כבל תת-ימי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלקי כבל תת-ימי רב גידי: 1. צינור פוליאתילן; 2. סרט עטיפה "פילמי"; 3. כבלי פלדה מקובעים; 4. מחסום מים מאלומיניום; 5. סיבי פחמן (פוליקרבונט); 6. צינור נחושת או אלומיניום; 7. ג'ל פחמימני; 8. סיב אופטי.

כבל תת-ימי הוא כבל תקשורת המונח על קרקעית הים כדי לחבר בין שתי נקודות שאין ביניהן חיבור נוח או אפשרי ביבשה.

הכבל התת-ימי הראשון הונח בין אנגליה לצרפת בשנת 1850 ושימש להעברת טלגרף בלבד, הכבל כלל גיד אחד ומעטפת. כשלושה ימים לאחר שהונח בים נקרע הכבל על ידי סירת דייגים. מאז הונחו כבלים תת-ימיים המכילים מספר רב יותר של גידים ואפשרו נפח תקשורת גדול יותר.

בשלב הבא השתמשו בכבלים קואקסיאליים המכילים גיד מרכזי (ציר) ומעטפת (סיכוך). כבלים אלו העבירו תדר מאופנן הנושא עליו מידע בשיטת חלוקת תדר FDM. מאוחר יותר העבירו בכבלים מידע בריבוב בחלוקת זמן TDM שהייתה יעילה יותר ופתרה בעיות של רעשי רקע ועוצמות שמע לא יציבות.

בעקבות התפתחויות הטכנולוגיות, עברו לשימוש בסיבים אופטיים, המשמשים לתקשורת עד היום. לסיבים האופטיים יש יתרון גדול על פני השיטות הישנות, כיוון שכמות המידע שניתן להעביר באמצעות זוג סיבים היא גדולה בהרבה מכמות המידע שניתן להעביר באמצעות כבלי נחושת.

לרוב, הכבל התת-ימי מכיל משחזרים לאורכו בתוך הים כדי להעביר את האות האופטי ברמה טובה מקצה לקצה והמשחזרים מוזנים חשמלית מספקי כוח הנמצאים בקצוות הכבל (ביבשה).

ישראל נעזרת במספר כבלים תת-ימיים לתקשורת בינלאומית עם מדינות אירופה ואמריקה. תעבורת האינטרנט מישראל לאירופה ואמריקה עוברת בצמד הכבלים התת-ימיים של חברת בזק ו-C.I.O.S וגם דרך "מד נאוטילוס" וטמרס טלקום.

כמו כן, קיים הכבל התת-ימי של חברת בזק בינלאומי שכיום משמש את כל לקוחותיה של בזק בינלאומי לגישה ישירה לאירופה - הכבל הינו כבל אופטי והוא מכונה בשם Power-NGN ומפורסם על ידי התוכי של בזק בינלאומי.

כיום, השימוש בכבלים תת-ימיים הוא רב, וזאת כיוון שהתחליף היחידי – לוויינים – אינו יכול להעביר את כמות המידע הנדרשת. בנוסף, היות שאורך הכבלים קצר בהרבה מהמרחק אותו צריך שידור לווייני לעבור (מכדור הארץ לחלל ובחזרה) – השימוש בכבלים אופטיים תת-ימיים מאפשר תקשורת מהירה וללא זמן השהיה משמעותי. כבלים תת-ימיים גם בטוחים יותר משידור אטמוספירי של מידע, ולכן פעמים רבות מידע העובר בהם אינו צריך להיות מוצפן או מקודד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]