כוח באמצעות שמחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פוסטר המפרסם מופע וריאטה מטעם "כוח באמצעות שמחה", כנראה משנת 1941

כוח באמצעות שמחהגרמנית Kraft durch Freude, ובראשי תיבות KdF, קָה-דֶה-אֶף) היה גוף ממשלתי גדול לתרבות הפנאי בגרמניה הנאצית, חלק מחזית הפועלים הגרמנית (Deutsche Arbeiterfront), ארגון העובדים הלאומי באותה תקופה.

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1933 דאג הקָה-דֶה-אֶף לספק פעילויות פנאי במחירים נמוכים, כמו קונצרטים, טיולים וחופשות בבתי הבראה. אוניות נוסעים גדולות, כמו למשל האונייה וילהלם גוסטלוף, נבנו במיוחד עבור הארגון למטרת שיט תענוגות.

המטרה העיקרית של הארגון הייתה לצמצם את פער המעמדות בכך שפעילויות פנאי "בורגניות" יהפכו לזמינות עבור ההמונים. עד מהרה התפשט הארגון (בין השאר בהשפעת ארגון איטלקי-פאשיסטי מקביל, Dopolavoro, כלומר "אחרי העבודה"), שלח שלוחות גם למקומות עבודה - והפך לאחד הגופים הגדולים ברייך כולו. על פי הנתונים הרשמיים, 2.3 מיליון איש יצאו לחופשת קָה-דֶה-אֶף בשנת 1934. ב-1938 המספר היה 10.3 מיליון.[1] ב-1939 היו בארגון 7,000 עובדים שכירים ועוד 135,000 מתנדבים, שחולקו ליחידות שעסקו בתחומים כמו ספורט, חינוך ותיירות; תאים של הארגון היו בכל מפעל וסדנה שבהם יותר מעשרים פועלים. על פי כמה הערכות, בשנת 1939 כבר השתתפו 25 מיליון איש.

מכונית "כוח באמצעות שמחה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקה-דה-אף החל גם בייצור מכונית זולה, קה-דה-אף-וָאגֶן, שמאוחר יותר נקראה בשם פולקסווגן (בגרמנית: "מכונית העם"). לשם ייצור המכונית נבנתה עיר חדשה כדי לשכן בה את הפועלים, קה-דה-אף-שטאדט (כיום וולפסבורג). חלק מהעבודה בוצע בארבייטסדורף על ידי עובדי כפייה. הארגון הקים תוכנית חיסכון מיוחדת כדי לאפשר לפועלים פשוטים ליהנות ממכונית. על כל פנים, בעקבות פריצת מלחמת העולם השנייה רוב התוכניות הללו לא יצאו לפועל, והמפעל (כמו שאר הקה-דה-אף) התמקד בתמיכה במאמץ המלחמתי. הכוונה המקורית הייתה שאזרחים גרמנים יקנו את המכונית באמצעות תוכנית חיסכון, ואכן כ-336,000 אנשים הצטרפו לתוכנית. אחרי המלחמה כיבדה פולקסוואגן את ההסכמים.

בית המרגוע "פרורה" באי ריגן על הים הצפוני, שנבנה כחלק מפעילות "כוח באמצעות שמחה". בגלל המלחמה לא הושלמה בנייתו מעולם, והוא עומד עד היום ריק.
Magnify-clip.png
בית המרגוע "פרורה" באי ריגן על הים הצפוני, שנבנה כחלק מפעילות "כוח באמצעות שמחה". בגלל המלחמה לא הושלמה בנייתו מעולם, והוא עומד עד היום ריק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mason, T.W., Social Policy in the Third Reich. The Working Class and the 'National Community'. Oxford: Berg. 1993