כובע טמבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ילדים עם כובעי טמבל, 1950
חבר קיבוץ בבגדי עבודה וכובע טמבל
הדמות שרוליק של הקריקטוריסט דוש, עם כובע טמבל

כובע טמבל הוא כובע בד דמוי קערה, בלא מצחיה ובלא שוליים בולטים.

כובע טמבל תפור מחמש פיסות בד. ארבע מהפיסות הן בצורת גזרה והן תפורות כך שהקדקודים של ארבעתן נוגעים זה בזה וכל שוק של כל גזרה תפור לשוק של גזרה אחרת. כך יוצרות הגזרות מבנה דמוי קערה. פיסת הבד החמישית היא בצורת טבעת. קצה אחד של הטבעת תפור לבסיסי גזרות הבד היוצרות את מבנה הקערה כך שהטבעת מעמיקה את מבנה הקערה.

לכובע טמבל אין מצחייה ואין שוליים. כאשר חובשים את הכובע, קדקודי גזרות הבד מונחים על קודקוד הראש וטבעת הבד מקיפה את הראש ומונחת על המצח, האוזניים והעורף. יתרונו הוא בכך שניתן לקפלו בקלות ולהכניסו לכיס, ולכן התאים לעובדים שעות רבות בשמש. בניגוד לכובע הפטריה המשמש בצה"ל ככובע עבודה בשטח פתוח, שיש לו שוליים ולכן הוא מכיל יותר בד, את כובע הטמבל קל יותר לדחוף לכיסים של מכנסים בעלי גזרות שונות והוא אינו דורש את הכיסים הגדולים של מדי צה"ל. מחירו של כובע הטמבל הוא זול משום שקל לתפור אותו ממעט שאריות בד.

כובע הבד היה נפוץ בין יהודי ארץ ישראל באמצע המאה העשרים והיה, עד לשנות השבעים אחד מסימני ההיכר של הישראלי הטיפוסי, ה"צבר". כובע הטמבל הונצח גם בתרבות הישראלית. הבדרן בומבה צור אמר במערכון המפורסם שלו "אוכל, קדימה אוכל" את המשפט "קניתי לטמבל כובע ילד". גברי בנאי חובש כובע טמבל במערכון "הילד אוסף בולים" של הגשש החיוור. דודו טופז חבש כובע טמבל במערכון "משפחה בטיול" (משה והאורנג'דה). הקריקטוריסט דוש צייר את שרוליק, האזרח הישראלי הטיפוסי עם כובע טמבל. בעולם כובע זה פחות מוכר והרבה קריקטוריסטים שמציירים את הישראלי הטיפוסי מציירים אותו כיהודי חרדי.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "כובע טמבל" אינו ברור. לא ברור גם אם המושג "כובע טמבל" קדם למושג "טמבל" שפירושו בסלנג הוא "טיפשון". הועלו כמה השערות לגבי מקור השם:

  • ככל הנראה חדרה המילה "טַנְבַּל" מן השפה הטורקית, בה משמעותה "עצלן".‏[1]
  • לפי סברה אחרת, השם "כובע טמבל" נטבע מכיוון שהיה בשימוש על ידי הטמפלרים, בהגייה ערבית המחליפה את ה-פּ' ב-בּ'.‏[2]
  • גרסה אחרת קושרת את השם לשפה האנגלית - dumbbell או dummbell, בגלל צורת הכובע, הדומה לפעמון. והמילה פורקה ל dumb-bell, כביכול "פעמון טיפש".
  • גרסה אחרת מגיעה משנותיה הראשונות של הפנימייה החקלאית מקווה ישראל, כ - 350 ילדים אסופים / עזובים מקצווי תבל עמדו לפני נסיעה מרוכזת לתיאטרון, כאשר התברר כי כולם נגועים בכינים. אנשי המוסד גילחו את כל הראשים. הילדים התנגדו לצאת קרחים להצגה, לכן נתפרו עבורם כובעים אחידים. כאשר הגיעו בהסעה לתיאטרון פגשו בהם "ילדי השמנת" של תל אביב ואמרו: "הנה הטמבלים עם הכובע". מאז דבק הכינוי המוכר עד היום "כובע טמבל".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]