כדורגל בצרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הכדורגל מאורגן בצרפת על ידי התאחדות הכדורגל הצרפתיתצרפתית: la Fédération française de football). ההתאחדות נוסדה ב-7 באפריל 1919 כתוצאה מאיחוד של מספר ארגונים. בשנת 2004 כללה ההתאחדות 18,194 מועדונים.

הליגה המקצוענית לכדורגל (LFP), נוסדה ב-1944 תחת שליטה של ההתאחדות. ה-LFP, כולל את 20 הקבוצות בליגה הראשונה, 20 הקבוצות בליגה השנייה וכן 6 מתוך 20 קבוצות בליגה הלאומית. בנוסף ה-LFP שולט גם על גביע הליגה. ההתאחדות הצרפתית מנהלת את הליגה הלאומית, אליפות הליגה לחובבנים (CFA), אליפות הליגה לחובבנים 2 (CFA2), גביע המדינה. בנוסף, ההתאחדות מנהלת את הליגות לנשים (ליגה 1, ליגה 2 וליגה 3), גביע המדינה לנשים. להתאחדות מחלקה לנוער שמנהלת את הליגות לנוער (ליגה לאומית עד גיל 18, ליגה לאומית עד גיל 16, הליגה הפדרלית עד גיל 14) וכן את הגביע לנוער (עד גיל 18) שנקרא גביע גומברנלה.

נבחרת צרפת בכדורגל ונבחרת צרפת בכדורגל נשים מייצגות את צרפת בתחרויות בינלאומיות. הנבחרת נקראת הטריקולור (שלושת הצבעים) בעקבות שלושת הצבעים (כחול, לבן, אדום) שבדגל המדינה ובתלבושת של הנבחרת. לנבחרת צרפת זכייה אחת בגביע העולם בכדורגל (מונדיאל) בשנת 1998 וזכייה אחד באליפות אירופה בכדורגל בשנת 2000.

בליגה הבכירה בצרפת מספר קבוצות חשובות, ובהן: אולימפיק ליון, אולימפיק מארסיי, פריז סן ז'רמן, ז'ירונדן דה בורדו, אוקזר, מונאקו ועוד. כבר שנים רבות שלקבוצות אין הצלחה במפעלים האירופים, למעט שנת 2003/4, אז הגיעה קבוצת מונאקו לגמר ליגת האלופות וקבוצת אולימפיק מארסיי לגמר גביע אופ"א.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון הכדורגל הגדול בצרפת מאז ינואר 1998 הוא הסטאד דה פרנס הממוקם בסן דני ליד פריז. האצטדיון מכיל 80 אלף מקומות ישיבה. זהו אצטדיון לאומי שאינו מגרשה של אף קבוצה. האצטדיון הגדול שהינו משכנה של קבוצה הוא סטאד ולודרום (60 אלף מקומות ישיבה), אצטדיונה של אולימפיק מרסיי. לאחר מכן אצטדיון פארק דה פראנס (פריז סן ז'רמן, 50 אלף מקומות ישיבה), סטאד דה ז'רלן (אולימפיק ליון, 43051 מקומות ישיבה) ואצטדיון בולארט (לאנס, 42 אלף מקומות ישיבה).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]