כוח המגן של חצי האי ערב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כוח המגן של חצי האי ערב (בערבית: قوات درع الجزيرة المشتركة, באנגלית: Peninsula Shield Force), הוא כוח צבאי משותף של הארצות החברות במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC). מטרתו להרתיע ולהגיב כנגד כל איום צבאי חיצוני המופנה לעבר אחת מחברות המועצה: כווית, קטר, בחריין, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות ועומאן.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה לשיתוף פעולה של מדינות המפרץ (GCC) החליטה ב-1982 על הקמת כוח צבאי משותף בסדר גודל של 10,000 חיילים. על פי ההחלטה הכוח יחולק לשתי אוגדות ויקרא "כוח המגן של חצי האי ערב", בסיסו נקבע בצפון ערב הסעודית סמוך לגבול הכוויתי והעיראקי. הכוח מורכב מיחידות רגלים, שריון, ארטילריה ויחידות עתודה מהחברות השונות. במהלך השנים כוח המגן גדל בהתמדה בעיקר כתוצאה מלחץ סעודי. תפקידו המרכזי של הכוח היה הגנה על הגבול של ערב הסעודית וכווית עם עיראק.

נכון למרץ 2011 כוח המגן מונה כ-40,000 חיילים ובסיסו הקבוע נמצא בערב הסעודית ליד העיר חפר אלבאטן בצפון מזרח המדינה. לפי דבריו של מטלק בן סאלם אלאזימע, מפקד כוח המגן הנוכחי, כל התערבות צבאית של הכוח נעשית בהסכמה ובהשתתפות של כל מדינות ה-GCC.

פעולות חשובות של כוח המגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

1990-1991[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוח המגן של חצי האי ערב לא פעל באופן ממשי כנגד הפלישה של סדאם חוסיין לכווית ב-1990, מה שחשף את הליקויים החמורים של הכוח. הכוח היה כה בלתי יעיל עד שהגנרל ח'ליד בן סולטאן החליט לפרק את הכוח ליחידות הלאומיות השונות המרכיבות אותו.

2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2003, לפני הפלישה האמריקאית לעיראק, נעשה שימוש מסוים בכוח המגן.

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 במרץ 2011, כוח המגן של חצי האי ערב נקרא על ידי הממשלה הבחריינית לבוא לעזרתה בדיכוי המהומות שפרצו בשטחה על רקע האביב הערבי. זאת הייתה הפעם הראשונה שנעשה שימוש בכוח המגן למטרות פנימיות בתוך מדינות ה-GCC. בסוף אותו חודש אמר מפקד כוח המגן מטלק אלאזימע, כי משימת הכוח בבחריין הייתה "להבטיח את התשתיות הצבאיות האסטרטגיות בבחריין מפני התערבות של כוחות זרים" וכן להגן על גבולות בחריין בזמן שכוחות הביטחון הבחריינים "עסוקים עם בעיות של ביטחון פנים". הוא הכחיש שהכוח בפיקודו פגע, ולו באופן קל, באיזשהו אזרח בחרייני, ואמר שפקודיו נכנסו לבחריין "כדי להביא רק טוב, שלום ואהבה".ההתערבות בבחריין כללה כ-10% מכוח המגן של חצי האי ערב. כל יחידה צבאית שנכנסה לבחריין כללה לוחמים מכלל ארצות ה-GCC.

ההפגנות שהתחוללו בערב הסעודית באותו זמן, ליד העיר קטיף, וכוונו למען שחרור אסירים פוליטיים במדינה, התרחבו וכללו דרישה להוצאת כוח המגן של חצי האי ערב מבחריין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]