצגה הגדולה בתבל
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	002624684

"יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת" (באנגלית: The God Delusion; מילולית: אשליית האל) הוא ספר מאת הביולוג הבריטי ריצ'רד דוקינס, שיצא לאור באנגלית בשנת 2006 והיה לרב-מכר.

בספר טוען דוקינס שהאמונה באלוהים ובקיומו של אלוהים, ישות על טבעית שבראה את העולם, היא כמעט בוודאות אמונת שווא, וכי האמונה באל אישי מתערב זהה להזיה, המוגדרת על ידו כאמונת שווא חסרת בסיס ועיקשת, לנוכח ראיות חזקות לסתירתה.

נכון לינואר 2010, הגרסה האנגלית של "יש אלוהים?" נמכרה ביותר מ-2 מיליון עותקים ותורגמה ל-31 שפות, בהן עברית. המהדורה העברית לספר, בתרגומה של עדי מרקוזה-הס יצאה לאור בשנת 2008 בהוצאת "ידיעות ספרים" ו"ספרי עליית הגג".

רקע

בספריו הקודמים, שעסקו במגוון נושאים הקשורים באבולוציה, טען דוקינס כנגד כל הסברי הבריאתנים להיווצרות החיים. בין היתר הסביר, בספרו "השען העיוור", כי לדעתו יכולה האבולוציה להסביר בצורה המיטבית את מה שעלול להיתפס על ידי אנשים כ"תכנון תבוני". ב"יש אלוהים?" מתמקד דוקינס במגוון רחב יותר של טיעונים התומכים בקיומו של האל, או שוללים אותו, ובמהותה של הדת.

דוקינס הסביר כי זה שנים אחדות רצה לכתוב ספר המבקר באופן גלוי את הדת, אבל המו"ל שלו נחרד מהרעיון, וידידים בארצות הברית יעצו לו כנגד כתיבת הספר, בטיעון כי בארצות הברית לא ניתן לבקר את הדת. בשנת 2006 השתנתה דעתו של המו"ל, שינוי אותו מייחס דוקינס ל"ארבע שנות בוש".

עד לאותו הזמן, כותבים אחדים, ובהם סם הריס וכריסטופר היצ'נס, שתויגו במשותף עם דוקינס כ"שילוש הלא קדוש" על ידי רוברט וייצל, החלו בכתיבת ספרים התוקפים באופן גלוי את הדת. ספרים אלו זכו להצלחה ברשימות רבי המכר החשובות, והביאו לגל של תגובות נגד מצד סופרים התומכים בדת.

תקציר

הספר מכיל עשרה פרקים. הפרקים הראשונים מציגים באופן מובנה את הטיעונים הגורסים שכמעט באופן ודאי אין אלוהים, בעוד שהאחרים דנים בדת ובמוסר באופן כללי יותר. הספר מוקדש לזכרו של חברו הטוב של דוקינס, הסופר דאגלס אדמס, ומלווה בהקדשה בדמות ציטוט מספרו של אדמס "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה": "האם לא די בכך שנראה כי גן פרחים הוא יפה בלי שנצטרך להאמין שיש גם פיות בתוכו?"

דוקינס כותב ש"יש אלוהים?" מכיל ארבעה מסרים שיש להביא לתודעת הציבור:

1. אתאיסטים יכולים להיות אנשים שמחים, מאוזנים, מוסריים ומסופקים אינטלקטואלית.
2. הברירה הטבעית ותאוריות מדעיות דומות הם הסברים ראויים יותר, ועולים בחוזקם ובאמינותם על הטענה כי ישות על-טבעית בראה את העולם, ובתיאור העולם והיקום.
3. אין לקטלג ילדים באופן אוטומטי בהתאם לדת הוריהם. מונחים כמו "ילד קתולי" או "ילדים מוסלמים" צריכים לגרום לאנשים להתכווץ בחוסר נעימות, ויש להחליפם במונחים כגון: "ילד להורים יהודים", או "ילד להורים נוצרים פרוטסטנטים".
4. אתאיסטים רשאים להיות גאים, ולא להתנצל על היותם אתאיסטים באופן תדיר, מכיוון שאתאיזם הוא הוכחה לקיומו של מוח בריא ועצמאי.

ההנחה בדבר קיומו של אלוהים

מאחר שקיימות מספר הנחות תאיסטיות בנוגע לטיבו של אלוהים, דוקינס מגדיר את המושג "אלוהים" באופן אליו הוא הולך להתייחס, בשלב מוקדם בספר. הוא טובע את הביטוי "דת איינשטיינית", בהתייחסו לשימוש שעשה איינשטיין במושג "אלוהים", כמטאפורה לטבע ולמסתורי היקום. בכך, הוא מעוניין להבדיל בין "דת איינשטיינית" זו, והמושג התיאיסטי הרווח, שתופס את אלוהים כבורא העולם שיש לסגוד לו. נושא זה הופך מרכזי לכל אורך הספר, ואותו הוא מכנה "ההנחה בדבר קיומו של אלוהים". הוא גורס שהנחה זו היא היפותזה הניתנת לבדיקה, מאחר שאמורות להיות לה השלכות ומופעים בעולם הפיזיקלי, ולכן ניתן גם להפריכה. בכך דוחה דוקינס את ההנחה הרווחת שלדת ולמדע תפקידים נפרדים, והתפיסה שהמדע בודק את ה"איך?", בעוד הדת עונה על השאלה "למה?". לטענתו, השאלה "למה", כאשר היא נשאלת מתוך כוונה לחפש איזו משמעות קוסמית לקיומנו, יכולה להופיע רק בעולם בו קיים אל מתערב. הוא טוען שהדת מנסה להסביר את המציאות ולתאר עובדות הניתנות לבדיקה, וככזו, יש לבדוק את אמינותה כמו כל תאוריה אחרת.

למעשה דוקינס מכיר בעובדה שאין ראיה מדעית כלשהי לשלילת קיומו של אלוהים אבל טוען "שלעולם לא תהיה לנו אפשרות להוכיח את אי קיומו של דבר כלשהו" בדיוק כפי שלא ניתן להוכיח את אי קיומה של ישות כמו פיית השיניים, ולכן הנושא הוא האם יש סבירות וצורך בקיום אלוהים בעולם וזה לטענתו ודאי עניין מדעי.

דוקינס סוקר בקצרה את הטיעונים העיקריים בעד קיומו של אלוהים. מתוך הרעיונות הפילוסופים השונים בהם הוא דן, הוא בוחר להתמקד ולהרחיב ביתר שאת בנוגע לטיעון המשמש כיום בריאתנים ברחבי העולם, הגורס שהטבע נראה כאילו עוצב על ידי מתכנן תבוני. בספרו מגיע דוקינס למסקנה שאבולוציה וברירה טבעית מהווים הסבר מבוסס וחזק לקיומו של מה שנתפס על ידי אנשים כ"עיצוב בטבע".

הוא מרחיב ואומר שאחד האתגרים הגדולים ביותר לתבונה האנושית היה להסביר "איך העיצוב המורכב והבלתי סביר ביקום נוצר", ומציע שישנם שני הסברים נגדיים לכך:

1. תאוריה המכילה בורא לעולם, משמע, ישות מורכבת שתסביר את העולם המורכב שבו אנו חיים.
2. תאוריה המסבירה כיצד, מתוך מקורות ועקרונות פשוטים, יכול לצמוח משהו מורכב בהרבה.

זוהי הגדרת הבסיס לטיעונו כנגד קיומו של אלוהים כפי שהוא מתואר בדוגמת "בואינג 747", כאשר דוקינס מפרט שהטיעון הראשון הוא הקשה לוגית שגויה המזינה את עצמה, בעוד הגישה השנייה היא הצורה הנכונה בה יש לבחון את העולם.

בסוף פרק 4, הנקרא "מדוע כמעט ודאי אין אלוהים", דוקינס מסכם את טיעוניו. "הפיתוי (לייחס את העיצוב למראית עין לעיצוב אמיתי) הוא טעות, כיוון שהנחה שיש מעצב לטבע מעלה באופן אוטומטי את הבעיה הגדולה אף יותר של 'מי עיצב את המעצב'. הבעיה שהתחלנו אתה מלכתחילה הייתה הניסיון להסביר משהו שהוא לא מסתבר סטטיסטית. לכן זה לא הגיוני לשער משהו אפילו עוד יותר בלתי סביר כדי להסביר זאת".

דוקינס כאמור אינו טוען שניתן להפריך את קיומו של אלוהים בוודאות גמורה. במקום זאת, הוא מציע את העיקרון הכללי שהסברים פשוטים עדיפים (ראו תערו של אוקאם) ושאל יודע-כל חייב להיות ישות מורכבת ביותר בפני עצמה. ככזאת, הוא טוען שהטיעון בדבר יקום נטול אלוהים, עדיף על התאוריה של יקום המכיל אלוהים.

דת ומוסר

המחצית השנייה של הספר מתחילה בחקר שורשי הדת, והחיפוש אחר ההסבר להופעה החוזרת שלה בקרב חברות אנושיות מרובות. דוקינס מתאר את הדת כ"תוצר נלווה של משהו מועיל". דוקינס מציע שתאוריית הממים (שאותה יצר בשנת 1976 בספרו "הגן האנוכיי"), ורגישותם של בני אדם לממים דתיים, יכולים להסביר כיצד דתות מתפשטות בצורה של "וירוס תודעתי" בין חברות.

לאחר מכן פונה דוקינס לנושא המוסר, וחוזר ומסביר שאיננו זקוקים לדת על מנת להיות טובים. במקום זאת, למוסר שלנו יש הסבר דרוויניסטי: גנים אלטרואיסטים, שנבררו במהלך תהליך האבולוציה, מעניקים לבני אדם יכולת אמפתית טבעית. הוא שואל, "האם היית יכול לקיים רצח, אונס או שוד, לוּ ידעת שאלוהים אינו קיים?" הוא טוען כי מעט מאוד אנשים היו עונים "כן" לשאלה זו, ומפריך את הטענה שאנו זקוקים לדת על מנת להתנהג באופן מוסרי. כדי לתמוך בטענתו הוא סוקר את ההיסטוריה של המוסר האנושי, וטוען שישנו סולם ערכים שמתפתח באופן תדיר בתוך חברה. ככל שהוא מתפתח, מוסר זה משפיע על האופן בו מנהיגים דתיים מפרשים את כתבי הקודש שלהם. לכן, אומר דוקינס, המוסר אינו נובע מן התנ"ך, אלא מהתקדמות מוסרית המאפשרת לנו לדעת אילו חלקים אנו מאמצים מתוך כתבי הקודש, ואת אילו אנו זונחים.

"יש אלוהים?" אינו מסתפק רק בהגנה על אתאיזם, אלא יוצא למתקפה כנגד הדת הממוסדת. דוקינס רואה את הדת כחותרת תחת המדע, מקדמת פנאטיות ודעות קדומות כנגד הומוסקסואלים, ומשפיעה לרעה על החברה בדרכים רבות. בהקשר זה הוא מזכיר את מחקרו של ד"ר טמרין על השפעת הוראת התנ"ך על גיבוש עמדות שוביניסטיות וגזעניות. מחקר זה עורר בשנות ה-60' את "פרשת טמרין". הוא מציין בפרט את ההמרה האוטומטית של ילדים לדת הוריהם, ומתייחס להטמעה זו הנעשית על ידי ההורים או מוסדות הדת כסוג של התעללות נפשית. דוקינס רואה את התוויות "ילד מוסלמי", או "ילד קתולי" לא הגיוניות ממש כהגדרות "ילד מרקסיסט" או "ילד אתאיסט". לטענת דוקינס, ילדים הם צעירים מדי מכדי לגבש תובנות שכאלה על היקום שסובב אותם ועל מיקום האנושות בו.

הספר מסתיים עם השאלה מדוע דת, למרות חסרונותיה הרבים, ממלאת "חסר בסיסי", ומעניקה נחמה והשראה לאנשים שזקוקים לה. לדברי דוקינס, צרכים אלה ממולאים בצורה טובה יותר בדרכים לא דתיות כגון פילוסופיה או מדע. הוא טוען שהשקפת עולם אתאיסטית היא מלאה, מעניקה משמעות, ומרוממת נפש יותר מכל דת, על כלל "תשובותיה" הבלתי מתקבלות על הדעת למסתורי החיים.

ביקורת על הספר

עם צאתו לאור הספר עורר תגובה מיידית, חיובית ושלילית כאחד, הן ממקורות דתיים והן ממקורות אתאיסטיים. הספר קיבל בעת פרסומו תמיכה ממדענים כגון ג'יימס ווטסון, שזכה בפרס נובל על עבודתו בגילוי מבנה הדנ"א, והפסיכולוג סטיבן פינקר, אך קיבל תגובות מעורבות ממבקריו. כתב העת "London Review of Books" מתח ביקורת על דוקינס על כך שלא עשה מחקר ראוי על נושא ספרו, הדת, והעמדת איש קש כדי לבסס את טיעוניו כנגד התיאיזם. הספר הועמד לתואר הספר הטוב של השנה בבריטניה.

התאולוג אליסטר מקגארת', שכתב את הספרים "אשליית הדוקינס" ו"האלוהים של דוקינס", טוען שדוקינס הוא בור בכל הנוגע לתאולוגיה נוצרית, ועל כן הוא איננו יכול לעסוק בנושאי דת ואמונה בצורה אינטליגנטית. בתגובה שאל דוקינס: "האם קראת על לפריקונולוגיה לפני שפסלת את האמונה בלפריקונים?". הפילוסוף הנוצרי קיית' וארד בספרו "האם הדת מסוכנת?" טוען כנגד אמירתו של דוקינס שהדת מסוכנת לחברה, ופילוסופית המוסר מרגרט סאמרוויל ציינה שדוקינס מגזים בהתקפה שלו על הדת, במיוחד בתיאורו את תפקידה של הדת בעימותים אנושיים ופוליטיים.

הרב ד"ר מיכאל אברהם מתייחס בספרו "אלוהים משחק בקוביות" בהרחבה לספרו של דוקינס, וסוקר את טיעוניו כנגד התאיזם ואת השגיאות הלוגיות שהוא מוצא בהם. כמו דוקינס, הוא איננו בא לעסוק באל או דת מסוימת, אלא להראות את הסבירות לקיומה של ישות אלוהית. טענתו העיקרית היא שההתקפה מהמדע על הדת בכלל, והתקפתו של דוקינס את הדת על ידי האבולוציה בפרט, נובעת מפרשנות שגויה של המדע וכשלים הנובעים מבלבול בין המישור הפילוסופי לזה המדעי. הוא כותב שדוקינס הוא אכן ביולוג מוכשר, אך חסר את המיומנות הפילוסופית הדרושה לטיפול בטיעונים הלוגיים בהם הוא עוסק. לטענתו אין כל ספק שהאבולוציה כעובדה מדעית אכן קרתה, אך הטענה שקיומה של האבולוציה מפחית את הסבירות לקיומו של אלוהים, שהיא טענה פילוסופית, היא טענה שגויה, ודווקא ההפך הוא הנכון. מיכאל אברהם מביא בספרו את מה שהוא מכנה "ההוכחה מן האבולוציה לקיומו של אלוהים", ואומר שעובדת היותו של התהליך האבולוציוני כמעט בלתי אפשרי מבחינה סטטיסטית לא מצביעה על כך שהוא לא קרה, שהרי, לדבריו, אנחנו הראיה החיה לכך, אלא שהעובדה שדבר כה בלתי סביר קרה היא שאמורה להצביע על קיומה של יד מכוונת.

ראו גם

• אלוהים אינו גדול - ספרו של כריסטופר היצ'נס
• מהומת אלוהים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יש אלוהים? בוויקישיתוף

• ריצ'רד דוקינס, הפרק "שורשי הדת" מהספר "יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת", באתר הידען
• דיון בספרו של דוקינס "יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת", בתוכנית לונדון וקירשנבאום, באתר נענע10
• שחר סמוחה, אין לו אלוהים. ריאיון עם ריצ'רד דוקינס, באתר הארץ, 19 ביוני 2008
• חגי דגן, מיהו אלוהים? א. גזען ב. נקמן ג. מגלומן ד. כל התשובות נכונות, באתר הארץ, 25 ביוני 2008
• אריק גלסנר, ‏האשליה הגדולה של המדע, אודיסאה 1, אוקטובר 2008
• רז קולר, יש אלוהים? – הטעות של ריצ'רד דוקינס, באתר אימגו
• מסע הצלב האתיאיסטי, מאמר נגד ספרו של ריצ'רד דוקינס, באתר AISH
• מיכאל אברהם, האם איינשטיין טעה? "אלוהים משחק בקוביות", באתר ynet, 23 ביוני 2011
• יהושע ענבל, ריצ'רד דוקינס - יש אלוהים? (2006), באתר רציו - אמונה, מחקר, ומדע, ‏1 ביולי 2016
• יש אלוהים?, באתר OCLC (באנגלית)