כובע שלוש פינות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כובע שלוש פינות מפרוות בונה, 1780 לערך.

כובע שלוש פינותאנגלית: tricorne או tricorn) הוא סוג של כובע שנפוץ במאה ה-18 באירופה ובאמריקה ויצא מן האופנה בסביבות 1800. בשיא תפוצתו היה הכובע פריט לבוש אזרחי וחלק ממדי צבא וצי גם יחד.‏[1] לכובע שלוש הפינות היו שוליים רחבים, שקופלו והודקו בסיכה משני צדדיו ובאחוריו, כך שנוצרה צורת משולש. את הכובע חבשו על פי רוב כשקצהו המחודד פונה קדימה. חיילים שנשאו רובה או מוסקט על כתפם הימנית, חבשו אותו לעתים קרובות כשחודו פונה שמאלה, כדי שלא יתנגש בקנה הרובה. כיפת הכובע (crown) הייתה נמוכה, בשונה מהכובע החרוטי (steeple hat) דמוי הצריח שחבשו הפוריטנים או כובע הצילינדר של המאה ה-19.

מגוון כובעי שלוש הפינות היה רחב, מכובעים פשוטים וזולים עד כובעים מהודרים ומצועצעים, אשר עוטרו לעתים בנוצות או בסרט זהב או כסף שנתפר לשוליהם. לכובעים בגרסאותיהם הצבאיות והימיות הוסיפו מלפנים ציצה (cockade) או סמל לאומי כלשהו.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כובע שלוש הפינות התפתח מהכובע העגול ורחב התיתורה של החיילים הספרדיים שהוצבו בפלנדריה במאה ה-17.‏[2] על ידי קשירת השוליים קיבל הכובע את צורתו המשולשת. הוא נפוץ עד מהרה במתכונתו זו בקרב החיילים, וכשפרצה ב-1667 מלחמה בין צרפת לספרד בארצות השפלה הספרדיות, חיקו החיילים הצרפתיים את יריביהם. עם שובם לצרפת פשט כובע שלוש הפינות לא רק בקרב אזרחי הממלכה, אלא גם בחצרו של המלך של לואי ה-14, ועד מהרה הוא נעשה פריט לבוש אופנתי אזרחי וצבאי בכל רחבי אירופה. כובע שלוש הפינות איפיין את סגנון הלבוש האירופי משך כל המאה ה-18. בארצות הברית חבשו אותו חמשת הנשיאים הראשונים, מג'ורג' וושינגטון עד ג'יימס מונרו. האחרון אף זכה בשל כך לכינוי "The Last Cocked Hat".‏[3]

השימוש בכובע שלוש הפינות פסק בשלהי המאה ה-18. את מקומו תפס הכובע כפול-הפינות (bicorne), שנפוץ מאוד בקרב קציני צבא באירופה מ-1790 לערך עד מלחמת העולם הראשונה ונעלם לגמרי מן האופנה רק במלחמת העולם השנייה.‏[4] אשר לחיילים הסדירים, את כובע שלוש הפינות החליף מ-1800 ואילך הכובע הנקרא שאקו (shako). השינויים לא פסחו גם על הכובע כפריט לבוש אופנתי לגברים שאינם אנשי צבא, והוא הוחלף על ידי כובע הצילינדר.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gentlemen of Fortune.
  2. ^ Castells, Albert. "Los tercios viejos y la presencia española en Flandes". Espasa, Madrid, 1997.
  3. ^ James Monroe in: listory.com.
  4. ^ Cocked Hat in: infoplease.