כביש 13

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כביש 13
צומת מנוחה.JPG
ISR-HW13.png
סיווג כביש ארצי
ציר כביש רוחב
אורך 12 ק"מ
נקודת התחלה צומת ציחור
נקודת סיום צומת מנוחה
קואורדינטות: 30°18′N 35°03′E / 30.30°N 35.05°E / 30.30; 35.05
מיקום כביש 13
כביש 13
כביש 13

כביש 13 הוא כביש רוחב ארצי בדרומה של מדינת ישראל. הכביש מקשר בין צומת ציחור בכביש 40 (כביש הר הנגב) לבין צומת מנוחה בכביש 90 ("כביש הערבה").

הכביש, שאורכו 12 קילומטר, הוא כביש הרוחב היחיד בערבה (הכניסות האחרות מכביש הערבה אל פנים הארץ נמצאות במרחק של 37 קילומטר מדרום, בצומת קטורה, ו-60 קילומטר מצפון, בצומת עין חצבה). הכביש משמש בעיקר כציר תנועה בדרך לאילת וליישובי דרום הערבה ומהם חזרה, באמצעות כביש 40 החוצה את הנגב במכתש רמון, והוא תוואי חליפי לכביש הערבה.

טופוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צומת ציחור

הכביש הוקם על קו הגבול הנופי והטופוגרפי שבין רכס מנוחה הגבעי שמצפון לו, המגיע לפסגותיו בהר מנוחה ובהר חמדה, שתיהן בגובה של 409 מטר מעל פני הים; לבין השטח המישורי שמדרום לו. בעוד שרכס מנוחה המסתיים במזרחו בגבעת עורקים בגובה של 298 מטר, סמוך מאוד למישור הערבה, מנוכז בחלקו צפונה אל אפיקיו התלולים של נחל פארן, המישור שמדרום לכביש שגובהו בין 200 ל-300 מטרים בלבד מתון ממנו בהרבה. המישור מנוקז על ידי נחל מנוחה, נחל יזיז ונחל דממה, והוא המישור הצפוני ביותר שאיפשר את הקמת הכביש בנוחיות. הכביש עצמו בתוואי של 12 ק"מ יורד מגובה של 270 מטר מעל פני הים לגובה של 85 מטר מעל פני הים בלבד, בשיפוע של כ-1.5% ואחיד למדי, דבר המתאפשר לו לשמור על תוואי ישר יחסית.

אתרי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכביש מסתיים בצומת מנוחה, מקום בו הקים כושי רימון את פונדק 101, 101 ק"מ צפונית מטאבה או על שם יחידה 101 בה שירת. הפונדק ניצב אל מול הפתח בהרי אדום המוביל אל פטרה שבירדן, וגם היורדים בכביש 13 יכולים להבחין בפתח זה. בצידו האחר של הכביש, סמוך לתחילתו בצומת ציחור, חולף שביל ישראל.

צמתים לאורך תוואי הכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קילומטרים שם מיקום דרכים מצטלבות
כביש 13 ממערב למזרח
0 צומת ציחור נחל ציחור ISR-HW40.png כביש 40
12 צומת מנוחה נחל מנוחה ISR-HW90.png כביש 90

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]