כופר היישוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל "כופר היישוב":
"כֹפֶר הישוב –
מגן לכפר ולסְפָר!"
הכרוז מטעם הוועד הלאומי שהתפרסם בעיתון "דבר" ("אֹמֶר") ב-25 ביולי 1938
כיכר כופר היישוב (העצמאות) ברמת גן
קבלה על תשלום 50 מיל ל"כופר היישוב" בשנת 1938
בולי "כופר היישוב"


"כופר היישוב" היה מגבית לצורכי ביטחון היישוב שפעלה עד ימי קום המדינה.

את רעיון המגבית יזם הוועד הלאומי ביום 24 ביולי 1938.‏[1] המגבית הוקמה בשל הצורך במימון ההוצאות הכבדות שהיו להנהגת היישוב וארגון ההגנה בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט. הקרן פעלה על ידי הטלת מסים על היהודים ביישוב היהודי בארץ ישראל ואיסוף תרומות. הכספים שנאספו שימשו לצרכים ביטחוניים, כגון גיוס מתנדבים לשורות ההגנה, הכשרת לוחמים, הקמת גדרות וביצורים ליישובים, סלילת צירי ביטחון וכיוצא בזה. המס העקיף הוטל על נסיעות בתחבורה ציבורית, סיגריות, כניסה לבתי תענוגים וכדומה. דרך נוספת למימון הקרן הייתה הטבעת מטבע פח בערך של חצי מיל. המטבע שימש את היישוב כהילך חוקי על אף שלא היה כזה.

בשנה 1940 הוטל "מס חירום", ובשנת 1942 הוטלה "מגבית ההתגייסות", שפעלו כמסים ישירים. בשאר השנים פעלה המגבית באמצעות הטלת המסים העקיפים. אישור לתשלום המס העקיף הגיע בדמות בולים. אנשי מחנות יריבים למחנה הנהגת היישוב נמנעו מתרומה לכופר היישוב או תרמו חלקית; דוגמת הרוויזיוניסטים שנהגו לתמוך בקרן תל חי.

כופר היישוב בוטל עם הקמת המדינה. שמה של כיכר העצמאות ברמת גן היה בעבר 'כיכר כופר היישוב' ורבים מתושבי הסביבה משתמשים בו עד היום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]