כוחות ההגנה של דרום אפריקה

כוחות ההגנה של דרום אפריקה
מדינה	דרום אפריקה
תקופת הפעילות	1994–הווה (כ־30 שנה)
הגוף הקודם	South African Defence Force
זרועות בצבא	חיל האוויר הדרום-אפריקאי; הצי הדרום-אפריקאי; צבא דרום אפריקה ;
מנהיגות
המפקד העליון	נשיא דרום אפריקה ג'ייקוב זומה
ראש הצבא	גנרל סולי שוק (Solly Shoke)
שר ההגנה	נוסיביווי מפיסה נקאקולה (Nosiviwe Mapisa-Nqakula)
כוח אדם
סוג שירות	שירות התנדבותי. נשים זכאיות לשרת בשירות לא קרבי.
גיל הגיוס	18
זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה	בגילאי 16–49 (2010). ; גברים: 13,439,781. ; נשים: 12,473,641
מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה	בגילאי 16–49 (2010). ; גברים: 7,617,063. ; נשים: 6,476,264.
גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס	גברים: 482,122. ; נשים: 485,017
כוחות פעילים	67,373
כוחות מילואים	15,107
משמר אזרחי	12,382. (2012)
תקציב
תקציב שנתי	39.9 מיליארד ראנד דרום-אפריקאי (2012).
אחוזי תמ"ג	1.7%

כוחות ההגנה הלאומיים של דרום אפריקה (באנגלית: South African National Defence Force – SANDF), הם הכוחות הצבאיים של דרום אפריקה. מפקד כוחות ההגנה ממונה על ידי נשיא דרום אפריקה מאחת מהזרועות והוא כפוף לשר ההגנה והווטרנים בממשלת דרום אפריקה.

כוחות ההגנה כפי שהם קיימים היום נוצרו ב-1994,^[4]^[5] בעקבות הבחירות הכלליות הראשונות בדרום אפריקה של העידן שלאחר האפרטהייד וכינון החוקה החדשה. כוחות ההגנה הלאומיים של דרום אפריקה החליפו את "כוחות ההגנה של דרום אפריקה" (South African Defence Force – SADF).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכוחות ההגנה הלאומיים של דרום אפריקה הועברו כוח האדם והציוד של כוחות ההגנה של דרום אפריקה ושל הכוחות המשולבים של מדינות הבנטוסטן,^[6] יחד עם כוח האדם של כוחות הגרילה לשעבר של כמה מהמפלגות הפוליטיות של דרום אפריקה, כמו הקונגרס הלאומי האפריקני, "חנית האומה" (Umkhonto we Sizwe),הקונגרס הפאן אפריקני של אזניה (Pan Africanist Congress of Azania), צבא השחרור של העם האזאני (Azanian People's Liberation Army) ויחידות ההגנה העצמית של מפלגת אינקטה (Inkatha Freedom Party).^[4]

נכון ל-2004 הושלם תהליך השילוב, תוך שמירת כוח האדם של כוחות ההגנה של דרום אפריקה (SADF), ששולבו במבנה ארגוני שמאוד דומה לזה הקודם. יחד עם זאת, עקב בעיות בתהליך השילוב, אילוצים תקציביים, ובעיות אחרות, כוחות ההגנה מתמודדים עם בעיות יכולת.^[7]

כוחות הקומנדו של דרום אפריקה (South African Commando System) היו כוחות מיליציה טריטוריאליים שהיו פעילים עד 2008 ומבוססים על יחידות מקומיות בסדר גודל של פלוגה או גדוד. בשנים האחרונות לפעילותם, תפקידם היה לשמש כוח סיוע למשטרת דרום אפריקה ככוח לביטחון פנים.

התחמשות מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999 הסתיים תהליך רכישת נשק על ידי ממשלת דרום אפריקה בעלות של 4.8 מיליארד דולר אמריקני והיו טענות שהתהליך היה נגוע בשחיתות.^[8]^[9] מנהל הרכש האסטרטגי של משרד ההגנה של דרום אפריקה רכש פריגטות, צוללות, מסוקים, מטוסי אימון ומטוסי קרב קלים מתקדמים.

משימות נוכחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות ההגנה הלאומיים של דרום אפריקה מבצעים משימות שמירת שלום מטעם האו"ם בעיקר ביבשת אפריקה ושולחים משקיפים בבחירות מעת לעת.

משימות פנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימות הפנים של כוחות ההגנה הם:

שמירת הגבולות
סיוע באסונות טבע
בטיחות וביטחון.

ארגון ומבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש כוחות ההגנה של דרום אפריקה עומד מפקד כוחות ההגנה (CSANDF), שממונה מקרב הזרועות השונות והוא הקצין היחידי בכוחות ההגנה שנושא דרגת גנרל או אדמירל. הוא כפוף לשר ההגנה והווטרנים שעומד בראש משרד ההגנה. מבנה כוחות ההגנה של דרום אפריקה הם:

משרד ההגנה

כוחות ההגנה של דרום אפריקה (SANDF) מורכבים

צבא דרום אפריקה (SA Army)
הצי הדרום-אפריקאי (SA Navy)
חיל האוויר הדרום-אפריקאי (SA Air Force)
השירות הרפואי הצבאי של דרום אפריקה (South African Military Health Service)

החטיבה למבצעים משולבים (Joint Operations Division) החטיבה למבצעים משולבים אחראית על תיאום המבצעים המשולבים המשותפים לכל ארבע הזרועות או לחלקן.

מודיעין צבאי (Defence Intelligance)
המטה המשולב (Corporate Staff)

מדיניות ביטחון, אסטרטגיה ותכנון
כוחות המילואים
הכומר הצבאי הראשי

בריגדת הכוחות המיוחדים של דרום אפריקה (South African Special Forces Brigade) היא יחידה נפרדת שכפופה ישירות לחטיבה למבצעים משולבים.^[10]

חיילי צבא דרום אפריקה בתרגיל - 2011	ספינת הצי הדרום-אפריקאי - נובמבר 2011	מטוס הרקולס בשירות חיל האוויר הדרום-אפריקאי - אוקטובר 2011