כאב ראש מקבצי

כאב ראש מקבצי הוא מחלה נוירולוגית המאופיינת בכאב ראש חזק ביותר המופיע בדרך כלל בצד אחד של הראש. עוצמת הכאב נחשבת לקשה מבין כאבי הראש המוכרים. הכאב מופיע במהלך תקופות "המקבץ" היכולות לבוא בכל עת, אחריהן יכולות להגיע תקופות הפוגה של חודשים ואף שנים ללא כאב^{[דרושה הבהרה]}. הגורם למחלה אינו ידוע. המחלה נפוצה יותר בקרב גברים, ושכיחותה הכללית באוכלוסייה היא בין 56 עד 326 אנשים לכל 100,000.

תסמינים

כאב הראש המקבצי מתאפיין בכאב בלתי נסבל ורציף בצד אחד של הראש. משך התקף ממוצע נע בין 15 דקות ל-3 שעות ובמקרים קיצוניים אף יותר. הכאב מתחיל בצורה חדה, ללא תסמינים מוקדמים על התקף קרב אצל רוב הסובלים (מה שמבדיל בין כאב הראש המקבצי ממיגרנות שבהן יש תסמינים מוקדמים לכאב). חלק קטן מהסובלים יכול להעיד על רגישות ותחושה כבדה בראש לפני ההתקף. למרות שכאב הראש המקבצי מאופיין על ידי כאב בצד אחד, לעתים, אצל חלק מהסובלים, כאב הראש מחליף צד מהתקף להתקף ואפילו באמצע ההתקף.

כאב

כאמור, כאב הראש המקבצי נחשב לכאב ראש החזק ביותר שידוע בתחום הרפואה. נשים הסובלות מהמחלה טוענות כי הכאבים בשעת התקף חמורים יותר מכאבי לידה. הכאב בראש עצמו מתואר ככאב של סכין החותכת את הראש ותחושת בעירה באזור הכואב. הכאב נגרר לארובת העין והעין עצמה, לצוואר ואף גם לכתף. הכאב בעין נחשב לכאב הכי מציק בזמן ההתקף, התחושה דומה לדקירה של סיכה בחלק האחורי של העין או בצידה ונוצרת תחושה של לחץ בארובת העין. אצל רוב החולים מאופיינת אותה תחושה של אם הם יוציאו את העין מהמקום הכאב יעבור. הכאב נחשב לכה חזק שאפילו בנאדם בריא בנפשו יכול לעשות דברים שלא היה עושה במצב רגיל כמו למשל התאבדות, העיקר להיפטר מהכאב.^{[דרוש מקור]} לכן, זכו בעבר כאבי הראש המקבציים לכינוי "כאב ראש התאבדותי".

תופעות נוספות

בזמן התקף, מופיעים תסמינים נוספים הקשורים למערכת העצבים האוטונומית. התסמינים מופיעים תמיד בצד הכואב, וכוללים דמעת של העין, אדמומיות של העין, נחיר סתום או נוזל, הזעה והסמקה. כל אלו גורמים לסובל לחוסר מנוחה שיכולה לבוא לידי ביטוי בצעידה לאורך חדר הלוך וחזור או לבצע תנועות שונות נוספות המסיחות הדעת מהכאב. אצל חלק מהחולים יש רגישות לאור ורעש היכולים להגביר את עוצמת הכאב. נוסף לתופעות הנ"ל ישנה תופעה של התקשות הצוואר וכאב נלווה בשיניים האחוריות ולעתים גם בלסת.

תדירות

כאבי הראש מופיעים בהתקפים הנמשכים בין מספר דקות למספר שעות, בממוצע פעם או פעמיים ביום. חלק מהחולים מדווחים על כאבי ראש עמומים יותר המופיעים בשאר שעות היום, או על דקירות קצרות וחזקות באזור הכואב. ההתקפים מופיעים בדרך כלל בזמן קבוע, לעתים גם בלילה ולכן זכו כאבי הראש המקבציים לכינוי "שעון מעורר". חלק מהסובלים יעידו שכאבי הראש יכולים לחזור על עצמם בימים קבועים במשך שבועות ואף באותה שעה בדיוק לאורך כל תקופת המקבץ. מה שגרם לרופאים לחשוד שגורם אפשרי למחלה הוא השעון הביולוגי של האדם.^{[דרוש מקור]}

התקופה בה מופיעים ההתקפים נקראת תקופת המקבץ. אצל 90% מהחולים תקופת המקבץ אורכת בין ארבעה לשמונה שבועות, אחריהם מגיעה הפוגה של חודשים או שנים ללא כאב. רוב החולים עוברים תקופת מקבץ פעם או פעמיים בשנה, בעיקר בעונות המעבר ובייחוד בסתיו.^{[דרוש מקור]}

עשרה אחוזים מהחולים סובלים מהמחלה בצורה כרונית. בצורה זו אין הפוגות בין המקבצים לאורך תקופה ארוכה משנה. הצורה הרגילה יכולה להפוך לכרונית, ולהפך.

פתופיזיולוגיה

איור של העצב הטריגמינלי

כאב הראש המקבצי הוגדר ככאב ראש הנובע משינוי במצב כלי הדם העוברים בראש, מה שיוצר לחץ על העצב הטריגמינלי (המשולש) האחראי לתחושות שחש האדם בפנים (מה שיכול להסביר את התופעות של הדמעת בעין, סתימה באף וכו'). למרות שהכאב המקבצי חשוד ככאב הנובע משינוי בכלי הדם, עדיין הסיבה לשינוי בכלי הדם אינה ידועה. ככל הנראה מדובר בשינוי מוטורי בכלי הדם (vasomotor).^{[דרוש מקור]} לאחרונה מחקרים קישרו את היעדרותו של הטסטוסטרון בגוף לכאבי הראש המקבציים.^{[דרוש מקור]}

היפותלמוס

בין התאוריות המקובלות בתחום הרפואה הקשורות לכאבי הראש המקבציים, התאוריה של הפרעה בהיפותלמוס היא המקובלת ביותר.^{[דרוש מקור]} סיבה זאת יכולה להסביר מדוע כאבי הראש קורים דווקא בשעה מסוימת כל יום בדיוק מפליא ובעונה ספציפית. ההסבר הוא שאחד מתפקידיו של ההיפותלמוס הוא הפעלת השעון הביולוגי של הגוף. ההיפותלמוס אחראי בין היתר על חוש הריח, תחושת העייפות, קבלת אותות הנשלחים מהלב ומהקיבה ועוד.

גנטיקה

רופאים טוענים שיש מקום להשפעת הגנטיקה של האדם על כאבי הראש המקבציים.^{[דרוש מקור]} עם זאת, לא נמצא גן "אשם" הגורם למחלה. הסיכוי לקבל את המחלה בתורשה מקרובים מדרגה ראשונה הוא גבוה, לעומת תורשתיות המחלה בין קרובים מדרגות רחוקות יותר שהסיכוי הוא נמוך. למרות החששות של התערבות הגנים בגרימה למחלה, מסתבר שהשפעת הגנים על כאבי הראש המקבציים נמוכה בהשוואה לכאבי ראש אחרים.

גורמים נוספים

חולים רבים טוענים לגורמים רבים המעוררים את כאבי הראש בזמן המקבץ. בין הגורמים ניתן למנות את הניטרוגליצרין המשמש לשיכוך כאבי חזה והורדת לחץ דם.

גורם שכיח נוסף הוא צריכה של משקאות אלכוהולים. מספיק לצרוך משקה עם אחוז נמוך של אלכוהול ובכמות קטנה על מנת לעורר את כאב הראש.^{[דרוש מקור]} אכילה של שוקולד, בננות, וגבינות עם אחוז שומן גבוה עלולה גם להביא למצב של התעוררות הכאב.^{[דרוש מקור]} הרחה של בשמים שונים עלולה גם לגרום לכאב ראש, כמו גם תסכול מיני אצל חלק מהסובלים. נמנום בשעות הצהריים יכול לגרום לכאב בשעה שלחלק אחר חוסר שעות שינה יכול לגרום לכאב.

החלק הדיאטתי של הגורמים תמיד נתון לוויכוח מכיוון שיש חולים עליהם לא משפיעים גורמים תזונתיים.

ניקוטין ידוע כגורם גדול לעוררות כאבי הראש המקבציים.

איבחון המחלה

לעתים קרובות מאוד המחלה מאובחנת רק לאחר זמן רב אצל הסבולים מכיוון שתמיד מבלבלים בין כאבי הראש המקבציים למיגרנות. כאבי הראש המקבציים אינם נחשבים למזיקים לגוף אך בכל זאת הכאב הבלתי נסבל והסיכון לפגיעה עצמית בגלל הכאב הופכים את המחלה לכזאת שהטיפול בה יכול להגיע לטיפול נמרץ בזמן התקף חמור. עקב הנדירות של המחלה והתסימנים "הפשוטים" חולים יכולים שלא לקבל טיפול ואף לפעמים להיחשב למכורים לסמים עקב ההתנהגות הפעילה וחוסר המנוחה בזמן הכאב.

טיפול

תרופות רגילות נגד כאבי ראש ומיגרנות (כמו אספירין,איבורופן,קודאין וכו') נמצאו כלא יעילות נגד כאב מקבצי.
הטיפול בכאבים מקבציים מתחלק לטיפול קוטל (שמפסיק את הכאב כשהוא קורה) וטיפול מונע (שעוסק בצמצום משך הכאב, תקופת המקבץ ותדירות הכאבים).

טיפולים קוטלים

ווסת אוויר של עד 15 ליטר\דקה

מכל 5 ליטר של חמצן רפואי

כאבי הראש המקבציים מפריעים לניהול שגרה בחיי היומיום (ראו תסמינים וכאב). לכן הטיפולים הקוטלים הם בסדר העדיפויות של החולים. בין הטיפולים הנפוצים ניתן למצוא :

חמצן

בזמן התקף, חולים רבים טוענים ששאיפה של 100% חמצן יכולה לקטול את הכאב. כדי שהחמצן יהיה יעיל צריך לשאוף אותו בלחץ של 7 ליטרים בדקה בעזרת מסיכת הנשמה (כמובן שבמקרים מסוימים ניתן לשאוף גם בלחץ של 15 ליטר לדקה או יותר אם הכאב לא עובר). השימוש בחמצן נעשה בין דקה ל-15 דקות. חשוב לציין שהחמצן עוזר לרוב רק בתחילתו של ההתקף ושימוש בחמצן בשיא ההתקף יכול שלא לעזור. כמובן ששימוש בחמצן יעיל רק במקרים שההתקף קורה בבית מכיוון שמכלי החמצן לא ניידים במיוחד ומראה של אדם עם מסכת חמצן במקום ציבורי עלול להרתיע אנשים מסוימים.
בישראל, ניתן לפנות לרופא ניורולוג כדי שירשום מרשם לשימוש בחמצן רפואי. לא ניתן להשיג חמצן רפואי ללא מרשם.

טריפטנים

שימוש בכדורים ממשפחת הטריפטנים כמו סומטריפטן נמצאו יעילים בהקלת הכאבים והתסימנים בשעת התקף.^{[דרוש מקור]}
אך הבעיה היא שכאב ראש מקבצי עלול להתחיל ולהיפסק תוך כ-15 דקות והזמן שלוקח לכדור להשפיע נע בין 15-20 דקות ולכן נטילת כדורים בזמן התקף אינה האופציה הממומלצת.

כמו כן, שימוש בטריפטנים פסיכדליים כגון LSD ופטריות פסילוסיבין הוכח כיעיל לשם מניעת ההתקפים לפרק זמן של עד שלושה חודשים.

טיפולים נוספים

טיפולים אלו הוכחו כפחות יעילים אך עדיין עוזרים לחלק מהסובלים.
שימוש בלידוקאין וחומרים בעלי אופי הרדמתי נוספים נמצאו יעלים כאשר משפריצים אותם לאף, ההשפעה מתרחשת כעבור דקות ספורות.^{[דרוש מקור]} שימוש ממושך בחומרים מרדימים לא מומלץ בגלל תופעות לוואי העלולות להופיע עקב השימוש ופגיעה בתעלות האף. טיפול נוסף הוא בעזרת נגזרות של ארגוטאמין (ergot derivatives).^{[דרוש מקור]} ישנן עוד דרכים שהציעו אנשים הסבולים מהמחלה כגון: מקלחות חמות, הנחת קרח על האזור הכואב, נשימה של אוויר קר בימים חורפיים, קפאין, שתייה מרובה של מים ואף אורגזמות.
כל אלו הן דרכי התמודדות הנמצאות בשימוש על ידי רוב הסובלים, אך כמובן לכל חולה יש את הדרכים הייחודיות לו וניתן תמיד לחפש עוד דרכים להקל על הכאב על ידי ניסיון וטעייה.

טיפולים מונעים

טיפולים אלו יכולים להיות חשובים ומשפיעים, בעיקר על אלו הסבולים מהמחלה בצורה כרונית.
בין הטיפולים המונעים יש שימוש בסטרואידים כמו פרדניזון הניתן במינון גבוה למשך 30 ימים, כשתחילה ניתן מינון של 40 מ"ג למשך 5 ימים, ולאחר מכן המינון יורד בהדרגה למינון של 5 מ"ג ב-4 בימים האחרונים.^{[דרוש מקור]} קיימים גם שימושים בליתיום ומגנזיום שנמצא יעיל במיוחד במקרים מסוימים, אם כי להם תופעות לוואי רבות, וניתן לרשום אותן למטופלים הכשירים לכך מבחינה רפואית.
בין הטיפולים המונעים ישנם גם כאלו שלא כוללים נטילת תרכובות שונות. הבולט שביניהם הוא עיסוק בפעילויות המאמצות את הסבולת לב-ריאה, במיוחד ריצה. ביצוע ריצות של 15-20 דקות 3-4 פעמים בשבוע יכולות להוריד את מספר ההתקפים בזמן מקבץ. הסיבה לכך היא כנראה הנשימה של המרובה של האוויר בעת ריצה שכאמור החמצן הוא יסוד היכול לקטול את הכאב והמאמץ המופעל על העצבים הגופניים ככל הנראה עוזר להנמכת התדירות של הכאבים. ביצוע ריצות, כמו שאר הטיפולים, לא בהכרח ישפיע על כל חולה אך בכל זאת עיסוק בפעילויות הכוללות מאמצי סיבולת בריא ומומלץ.

נפיצות המחלה

בזמן שמיגרנות נפוצות יותר בקרב נשים, כאבי הראש המקבציים נפוצים יותר בקרב גברים, כשאר היחס הוא שעל כל 5 גברים בממוצע אישה אחת סובלת מהמחלה. המחלה מתפרצת בעיקר בשנות ה-20-50 של הגברים, כמובן שיש מקרים יוצאי דופן שהמחלה מתפרצת בגילאים יותר מוקדמים. לאחרונה הפער בין הגברים לנשים הסובלים מהכאבים הולך ומצטמצם. אך לא ברור אם זה בגלל ששכיחות המחלה בקרב נשים גדלה או שהאבחון נהיה יותר מדויק.

קישורים חיצוניים

• מאמר אודות טיפולים בכאב ראש מקבצי
• אתר העוסק בכאבי ראש מקבצים
• האגודה להבנת כאבי ראש מקבציים - מלכ"ר אמריקני
• סרטון המתאר כאב ראש מקבצי
• אתר תמיכה לסובלים מכאב ראש מקבצי
• תרשים זרימה לאבחון-עצמי של כאב ראש מקבצי
• אודות כאב ראש מקבצי באתר בחברה הבינ"ל לכאב ראש.
• סרטון אודות כאב ראש מקבצי של החברה הלונדונית למיגרנות.
• הסבר על העצב הטריגמינלי

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.