כהן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בכהן ביהדות. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו כהן (פירושונים).
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
ביהדות, כהן הוא מצאצאי אהרן הכהן, בן שבט לוי, שנועד לעבודה בבית המקדש.
אף שבית המקדש חרב לפני כאלפיים שנה, ולכן חדלה להתקיים העבודה במקדש, נמשך זיהוים של הכהנים ביהדות, וניתנות להם זכויות וחובות המיוחדות למעמד זה.
זכויות וחובות של כהן כיום:
- השתתפות בברכת כהנים
- בכורה בעלייה לתורה
- פדיית הבן
- הגבלות על התקשרות של כהן בנישואים, בהתאם למפורט בערך איסורי נישואים לכהן.
- איסור על היטמאות למתים.
תוכן עניינים |
[עריכה] הכהן הגדול
-
ערך מורחב – כהן גדול
הכהן הגדול הוא תוארו של ראשון הכהנים בעם ישראל, האדם שעמד בכל דור בראש הממסד הדתי היהודי. בתקופות הפרסית וההלניסטית הכהן הגדול היווה את אחד ממנהיגי העם היהודי תחת השלטון הזר.
משרת הכהן הגדול עד לימי יאסון עברה בירושה, והמחזיקים בה התייחסו על אהרון "הכהן הגדול הראשון" ופינחס בן אלעזר.
הכהן הגדול נבדל משאר הכוהנים במעמדו, השפעתו, תפקידיו הדתיים, חובותיו הדתיים והפרטיים, וזכויות היתר הנוספות שקיבל. ההבדל הבולט ביותר היה לבושו, שתפקידו היה להציג מעין הדרת מלכות ויחוד.
תפקיד נוסף הוא "סגן הכוהנים" - שפירושו אחריות על עבודת כל הכוהנים , כמו כן הסגן מיועד להחליף את הכהן הגדול במידה וייפסל לעבודת המקדש. לפיכך היה הסגן השני בחשיבותו לכהן הגדול .
[עריכה] כהן הדיוט
כהן הדיוט הוא כהן רגיל,(הדיוט=פשוט). הכהן ההדיוט, היה לובש בבית המקדש את הבגדים הבאים:
-
ערך מורחב – בגדי כהונה
- מצנפת
- אבנט
- מכנסי בד
- כתונת
[עריכה] משמרות הכהונה
בתנ"ך בספר דברי הימים א, כד, ז, מסופר שהכוהנים נחלקו בימי דוד המלך לעשרים וארבעה משמרות, והמשמרת הראשונה הייתה משמרת יהויריב. מידי שבוע עבד במקדש משמר אחר.
ישנה דעה האומרת שכל משמר חולק לשבעה בתי אב, ובכל יום מימי השבוע שבו שירת המשמר במקדש, שירת בית אב אחר (ר' עובדיה מברטנורא, תענית ב, ו). לעומת זאת לפי התלמוד הבבלי, מנחות קז, ע"ב, נראה שכל משמר חולק לשישה בתי אב - בית אב לכל אחד מששת ימי השבוע הראשונים, ובשבת עבדו כל כוהני המשמר יחד (ראה גם בפירוש התפארת ישראל, מסכת תמיד א, א (בועז, אות ב)).
[עריכה] זיהוי כהנים בימינו
כהן הוא מי שאביו כהן, ואמו הייתה כשרה להנשא לאביו. בהתאם לכך כהן הוא קודם כל מי שמסורת משפחתו אומרת שזו משפחת כהנים. למעמדו של כהן יש בעיקר משמעות הלכתית, אך מכוח חוקי הנישואים בישראל, המחייבים אדם להינשא רק לפי עקרונות דתו, חלים איסורים אלה בישראל גם על יהודים שאינם שומרי מצוות. יהודי המבקש להתחתן בישראל עם אשה האסורה לכהן חייב להוכיח שאינו כהן.
הגמרא מציינת שתי רמות ודאות של כהונה: כוהני ייחוס וכהני חזקה. כוהני ייחוס הם כהנים ברמת ודאות גבוהה שכן יש להם ספרי ייחוסין המראים את שושלת הייחוס שלהם ככוהנים. כוהני חזקה, לעומתם, אין להם ספרי ייחוסין אלא הם מוחזקים ככוהנים כי הם נוהגים זמן רב ככוהנים. בזמן עזרא, כוהני חזקה שלא היו להם ספרי ייחוס נחשבו "ספק כוהנים" והיו מנועים מלעבוד במקדש. ישנה מחלוקת האם הכהנים בימינו שכולם כוהני חזקה הם רק ספק כוהנים או שהם כוהנים ודאים. ישנם הטוענים שהם ספק כוהנים מכיוון שאין להם ספרי ייחוס. לעומתם טוענים, שמעמד ספק כוהנים ניתן רק בזמן שהיו כוהנים שהיו מיוחסים. אבל בימינו שאין כוהנים מיוחסים, כוהני חזקה הם ודאי כוהנים.
פרופ' קרל סקורצקי ועמיתיו מהטכניון בחיפה פרסמו ממצאי מחקר בתורשה התפתחותית, התומכים באפשרות כי רבים מהיהודים המשתייכים למשפחת כהן הם בניו של אותו אב קדמון.[1]
[עריכה] שמות משפחה של כהנים
- שמות משפחה כגון כהן, כהנא, קוגנזון, שפירא, כגן, קוגן, קאהן.
- שם המשפחה מזא"ה הוא ראשי תיבות של המילים 'מזרע אהרן הכהן'.
- שם המשפחה כ"ץ הוא ראשי תיבות של המילים 'כהן צדק'.
- יש הטוענים שמקור שם המשפחה "אזולאי" שנחשבת למשפחת כהנים, הוא ראשי תיבות של הפסוק שמבטא את איסורי החיתון שלהם: אשה זונה וחללה לא יקחו, אך נגד טענה זו יצא כבר לפני יותר מ-200 שנה הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א), אשר לא היה כהן.
- בעדה הג'רבאית קיימת מסורת שבני משפחת חדאד הם צאצאים של משפחת חללים שיצא מן הכהונה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אליעזר מלמד, דיני כבוד הכהן, באתר "ישיבה"
- אליעזר מלמד, כהנים שאינם ראויים, באתר "ישיבה"
