כך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף כ"ך)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כך
סמליל התנועה
אפיון ימין רדיקלי יהודי
אידאולוגיות חילופי אוכלוסין, מדינת הלכה, כלכלה חופשית
כנסות הכנסת האחת עשרה
אותיות כך
מנהיגים מאיר כהנא
שיא כוחה מנדט אחד, בהמשך נפסלה מהתמודדות בבחירות לכנסת

כך הייתה תנועה ימנית רדיקלית ישראלית שהוקמה על ידי הרב מאיר כהנא. התנועה דגלה בטרנספר של הערבים משטחי ארץ ישראל, מלבד אלו שיצהירו אמונים למדינה היהודית. המפלגה נבחרה לכנסת ה-11 בשנת 1984, אך ב-1988 נפסלה על ידי בית המשפט העליון מלהתמודד בבחירות, לאחר שהוכנסו תיקונים לחוק יסוד: הכנסת וחוק הבחירות לכנסת המונעים מרשימות המסיתות לגזענות להתמודד. ב-1994 הוכרזה התנועה על ידי ממשלת ישראל כארגון טרור, והיא כלולה גם ברשימת ארגוני הטרור של ארצות הברית, האיחוד האירופי, קנדה ומדינות נוספות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת כך הוקמה על ידי הרב מאיר כהנא בשנת 1971 זמן קצר לאחר עלייתו לישראל. סיסמתה, "רק כך", וסמלה של התנועה, ארץ ישראל משני עברי הירדן עם אגרוף קפוץ ורובה, נלקחו במדויק מתנועת האצ"ל. מאוחר יותר שונה הסמל לאגרוף על רקע מגן דוד בעקבות דרישה של ותיקי אצ"ל.

התנועה נהגה לקיים עצרות וכינוסים בכל רחבי ישראל ללא קשר למועד הבחירות וצברה באיטיות אוהדים תומכים. בבחירות לכנסת השמינית, תשיעית, ועשירית לא עברה את אחוז החסימה. לפני הבחירות לכנסת ה-11 החליטה ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת לפסול את רשימת כך ולאסור עליה את ההתמודדות בבחירות. המפלגה עתרה לבג"ץ, וזה קבע כי אין עילה חוקית לפסול את הרשימה ולפיכך "כך" רשאית להתמודד בבחירות. בבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984 זכתה הרשימה במנדט אחד, וכהנא זכה במושב בכנסת.

בסקר שנעשה לאחר הבחירות לכנסת, התברר ש"כך" זוכה לפופולריות רבה בקרב בני נוער ובני עדות המזרח‏[1], ובסקרים בעיתונות היא קבלה בין 3-11 מנדטים‏[2]. ובליכוד הובע חשש מבריחת קולות מהם אל כך‏[3]. בעקבות זכייתה במנדט בבחירות לכנסת ה-11, שונה חוק יסוד: הכנסת בשנת 1985, כך שמפלגות בעלות מצע גזעני לא יוכלו להתמודד בבחירות (ראו פירוט בערך: מדינה יהודית ודמוקרטית). ב-5 באוקטובר 1988 נפסלה המפלגה על ידי ועדת הבחירות המרכזית מלהתמודד בבחירות לכנסת השתים עשרה לאור העובדה שמצעה קרא להגביל נישואים בין ערבים ליהודים. הפסילה שנעשתה בידי ועדת הבחירות המרכזית אושרה על ידי בג"ץ לאור השינוי בחוק הבחירות.

ב-5 בנובמבר 1990, ערב י"ח בחשון ה'תשנ"א, נאם כהנא במלון מריוט בניו יורק בארצות הברית, ובסיום נאומו נרצח על ידי אל-סייד נוסייר, טרוריסט מוסלמי יליד מצרים ופעיל ארגון אל קאעידה.

גרפיטי של תנועת כהנא חי, שרוסס על גבי חנות של ערבים בעיר חברון

לאחר הרצח של הרב מאיר כהנא התפלגה תנועת כך, עקב מחלוקת בהנהגה. פעילי כך הבולטים מאז רצח כהנא היו נועם פדרמן, ברוך מרזל וטירן פולק. אליהם הצטרף לאחר מכן איתמר בן גביר. בנימין זאב כהנא, בנו של הרב מאיר כהנא, הקים את תנועת פורשי כך, שנקראה "כהנא חי". אל בנימין זאב כהנא הצטרפו יקותיאל בן יעקב (מייק גוזובסקי) ודוד אקסלרוד. מרכז התנועה היה בהתנחלות כפר תפוח שם הוקמה ישיבה של "הרעיון היהודי". פעילות מרכזית נוספת של תנועת "כהנא חי" הייתה הוצאת עלון פרשת שבוע ברוח התנועה.

שתי התנועות, כך וכהנא חי ניסו להתמודד בבחירות לכנסת שלוש עשרה אך ועדת הבחירות המרכזית פסלה אותן.

בשנת 1994 ערך ברוך גולדשטיין את טבח מערת המכפלה. ועדת שמגר שחקרה את האירוע קבעה כי לא הוכח שגולדשטיין פעל במסגרת התנועה, אך מכיוון שהוא נבחר מטעמה למועצת קריית ארבע, והופיע ברשימתה לבחירות לכנסת, בטרם נפסלה המפלגה מלהתמודד, הוכרזו תנועות כך וכהנא חי כארגוני טרור (על פי פקודת מניעת טרור), והוצאו אל מחוץ לחוק‏‏‏[4].

פעילי כהנא חי וכך המשיכו לפעול במהלך שנות ה-90 תחת שמות אחרים (בהם 'חזית הרעיון' שמשרדיה בירושלים נסגרו בשנת 1997). בסוף שנת 2000 נרצח בנימין זאב כהנא ביחד עם אשתו בפיגוע טרור ליד ההתנחלות עפרה ובעקבות זאת חדלה תנועת כהנא חי על גלגוליה השונים מלהתקיים.

בעקבות ההוצאה אל מחוץ לחוק של תנועת כך, בחרו חלק מפעילי התנועה לנטוש את המסרים הרדיקליים שהביאו לפסילת התנועה ולשוב אל המגרש הפוליטי הלגיטימי במדינת ישראל. הבולט שבפעילים אלו היה ברוך מרזל אשר לקראת בחירות לכנסת ה-16 חבר למיכאל קליינר במפלגת חרות. בקשות לפסול את התנועה מלרוץ לכנסת נדחו על ידי בג"ץ אשר קיבל את טענתו של מרזל כי נטש את אותם חלקים במצע של כך האסורים על ידי החוק. מרזל התמודד שוב בבחירות לכנסת השבע עשרה במסגרת מפלגת חזית יהודית לאומית שלא עברה את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת ה-18 נבחר מיכאל בן ארי במסגרת רשימת האיחוד הלאומי. עוזרו הפרלמנטרי היה איתמר בן גביר.

יחס התנועה לטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת כך תמכה במדיניות של פעולות נקם אלימות כנגד ערבים והעניקה סיוע לאנשים שהורשעו בפגיעה בערבים. "הוועד לביטחון הכבישים", בהנהגת ברוך מרזל, שמואל בן ישי ואחר כך טירן פולק, הוגדר על ידי אהוד שפרינצק כ"זרוע המבצעית של התנועה". הארגון ערך פעולות נקם בשכונות ערביות בעקבות זריקת אבנים על רכבי יהודים, ובהן הצתת בתים וניקוב צמיגי מכוניות‏[5].

בנובמבר 1992, ביום השנה לרציחתו של מאיר כהנא, ארבעה קטינים מפעילי התנועה התארגנו במסגרת "סיירת נקמה", ובפעולה בשוק הקצבים בעיר העתיקה של ירושלים רצחו שני ערבים ופצעו שבעה באמצעות רימון יד[4]. מבצעי הפיגוע שנתפסו כעבור שמונה חודשים הורשעו ברצח. מנהיג החבורה נדון ל-15 שנות מאסר, שני חבריו נידונו לעשר שנות מאסר, וחבר רביעי שהחליט לא להשתתף בפועל בפיגוע נדון לחמש שנות מאסר. לאחר מספר שנים עונשיהם קוצרו על ידי הנשיא עזר ויצמן, במקביל לשחרורו של השיח' אחמד יאסין.

בשנת 1994 ביצע ברוך גולדשטיין את הטבח במערת המכפלה ומדינת ישראל הכריזה על תנועת כך כארגון טרור. בעקבותיה, גם בקנדה, בארצות הברית[6] ובאיחוד האירופי נכללת התנועה ברשימת ארגוני הטרור. עתירה שהגישה התנועה בארצות הברית נגד סיווגה כארגון טרור נדחתה על ידי בית המשפט הפדרלי בוושינגטון בפסק דין שניתן בשנת 2006‏‏[7], בו נקבע שהעובדה שארגון כהנא חי פרסם דברי שבח על מבצעי פיגועים כנגד ערבים וניהל הפגנה כנגד איש שב"כ שחקר פיגועים נגד ערבים בצירוף האשמות שאישיות המקורבת לכך היה שותף לפגיעה בערבים, והצהרה של ראש השב"כ אבי דיכטר משנת 2003 שרמת הסיכון לחיי ראש הממשלה שרון עלתה ושיש איומים עליו מצד כמה עשרות כהניסטים מספיקה על מנת להכריז על ארגון כהנא חי כארגון טרור, שכן אין צורך ברמת ודאות גבוהה כדי להכריז על ארגון כארגון טרור.

בשנת 2010 דחה בג"ץ עתירה שהגיש איתמר בן גביר בדרישה לאפשר לפעילי ימין לצעוד בתהלוכה בירושלים עם דגלי הרב כהנא. נפסק שהנפת דגלי כהנא במסגרת תהלוכה, המזוהים עם דגלי תנועת "כך", שהוכרזה "ארגון טרור" על פי הפקודה, מהווה, לכאורה, עבירה על סעיף 4(ז) לפקודת מניעת טרור, בהיותה מעשה שיש בו משום גילוי הזדהות בציבור עם ארגון טרוריסטי[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יאיר קוטלר, הייל כהנא, הוצאת מודן, 1985
  • אביעזר רביצקי, הכהנאות כתופעה תודעתית ופוליטית, ספריית שזר, 1985
  • רפאל כהן-אלמגור, גבולות הסובלנות והחירות: תאוריה ליברלית והמאבק בכהנאות, הוצאת אקדמון, 1999

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ידיעות אחרונות, 24 ביוני 1985‏
  2. ^
    הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
    {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}

    שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:

    {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
    שימו לב לתוספת "1=".
  3. ^ ‏דבר, 28 ביוני 1985‏
  4. ^ 4.0 4.1 שלי לוי, יונתן ארליך, ‏אלימות פוליטית מצד יהודים בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 17.8.05, עמ' 9‏
  5. ^ ‏Ehud. Sprinzak, Brother Against Brother: Violence and Extremism in Israeli Politics from Altalena to the Rabin Assassination, The Free Press, New York 1990, page 238, לפי ציטוט בהערה 26 ב[1]
  6. ^ רשימת ארגוני טרור זרים באתר מחלקת המדינה של ארצות הברית
  7. ^ KAHANE CHAI, ET AL v. DEPARTMENT OF STATE AND CONDOLEEZZA RICE, SECRETARY OF STATE, decided October 17, 2006, decision of US court of Appeals district of Columbia