יתר לחץ דם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יתר לחץ דם
Grade 1 hypertension.jpg
מד לחץ דם לזרוע המראה יתר לחץ דם (לחץ סיסטולי של 158 mmHg, לחץ דיאסטולי של 99 mmHg וקצב לב של 80 פעימות לדקה)
שם בלועזית Hypertension, HTN
ICD-10
(אנגלית)
I10,I11,I12,
I13,I15
ICD-9
(אנגלית)
401
OMIM
(אנגלית)
145500
DiseasesDB
(אנגלית)
6330
MedlinePlus
(אנגלית)
000468
eMedicine
(אנגלית)
med/1106 ped/1097 emerg/267 
MeSH
(אנגלית)
D006973

יתר לחץ דם או לחץ דם גבוה היא מחלה כרונית בה לחץ הדם גבוה במיוחד, מצב הופכי לתת לחץ דם. המחלה מכונה לעתים "הרוצח השקט", מפני שהאדם הסובל ממנו לעתים קרובות אינו מודע לכך. יתר לחץ דם יכול לגרום לפגיעה מתמשכת בכלי דם של רקמות רגישות כגון הלב, כלי הדם בעין, ורקמת העצבים במוח והוא אחד מגורמי הסיכון להתקף לב, לאי-ספיקת לב ולמפרצת והוא גורם הסיכון המוביל למחלת כליות כרונית (CKD).

קריטריונים לאבחנה של יתר לחץ דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחץ דם רצוי הינו 120/80 (120 סיסטולי, 80 דיאסטולי). אצל אנשים עם לחץ דם שבין 120-139 סיסטולי, או בין 80-89 דיאסטולי, יש סיכון מוגבר לפיתוח יתר לחץ דם בעתיד, ומצב זה מכונה- Pre hypertension.

על מנת לדרג יתר לחץ דם, יש להבחין בין שתי דרגות עיקריות:

  • יתר לחץ דם מדרגה I- הינו בין 140-159/90-99
  • יתר לחץ דם מדרגה II- הינו מעל 160/100.

עם זאת, קיימות אוכלוסיות ספציפיות בהן ההגדרות ליתר לחץ דם הינן מחמירות- כך למשל, חולי סוכרת, או חולים עם מחלה כלייתית (כגון אי ספיקה כלייתית כרונית) נחשבים כבעלי יתר לחץ דם במידה ולחץ הדם שלהם הינו מעל 130/80. זאת מאחר שבקרב אוכלוסיות אלו, קיים סיכון גבוה יותר למחלות קרדיו-ווסקולריות.

כמו כן, לעתים נמדד לחץ דם אשר גבוה מ- 140/90 במרפאה, אולם נמוך מ- 125/80 במדידת הולטר- תופעה זו ידועה בשם תסמונת החלוק הלבן והיא שכיחה יחסית- בתופעה זו, מטופל חווה עליה בלחץ הדם כאשר לחץ הדם נמדד במרפאה, אולם ערכי לחץ הדם בשגרה הם במסגרת הנורמה. ישנם חולים שנחשבים בעלי "יתר לחץ דם עמיד". חולים אלו מציגים ערכי לחץ דם הגבוהים מ- 140/90 למרות טיפול הכולל שינוי אורחות חיים ונטילת לפחות 3 תרופות מקבוצות שונות (ולפחות תרופה אחת מקבוצת המשתנים).

כדי להחליט האם חולה אכן סובל מיתר לחץ דם- יש ליטול שתי מדידות לחץ דם לפחות, לאחר מנוחה של 10 דקות, ללא עישון, ללא שתיית קפה או אלכוהול או כל דבר המעלה לחץ דם, וזאת במסגרת שני בירורים לפחות במרפאה. אין לקבוע כי מטופל סובל מיתר לחץ דם על סמך בדיקה אחת בלבד. באופן כללי, יתר לחץ דם מסווג או כיתר לחץ דם ראשוני, המהווה כ- 90% מן המקרים, או מיתר לחץ דם שניוני- כלומר, יתר לחץ דם שנגרם בגלל סיבה רפואית מסוימת (כגון למשל, גידולים המפרישים קטכולאמינים כגון פאוכרומוציטומה, מחלות של היפר-אלדוסטרוניזם ראשוני וכן הלאה). מצבים בהם יש לחשוד ביתר לחץ דם משני הינם מצבים בהם יתר לחץ הדם החל בגיל צעיר מאד יחסית או בגיל מאד מבוגר, כשלחץ הדם עמיד לטיפול או כשהוא עולה באופן פתאומי אצל חולה מאוזן וכן כשיש סימנים למחלה אנדוקרינית או מגוון של הפרעות מסוימות.

גורמי סיכון ליתר לחץ דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרגלי חיים: דהיינו עישון, שימוש כרוני באלכוהול, שימוש בסמים, הרגלי אכילה, תזונה עתירה במלח או בשומן, השמנת יתר או השמנה בטנית, היעדר פעילות גופנית. כל הגורמים הללו נמצאו כגורמי סיכון להיווצרות יתר לחץ דם.
  • מין: גברים סובלים יותר מנשים מיתר לחץ דם.
  • גיל: אצל גברים, גיל מעל 55 הינו גורם סיכון לפיתוח יתר לחץ דם, ואצל נשים- מעל גיל 65 (אם כי קיימות מחלוקות בספרות הרפואית, ויש המציגים גילאים צעירים יותר).
  • מחלות שונות כגון: היפרליפידמיה, סוכרת, היפר-אוריצמיה, תסמונת מטבולית.
  • רקע משפחתי, מצבי סטרס, מצב סוציו אקונומי
  • תרופות: שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון, סטרואידים, תרופות ממשפחת ה- NSAIDS (בעיקר תרופות נוגדות האנזים COX-2 כגון celcoxib), אמפטמינים, קוקאין, ציקלוספורין, EPO. גם תוספי תזונה שונים עלולים להעלות לחץ דם אם ניטלים במינונים גבוהים ועל כן יש לבחון האם נטל המטופל תוספי תזונה המקושרים לכך.

יתר לחץ דם בקבוצות מטופלים מסוימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות קבוצות ספציפיות של חולים בהם יתר לחץ דם מחייב התערבות רפואית ייחודית לאותה קבוצה:

  • נשים הסובלות מיתר לחץ דם ואשר נכנסו להריון עם יתר לחץ דם, צריכות להיות במעקב קפדני של לחץ דם עקב הסיכון לאם ולעובר. הדבר נכון גם לגבי נשים אשר פיתחו יתר לחץ דם במהלך ההריון עקב החשש לפיתוח רעלת הריון. ישנן תרופות להורדת לחץ דם ש אסורות לשימוש במהלך ההריון - תרופות אלו הן תרופות מקבוצת ACEI ותרופות מקבוצת ה- ARB עקב הטרטוגניות בהן.
  • חולי סוכרת הסובלים במקביל מיתר לחץ דם הינם חולים אשר לרוב נזקקים לשילוב של שתי תרופות או יותר לצורך השגת יעד של פחות מ- 130/80. נמצא יתרון לתרופות מקבוצת ACEI וכן תרופות מקבוצת ה- ARB אצל חולים הסובלים מסוכרת, היות שתרופות אלו מפחיתות פרוטאינוריה ועוזרת בהגנה על הכליות.
  • חולים מבוגרים (מעל גיל 65) אשר סובלים מיתר לחץ דם הינם חולים שהסיכון לתחלואה קרדיו-ווסקולרית אצלם הינו גבוה יותר. חשוב להקפיד אצל חולים אלו על איזון לחץ דם, ולרוב הטיפול ההתחלתי יהיה מתן משתנים במינון נמוך, אלא אם יש מצבים רפואיים נוספים המחייבים טיפול רפואי התחלתי שונה.

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר דרכים למנוע יתר לחץ דם, או להפחית לחץ דם גבוה. האגודה הבריטית ליתר לחץ דם ממליצה על מספר פעולות:

טיפול התנהגותי ביתר לחץ דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול ביופידבק עשוי להיות יעיל במקרים של 'תסמונת החלוק הלבן'. מדובר בתופעה שהאדם שלחץ הדם שלו בדרך כלל תקין מגיב בעליה גבוהה מאוד בלחץ הדם, לפני ובעת בדיקה רפואית. הדבר הופך בעייתי ופרדוקסלי כאשר עצם בדיקת לחץ הדם גורמת לדיאגנוזה של יתר לחץ דם. המערכת הרפואית מודעת לבעיה, ופותרת אותה באמצעים שונים כגון מדידת לחץ רצופה באמצעות מכשיר קטן הנישא על הגוף. יחד עם זאת, פתרון זה הוא נקודתי בלבד, ואומנם עוקף את קשיי המדידה, אך אינו מתמודד עם הבעיה של עליות חדות בלחץ הדם כתוצאה ממתח נפשי. אימון הביופידבק מהווה כאן פתרון מעניין משום שיש כאן שילוב של אמון ותהליך מדידה שמאפשר חשיפה לסיטואציה היוצרת את הבעיה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.