כוננות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בארגון הנערך למצבי חירום, משקפת רמת הכוננות את מידת הדריכות שבה מצוי הארגון לקראת התרחשות אפשרית במצב חירום. לכל רמת כוננות נקבעים בנוהלי הארגון תרחישי הגנה, הפעלה ותגובה לאירועים רלוונטיים.

בצבא משקפת רמת הכוננות את ההיערכות לקראת מתקפה של האויב, כפועל יוצא של הערכות המודיעין לגבי סבירותה של מתקפה כזו. במשטרה משקפת רמת הכוננות את ההיערכות לקראת הפרות סדר נרחבות או פיגועים, שעשויים להצריך מעורבות נרחבת של המשטרה. בארגוני הצלה למיניהם משקפת רמת הכוננות את ההיערכות לקראת אסון שיצריך פעולות הצלה נרחבות.

העלאת רמת הכוננות כוללת, בין השאר:

  • תגבור יחידות בכוח אדם ובציוד.
  • רענון נהלים.
  • רענון וגיבוש של תוכניות מבצעיות.

קביעת רמת הכוננות מצריכה שיקול דעת מעמיק, מסיבות אחדות:

  • קביעת רמת כוננות גבוהה מדי עולה במשאבים ומביאה לשחיקתם.
  • קביעת רמת כוננות נמוכה מדי עלולה להעמיד את הארגון בפני אירוע שאינו ערוך לו.
  • תסמונת "זאב זאב": העלאת הכוננות עקב התרעות שאינן מתגשמות עלולה לעורר ספק באיכותן של החלטות אלה.
  • בצבא, העלאת רמת הכוננות עלולה להיות נבואה המגשימה את עצמה, משום שהאויב עשוי לפרשה כמשקפת כוונה התקפית, ולהעלות אף הוא את רמת הכוננות, תוך הגברת המתח בין הצדדים.

בכוחות המזוינים של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכוחות המזוינים של ארצות הברית נהוגות 5 דרגות כוננות, לפי מדד הקרוי DEFCON ‏(Defense Readiness Condition):

  • DEFCON 5: כוננות צבאית רגילה בעתות שלום.
  • DEFCON 4: מצב נורמלי, בו מוגברת פעילות המודיעין וננקטת פעילות מוגברת לשמירת הביטחון הלאומי.
  • DEFCON 3: העלאת רמת כוננות הכוחות למעל לנורמלי. אותות קריאה המשמשים את הכוחות האמריקניים בשגרה מוחלפים לאותות קריאה מסווגים.
  • DEFCON 2: העלאה נוספת ברמת כוננות הכוחות, דרגה אחת מתחת לדרגת הכוננות המרבית.
  • DEFCON 1: כוננות מרבית. מצב זה יוכרז במקרה של מתקפה צפויה בטווח הזמן המיידי, או במהלכה של מתקפה, על כוחות צבא אמריקניים או על שטח ארצות הברית על ידי כוח צבאי זר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]