כורזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°54′41″N 35°33′50″E / 32.9113720°N 35.5637755°E / 32.9113720; 35.5637755

כורזים
מיקום כורזים
כורזים
כורזים
שיחזור של בית הכנסת העתיק בכורזים
עמודי בית הכנסת בכורזים
קתדרא דמשה - סמוך לפתח בית הכנסת
משקוף בית הכנסת בכורזים (במוזיאון ישראל)

כורזים הוא יישוב קדום, שעמד על תילו מתחילת המאה הראשונה לספירה ועד המאה השמינית. הוא מוזכר בתלמוד ובברית החדשה. הוא זוהה באתר ארכאולוגי שנקרא ח'רבת כראזה, כ-4 קילומטר צפונית לכפר נחום. תקופת הפריחה של העיר הייתה כנראה בסוף המאה השלישית ובתחילת הרביעית. הרמה הבזלתית שהאתר נמצא בה קרויה על שמו רמת כורזים. כיום האתר הוא גן לאומי.

אזכורים בספרות העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כורזים נזכר בברית החדשה משום ששם, כמו בכפר נחום הסמוך, ניסה ישו להעביר את האנשים אל תורתו. כיון שדחו אותה ודבקו במסורת היהודית, קילל אותם והדברים מצויים בבשורה על פי מתי[1] ובבשורה על-פי לוקאס[2]. היישוב שגשג ופרח במשך מאות רבות אחרי מותו. כורזים נזכרת כאתר של תבואה משובחת במיוחד וראויה שיביאוה לבית המקדש[3][4]).

העתיקות והגן הלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגן מקיף את היישוב הקדום כורזים. האתר נחפר לראשונה על ידי צ'ארלס וילסון, ולאחריו ו' גרין והוריישו קיצ'נר, היינריך קוהל וקרל וטצינגר ועוד. בשנים 1980-1984 נעשתה פעולת חפירה ושיחזור על ידי רשות העתיקות ורשות הגנים הלאומיים במטרה לשמר ולשחזר את המקום ולהופכו לאתר תיירותי.

במקום נתגלו מבנים רבים והחשוב שבהם הוא בית כנסת. מלאכת שחזור נעשתה לא רק בבית הכנסת אלא בעיר כולה, רחובותיה ובתיה. כמו כן נתגלו מקווה, בורות מים, שלושה בתי בד. ושוחזרו בתים רגילים.

בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת זוהה לראשונה על ידי צ'ארלס וילסון בשנת 1869. השריד העיקרי מן העיר הקדומה הן חורבות בית כנסת, שבנוי כולו אבני בזלת. עיטורי האבן המדויקים מעידים על יוצריהם, שהיו אמני סיתות ממדרגה ראשונה, משום שקשיותה של הבזלת מחייבת דיוק מוחלט בעבודה ושגיאה שנעשתה, אין אפשרות לתקנה. בית הכנסת הזה, הבנוי מאבני המקום הייחודיות, מתבלט לעומת זה של כפר נחום, הבנוי אבן לבנה שאינה מצויה באזור.

בית הכנסת הוקם כנראה בתחילת הספירה ועמד על תילו עד המאה השביעית לספירה. בית הכנסת היה במרכזה של העיר והיה בנוי בזלת לרבות הרצפה. בבית הכנסת היה אולם תפילה מרכזי שניצב על 12 עמודים מרכזיים, שנועדו להחזיק את הגג. לאורך שלושת הקירות הושמו ספסלים מדורגים. אחד הפריטים המעניינים והייחודיים הינו כיסא משה[5] המופיע בברית החדשה‏[6] וכן בפסיקתא דרב כהנא[7]. על הכיסא נחקקה כתובת ארמית שתרגומה: "זכור לטוב יודן בן ישמעאל, שעשה את העמודים ואת המדרגות מכספו, יהיה חלקו עם צדיקים".

עמוד אבן שמזכיר עמוד שליח ציבור של ימינו, ששימש את החזן או את הרב בדרשותיו. ובו מקום להניח ספר כאשר משני צדיו טבעות מסותתות, כנראה להניח בהם את הידיים של החזן או הדורש. הארכאולוג מרדכי אביעם סובר שהוא שימש כמקום ישיבה לנכבד הקהילה.

פתח בית הכנסת כמנהג בתי כנסת באותה תקופה פונה לדרום לכיוון ירושלים. עוד פריט מעניין היא אבן מסותת עם דמותה של מדוזה מהמיתולוגיה היוונית שנמצאה במקום. דבר המעיד על הפתיחות הרבה של תושבי המקום שהעזו לשלב אלמנטים אליליים בבית הכנסת שלהם. נמצאו עיטורים נוספים כמו דמויות עם אשכולות ענבים.

בבית הכנסת וסביבותיו נמצאו מטבעות רבות. בקבוצה הראשונה נמצאו מטמון מטבעות ובו כ-400 מטבעות רובן קונסטנטיניות, מראשית המאה הרביעית לספירה. בקבוצה השנייה נמצאו כ-1500 מטבעות בין המאה הרביעית ועד תחילת המאה השביעית לספירה.

בית הבד הצפוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום היה קיים בית בד לייצור שמן זית: מפרכת עם אבני שכב (אבן ים) ורכב לריסוק הזיתים. ושני מכבשים לכבישת הזיתים כדי להפיק שמן. בשלב הראשון אבן הרכב היה מסובב בעזרת בהמה או בני אדם ושובר את הזיתים. בשלב השני הזיתים המעוכים היו מועברים למכבש ולאחר הפעלת לחץ, השמן שהיה נעצר היה נוזל לסדק העגול שבבסיס המכבש ומשם היה נשפך לאגן חצוב בסלע למרגלות המכבש. בניגוד לגתות שהיו מחוץ לעיר, בתי הבד היו בתוך העיר, מכיוון שהיה אפשר להוביל את הזיתים אל העיר מבלי שיתקלקלו, בניגוד לענבים שהיה צריך לדורכם בסמוך למקום הבציר שלהם. מכיוון שמשטח המכבשים גדול מבתקופה הביזנטית, יש בכך ראיה כי הם מהתקופה הרומאית המאוחרת, במאות השנייה והשלישית לספירה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כורזים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הבשורה על פי מתי י"א/כ"א-כ"ד
  2. ^ לוקאס י' י"ג-ט"ז
  3. ^ בבלי, מנחות פ"ה.
  4. ^ אלא שלפי הסוגיא שם מדובר במקומות סמוכים מאוד לירושלים (מזנוחה מזוהה עם מושב זנוח)
  5. ^ חננאל מאק, קתדרה דמשה וקתדרה דדרושה
  6. ^ מתי כ"ג 2
  7. ^ פסיקתא דרב כהנא , ויהי ביום כלות , מהדורת מנדלבוים , א , עמ ' 18


בתי כנסת עתיקים ברמת הגולן
בית הכנסת העתיק בחמת גדרבית הכנסת העתיק באום אל-קנאטרבית הכנסת העתיק בגמלאבית הכנסת העתיק בקצריןבית הכנסת העתיק ביהודיהבית הכנסת העתיק בדבורה טראם