כוכב הגאולה

כוכב הגאולה

מידע כללי
מאת	פרנץ רוזנצווייג
נושא	פילוסופיה יהודית

כוכב הגאולה של פרנץ רוזנצווייג

כוכב הגאולה (בגרמנית: Der Stern der Erlösung) הוא חיבורו המשמעותי ביותר של הפילוסוף פרנץ רוזנצווייג שנכתב ב־1919.

החיבור מתבסס על שלושה יסודות מרכזיים בהשקפת עולמו הפילוסופית-דתית. האלוהים, האדם והעולם, ועל יחסי גומלין המתהווים בין יסודות אלו. בריאה בין האלוהים אל העולם, התגלות בין האלוהים אל האדם, וגאולה בין האדם אל העולם. בספר הוא דן על היחסים שבין היהדות לדתות אחרות ובמיוחד לנצרות. את כוכב הגאולה כתב רוזנצווייג על גבי גלויות מן החזית המזרחית, במהלך מלחמת העולם הראשונה. הרקע לכתיבת הכוכב אינו רק פרט ביוגרפי בחייו של רוזנצווייג, אלא מהווה רקע חשוב להבנת רעיונותיו ותפיסותיו.

הרקע לכתיבת הספר

פרנץ רוזנצווייג החל לכתוב את הכוכב תוך כדי שירותו כקצין בצבא גרמניה של מלחמת העולם הראשונה, בחזית המזרחית. בכתביו מתאר פרנץ רוזנצווייג את ההתגלות, את הזיקה אל האל כאיזו תוצאה של אירוע התעוררות פנימי. כאיזו תוצאה של טלטלה עמוקה, הגורמת לאדם 'להפעיל' את מנגנוני הזיקה שלו עם האל. רוזנצווייג חווה גם חווה התעוררות מסוג זה בחייו שלו, ומשום כך הרקע לכתיבת הכוכב מקבל משנה תוקף. האירוע הראשון, מורכב משיחה לילית על יסודות האמונה, בשנת 1913, עם ידידו אויגן רוזנשטוק, ומחוויה מקרית של תפילת יום הכיפורים בבית הכנסת החסידי בברלין. האירוע השני התרחש במהלך שירותו הצבאי במזרח, בו נפגש לראשונה עם יהדות מזרח אירופה ועם התנועה החסידית. מפגש זה הותיר בו רישומים עמוקים, שכן יהדות מזרח אירופה הייתה שונה מכל מבנה אחר של יהדות אותו הכיר רוזנצווייג ובמפגש זה נחשף רוזנצווייג לקיומם של עם יהודי ושל תרבות יהודית שונים כל כך מאלו שהיו מוכרים לו בגרמניה.

תפיסתו של רוזנצווייג

הפילוסופיה של פרנץ רוזנצווייג יכולה להיות מסווגת כאקזיסטנציאליזם דתי. כמו הוגים אקזיסטנציאליסטים רבים אחרים, יצא רוזנצווייג כנגד האידיאליזם הפילוסופי הגרמני, שבא לידי ביטוי מובהק בפילוסופיה של הגל. הניסיון של האידיאליסטים להכיל את הכול באמצעות הפילוסופיה נראה לרוזנצווייג כניסיון שגוי החוטא למהות האנושית. תחת זאת הוא ראה בחיים מציאות ההולכת ומתהווה. המהויות השונות שקיימות בעולם, מקבלות את ביטויין דווקא במפגש שלהן עם האחר.

ייחודו של 'כוכב הגאולה' הוא בשיטה השלמה והקוהרנטית שרוזנצווייג מציג בו. השיטה, או 'המחשָׁב החדש' (Das neue Denken) כפי שמכנה אותה רוזנצווייג, מעמידה את היות האדם בעולם כעובדה, יחד עם היות העולם וכמובן את היות האל. 'המחשב החדש' מתבסס על הנחת זהות מוחלטת בין המחשבה ובין המציאות. הכלים למחשב החדש הם השפה, הניסיון והשכל הישר. רוזנצווייג מאמין כי הוא יכול בשיטתו לתת דין וחשבון תאולוגי מלא על התנהלות העולם, וודאי על האמונה ועל הקשר שבין האל לאדם.

"האמת היא ששלושת העצמים – אדם, אלוהים, עולם – ראשונים ואחרונים לכל מחשב... הניסיון, ככל שיעמיק חדור, יגלה באדם רק את האנושי, בעולם רק את העולמי ובאלוהים רק את האלוהי"

להגותו של הגל ישנה השפעה עמוקה על 'כוכב הגאולה'. בין השאר בא הדבר לידי ביטוי במתודה הדיאלקטית ובמוטיב השילוש. פרנץ רוזנצווייג בונה את הכוכב בצורה של שלושה יסודות – אל, עולם, אדם – ושלוש מסילות: בריאה, התגלות, גאולה. ששת הקודקודים יחד מסודרים אצל רוזנצווייג במתכונת של מגן דוד. הגותו של רוזנצווייג היא למעשה עקרונות האקזיסטנציאליזם בלבוש של היסודות, המסילות והמחשָׁב החדש.

משולש היסודות (אל, עולם ואדם) נוסח כבר על ידי היוונים, אלפי שנים לפני רוזנצווייג, אולם רוזנצוויג היה הראשון שאיחד וקשר את שלושת היסודות הללו תחת האמונה המונותיאיסטית. רוזנצוויג מצליח לאחד את כל שלושת היסודות תחת האחד, תחת יסוד אלוהי אחד המאחד את כל חלקי המשוואה.

המשולש השני, משולש המסילות (בריאה, התגלות וגאולה), הוא אולי המיוחד בהגותו של פרנץ רוזנצווייג, והוא המקשר את שלושת היסודות לעולם האמוני והמונותיאיסטי. היסודות התקיימו גם בהגות היוונית, אך כל אחד מהם היה קיים בה כשלעצמו, ללא קשר בין האחד לשני. האלים חיו באולימפוס, מבודדים ונבדלים מחייהם של בני האדם. לעיתים הם יורדים לעולם האדם, אך בסך הכל הם חיים במישור נפרד ממישור חייהם של בני האדם, והזיקה בין שני העולמות כמעט ואינה קיימת. רוזנצווייג טוען כי אצל הפוליתאיסטים, משולש המסילות כלוא בתוך משולש היסודות, כשאין קשר בין כל היסודות, כביכול עזב האלוהים את הארץ. בעוד קאנט רואה בחוסר הקשר בין היסודות את העולם האובייקטיבי, רואה בכך רוזנצווייג את העולם האלילי.

הכוכב מציג את עקרונות 'אל אמת' ו'אל חיים': לפי משולש המסילות, האל בורא את העולם, מתגלה אל האדם, והאדם גואל את העולם. המסילות יכולות לנוע לשני הכיוונים, לא באופן סימטרי, אך ישנו גם קשר של גאולה בין העולם לאדם. ההתגלות בנויה גם מנוכחותו של האדם אל מול האל, וכך גם יחס הבריאה. הקשר בכוכב הוא קשר מעגלי של אלוהים–עולם–אדם, כאשר בין כל צמד ישנו סוג מיוחד של אינטראקציה:

• אלוהים—אדם: התגלות
• אלוהים—עולם: בריאה
• עולם—אדם: גאולה

רוזנצווייג שואל כיצד אנו יודעים שיש אל, עולם או אדם, ועונה כי אין לנו כל ידע מוקדם אודות העולם, ומקור המידע שלנו הוא התבונה, הניסיון והשפה. כל הידע נרכש דרך הדיאלוג, כאשר כל מחשבה היא תקשורת. רוזנצווייג רואה בשפה כלי עיקרי ומרכזי ביותר לגיבוש התודעה: היא זו המשקפת את המציאות, את המחשבות ואת גבולות התודעה. השפה מוטמעת בחשיבה שלנו, ולפיכך, כדי להבין את העולם יש להבין את השפה. לפיכך, אם נשתמש בשפה אובייקטיבית, נוכל להגיע להכרה אחידה בדבר העולם, אך דבר זה כמובן שאינו אפשרי ומשום כך התודעות הן שונות. אולם תודעות של אנשים שונים שונות זו מזו גם מכיוון שהאדם הוא אחד מה"יסודות" שבעולם, וצורת תודעתו מתקבעת בהתאם לקיומו ולפועלו, בהתאם למימושו את יחסי הזיקה השונים. הדבר תלוי בדיאלוג ההתגלותי עם האל, ביחסי הזיקה של האדם, בקיומו האותנטי.

בעברית

הספר "כוכב הגאולה" נכתב במקור בגרמנית, ויצא לאור בעברית בשנת 1970, במלאת ארבעים שנה לפטירתו של פרנץ רוזנצווייג, על ידי מוסד ביאליק ומכון ליאו בק, בתרגומו של פרופ' יהושע עמיר ובצירוף הערות מאת פרופ' משה שוורץ ומאת המתרגם. למהדורה צורף פתח דבר מאת פרופ' משה שוורץ.

על מקור התרגום: דוקטור רחל פרוינד, [נולדה ב1898 בפרוסיה] בוגרת אוניברסיטת בדרנגפורט ואוניברסיטת " פרידריך וילהלם" שבברסלאו, הגישה בשנת 1932 עבודה על הפילוסופיה הקיומית של פרנץ רוזנצוויג וקבלה בעקבות זאת תואר דוקטור בפילוסופיה ובשנת 1933 יצאה עבודתה על "כוכב הגאולה" כספר בדפוס פליקס מיינר בלייפציג. את הספר אסרו הנאצים להפצה בגלל יהדותה. התזה המקורית מצויה בארכיון לאו בק בירושלים. פרופ' פול מנדס פלור באוניברסיטת שיקגו תרגם ב1959 את ספרה של רחל פרוינד לאנגלית. התרגום לעברית נעשה מגרמנית על ידי יהושע עמיר ויצא לאור תחת הכותרת: הפילוסופיה הקיומית של פראנץ רוזנצוייג : לנתוחו של "כוכב הגאולה" כולל עבודת המחקר של רחל פרוינד.

לקריאה נוספת

• אפרים מאיר, כוכב מיעקב – חייו ויצירתו של פראנץ רוזנצווייג, הוצאת מאגנס, 1994.
• פרנץ רוזנצוייג, חייו ומעשיו, תרגמה ש' חן-זהבי, דביר, תל אביב, 1959.
• יהוידע עמיר, דעת מאמינה – עיונים במשנתו של פרנץ רוזנצווייג, הוצאת עם עובד, 2004.
• יוסף טרנר, אמונה והומניזם – עיונים בפילוסופיה הדתית של פרנץ רוזנצווייג, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001.
• אריק סנטנר, (תרגום: מרים מאיר, עריכה מדעית: פרופ' אפרים מאיר), על הפסיכו-תאולוגיה של חיי היום-יום – הרהורים על פרויד ורוזנצווייג, הוצאת רסלינג 2005.
• Letters of Love: Franz Rosenzweig's Spiritual Biography and Oeuvre in Light of the Gritli Letters, 2006 מאת אפרים מאיר.
• זאב לוי, מבשר אקזיסטנציאליזם יהודי, משנתו של פרנץ רוזנצווייג, הוצאת הקיבוץ הארצי, תש"ל.
• אהוד נאמן, אומר ואש, הוצאת מכללת הרצוג, תשע"ו
• ספרה של רחל פרוינד, מתורגם מגרמנית, בידי יהושע מאיר: https://biu.primo.exlibrisgroup.com/discovery/fulldisplay?vid=972BIU_INST:972BIU&tab=LibraryCatalog&docid=alma990005699220205776&lang=en&context=L&adaptor=Local%20Search%20Engine&query=title,exact,%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%9C%D7%9C%20%D7%91%D7%9F%20%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%20:%20%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%20%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%20%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%20%D7%94%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA,AND&mode=advanced&offset=0

קישורים חיצוניים

• עמותת רוזנצווייג הבינלאומית
• טקסט מלא של "כוכב הגאולה" (בגרמנית)
• פתח ל"כוכב הגאולה", באתר מארב
• בנימין פולק, מאה שנה ל"כוכב הגאולה", באתר הארץ, 11 בפברואר 2019
• נחום גלאצר, פרנץ רוזנצויג, אישיותו ותורתו, באתר דעת
• מתי שמואלוף, התביעה הגאולית של רוזנצוויג מהציונות, באתר "העוקץ", 13 במאי 2019