כהנא חי
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מנהיגים | הרב בנימין זאב כהנא |
| תקופת הפעילות | 1990–1994 (כ־4 שנים) |
| אפיון | מפלגת ימין רדיקלי |
| כנסות | נפסלה מהתמודדות בבחירות לכנסת |
| נוצרה מתוך | כך |
| מיקום במפה הפוליטית | ימין רדיקלי |
  | |
כהנא חי הייתה תנועה פוליטית ימנית קיצונית ישראלית וארגון טרור, שהוקמה עקב פיצול בתנועת כך לאחר רצח מנהיגה מאיר כהנא ב־1990. התנועה פעלה עד להכרזתה כארגון טרור והוצאתה מחוץ לחוק במרץ 1994 בעקבות טבח מערת המכפלה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כהנא חי הוקמה על ידי פורשים מתנועת כך, לאחר רציחתו של מנהיג כך, הרב מאיר כהנא, בשנת 1990[1]. בראש הפורשים עמד בנו של הרב מאיר כהנא, הרב בנימין זאב כהנא. אליו הצטרפו, בין השאר, יקותיאל בן יעקב (מייק גוזובסקי) ודוד אקסלרוד. מרכז התנועה היה בהתנחלות כפר תפוח שם הוקמה ישיבת הרעיון היהודי, פעילות מרכזית נוספת של תנועת "כהנא חי" הייתה הוצאת עלון פרשת השבוע "דרכה של תורה" ברוח התנועה.
למרות שמלבד הרב בנימין זאב כהנא לא היה בין הפורשים אף פעיל בולט מתנועת כך, הציבור היה מודע לה ובעטיה היה מודע לפילוג שחל בין ממשיכי דרכו של מאיר כהנא. זאת משום ששתי המפלגות, כך וכהנא חי, ניסו להתמודד בבחירות לכנסת. המפלגה ניסתה להתמודד בבחירות לכנסת השלוש עשרה ב-1992 אך נפסלה, יחד עם כך, על ידי ועדת הבחירות המרכזית. כך נפסלה עקב תיקון מס' 9 לחוק יסוד: הכנסת משנת 1985 שהתיר פסילת רשימה שהמצע שלה מהווה הסתה לגזענות, ו"כהנא חי", שהגישה את ספר התנ"ך בתור מצע, נפסלה משום שהמצע שלה אינו קונקרטי.
ביום השנה השני להרצחו של הרב מאיר כהנא, בנובמבר 1992, זרקו שלושה מפעילי התנועה רימון רסס אל שוק הקצבים שבעיר העתיקה בירושלים, רצחו פלסטיני ופצעו שבעה אחרים[1].
באפריל 1992 דובר התנועה קיבל אחריות על תקיפת מסגד בכפר פלסטיני[2]. שתי התנועות, כך, בראשותו של ברוך מרזל ותנועת 'כהנא חי', בראשותו של בנימין זאב כהנא, הוגדרו בישראל כארגון טרור והוצאו אל מחוץ לחוק במרץ 1994 בעקבות טבח מערת המכפלה בידי ברוך גולדשטיין שהיה פעיל כך.[3] פעילי התנועות המשיכו מאז בהפצת רעיונותיהם בלא מסגרת מפלגתית מסודרת, כך שהפילוג ביניהם הלך והיטשטש. ב-31 בדצמבר 2000, נרצחו הרב בנימין זאב כהנא ואשתו בפיגוע ירי על ידי מחבלים ובעקבות הרצח היטשטש הסממן האחרון לפילוג בין ממשיכי דרכו של הרב מאיר כהנא.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 שלי לוי, יונתן ארליך, אלימות פוליטית מצד יהודים בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 17 באוגוסט 2005
- ^ Israelis Arrest Kahane's Son For an Attack on a Mosque, New York Times, 21 באפריל 1992
- ^ הכרזה לפי פקודת מניעת טרור התש"ח–1948, ילקוט הפרסומים 4202, 13 במרץ 1994