כוחות ההגנה של דנמרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכוחות המזוינים של דנמרק
Danske Forsvars logo.jpg

זרועות

Hæren.png
הצבא המלכותי הדני
RDN logo new.jpg
הצי המלכותי הדני
Flyvevåbnet.png
חיל האוויר המלכותי הדני
Hjemmeværnet.png
משמר המולדת הדני

עיטורים ומבנה פיקודי

עיטורי כוחות ההגנה של דנמרק
דרגות כוחות ההגנה של דנמרק

היסטוריה צבאית

היסטוריה צבאית של דנמרק
היסטוריה של דנמרק

כוחות ההגנה של דנמרקדנית: Forsvaret), הם הכוחות הצבאיים של דנמרק והאחראים על הגנתה של דנמרק ושטחיה מעבר לים, גרינלנד ואיי פארו. המפקדת העליונה של כוחות ההגנה היא מרגרט השנייה, מלכת דנמרק. יחד עם זאת, הפיקוד בפועל על כוחות ההגנה הוא בידי ממשלת דנמרק באמצעות שר ההגנה וראש מטה כוחות ההגנה. על פי החוק, הממשלה לא יכולה להציב את כוחות ההגנה לכל מטרה שאינה לצורכי הגנה, ללא הסכמת הפרלמנט.

פיקוד
המפקדת העליונה:

מרגרט השנייה, מלכת דנמרק

שר ההגנה: ניקולאי וואמן
(Nicolai Wammen)


מפקד כוחות ההגנה:

גנרל פטר ברטרם
(Peter Bartram)

כוח האדם
גיל גיוס:[1]

גיל 18 - שירות חובה והתנדבותי.
תקופת שירות של 4-12 חודשים.


זמינים:[1] בגילאי 16-49 (2010).
גברים: 1,236,337. נשים: 1,224,182.

מתאימים:[1] בגילאי 16-49 (2010).
גברים: 1,014,560. נשים: 1,003,921.

גודל מחזור שנתי המגיע לגיל גיוס:[1] (2010).
גברים: 37,913. נשים: 35,865 .

פעילים: 24,200

מילואים: 12,000, מתנדבי משמר המולדת 51,000.

הוצאה כספית
תקציב: 4.33 מיליארד דולר אמריקני (2009).‏[2]
אחוזי תמ"ג: 1.41%‏[1]

משימות ומטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרות והמשימות של כוחות ההגנה של דנמרק מוגדרות בחוק משנת 2001. המטרות העיקריות הן: מניעת עימותים ומלחמות, שמירה על ריבונותה של דנמרק, הבטחת השלמות וההמשכיות של דנמרק כממלכה עצמאית ולקדם את השלום בעולם מתוך כבוד לזכויות האדם.

משימותיהן של כוחות ההגנה של דנמרק הן:

  • השתתפות בפעולות נאט"ו.
  • גילוי וסיכול כל הפרה של הריבונות של דנמרק על שטחה (כולל שטחיהן של גרינלנד ושל איי פארו).
  • שיתוף פעולה עם מדינות שאינן חברות נאט"ו, במיוחד מדינות ממרכז וממזרח אירופה.
  • השתתפות במשימות למניעת עימותים, טיפול באירועי אסונות הומניטארים, השכנת שלום, שמירת שלום.
  • שיתוף פעולה עם גורמים אזרחיים.
  • שמירה על כוח מתאים לביצוע משימות אלה בכל הזמנים.

תקציב הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 1988 תקציב הביטחון הדני ומדיניות ההגנה מבוססים על הסכם רב-שנתי עליו חתומים הממשלה ומפלגות האופוזיציה. יחד עם זאת, התנגדות ציבורית להגדלת ההוצאה הביטחונית, בזמנים בהם נדרשת הקטנתה ההוצאה הציבורית לצורך שימת דגש על צרכים חברתיים, גרמה לחילוקי דעות בין המפלגות השונות בנוגע להוצאה הביטחונית.

הסכם ההגנה האחרון נחתם בשנת 2004 ולפיו התבצע ארגון מחדש של כוחות ההגנה. השינוי המהותי הוא שמחלוקה של 60% לטובת תקציב הכוחות תומכי הלחימה ו-40% לטובת תקציב הכוחות הלוחמים, שונתה החלוקה ל-40% לטובת תקציב הכוחות תומכי הלחימה ו-60% לטובת תקציב הכוחות הלוחמים. במילים אחרות, כוח האדם של הכוחות הלוחמים יגדל על חשבון תומכי הלחימה. מהירות התגובה של כוחות ההגנה עלתה, כשתמיד נמצאת בריגדה אחת בכוננות מידית. כוחות ההגנה שומרים על יכולות העסקת 2000 חיילים במשימות בינלאומיות או 5000 חיילים בטווח זמן קצר. חוק גיוס החובה שונה, בעיקר מדובר על צמצום מספר מגויסי החובה, על קיצור זמן השירות ועל אפשרות בחירה אם להתגייס אם לאו. בשנת 2006 היה תקציב הביטחון הדני החמישי בגודלו מבין תקציבי המשרדים הממשלתיים. התקציבים שהיו גדולים מתקציב ההגנה היו: תקציב משרד הרווחה, תקציב משרד העבודה, תקציב משרד הפנים והבריאות ותקציב משרד החינוך. תקציב משרד המדע והטכנולוגיה קטן רק במעט מתקציב הביטחון.

זרועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרועות כוחות ההגנה הדנים הם:

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייל הצבא המלכותי הדני במחוז הלמנד, אפגניסטן
חיילי משמר המולדת הדני בתרגיל
  • המבנה הארגוני של כוחות ההגנה הוא:
  • משרד ההגנה
  • מטה כוחות ההגנה
  • המטה המבצעי של הצבא
  • פיקוד הצי
  • הפיקוד הטקטי האווירי
  • הפיקוד הארקטי
  • ארגון הרכש והלוגיסטיקה
  • שירות כוח האדם
  • הסוכנות לטכנולוגיות מידע
  • ארגון הבינוי והנכסים
  • שירותי הרפואה
  • הקולג' הצבאי המלכותי
  • פיקוד משמר המולדת
  • שירות המודיעין הצבאי
  • הפרקליטות הצבאית
  • המבקר הפנימי
  • הסוכנות למנהל חירום
  • היחידה לטיפול בסרבני מצפון
  • כוחות מיוחדים
  • היחידה ללוחמה קרקעית במסתננים
  • היחידה ללוחמה אמפיבית במסתננים
  • יחידת כלבי המזחלת (מבצעת משימות סיור על הגבול המזרחי של גרינלנד)

משימות נוכחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיוס חובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מעשי כל הגברים בגיל 18 חייבים בגיוס (38,025 ב-2012), מתוכם 49% נמצאו כשירים לשירות.‏[4] בשל צרכי הביטחון מגויסים רק כ-5000 בכל שנה, כשכ-90% מהם מתנדבים. בנוסף מגויסות מאות בודדות של נשים בכל שנה.‏[5] תקופת השירות נעה בין ארבעה חודשים לשנה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר הבית של כוחות ההגנה של דנמרק (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]