כורזים
ערך זה עוסק ביישוב הקדום כורזים, מתקופת המשנה והתלמוד. אם התכוונתם ליישוב כורזים, ראו כורזים (יישוב).
כורזים הוא יישוב קדום, שעמד על תילו מתחילת המאה הראשונה לספירה ועד המאה השמינית. הוא מוזכר בתלמוד ובברית החדשה. הוא זוהה באתר ארכאולוגי שנקרא ח'רבת כראזה, כ-4 קילומטר צפונית לכפר נחום. תקופת הפריחה של העיר הייתה כנראה בסוף המאה השלישית ובתחילת הרביעית. הרמה הבזלתית שהאתר נמצא בה קרויה על שמו רמת כורזים. כיום האתר הינו גן לאומי.
תוכן עניינים |
[עריכה] אזכורים בספרות העתיקה
כורזים נזכר בברית החדשה משום ששם, כמו בכפר נחום הסמוכה, ניסה ישו להעביר את האנשים אל תורתו. כיון שדחו אותה ודבקו במסורת היהודית, קילל אותם והדברים מצויים בבשורה על פי מתי (י"א כ"א-כ"ד) ובבשורה על-פי לוקאס (י' י"ג-ט"ז). היישוב שגשג ופרח במשך מאות רבות אחרי מותו. כורזים נזכרת כאתר של תבואה משובחת במיוחד וראויה שיביאוה לבית המקדש (בבלי, מנחות פ"ה.[1]).
[עריכה] העתיקות והגן הלאומי
הגן מקיף את היישוב הקדום כורזים. האתר נחפר לראשונה על ידי צ'ארלס וילסון, ולאחריו ו' גרין והוריישו קיצ'נר, היינריך קוהל וקרל וטצינגר ועוד. בשנים 1980-1984 נעשתה פעולת חפירה ושיחזור על ידי רשות העתיקות ורשות הגנים הלאומיים במטרה לשמר ולשחזר את המקום ולהופכו לאתר תיירותי. החפירה נעשתה בראשותו של ז' יבין מאגף העתיקות ופעולות השימור והשיחזור בראשותו של מ' טנאי מרשות הגנים הלאומיים.
במקום נתגלו מבנים רבים והחשוב שבהם הוא בית כנסת. מלאכת שחזור נעשתה לא רק בבית הכנסת אלא בעיר כולה, רחובותיה ובתיה. כמו כן נתגלו מקווה, בורות מים, שלושה בתי בד. ושוחזרו בתים רגילים.
[עריכה] בית הכנסת
בית הכנסת זוהה לראשונה על ידי צ'ארלס וילסון בשנת 1869. השריד העיקרי מן העיר הקדומה הן חורבות בית כנסת, שבנוי כולו אבני בזלת. עיטורי האבן המדויקים מעידים על יוצריהם, שהיו אמני סיתות ממדרגה ראשונה, משום שקשיותה של הבזלת מחייבת דיוק מוחלט בעבודה ושגיאה שנעשתה, אין אפשרות לתקנה. בית הכנסת הזה, הבנוי מאבני המקום הייחודיות, מתבלט לעומת זה של כפר נחום, הבנוי אבן לבנה שאינה מצויה באזור.
בית הכנסת הוקם כנראה בתחילת הספירה ועמד על תילו עד המאה השביעית לספירה. בית הכנסת היה במרכזה של העיר והיה בנוי בזלת לרבות הרצפה. בבית הכנסת היה אולם תפילה מרכזי שניצב על 12 עמודים מרכזיים, שנועדו להחזיק את הגג. לאורך שלושת הקירות הושמו ספסלים מדורגים. אחד הפריטים המעניינים והייחודיים הינו הקתדרא דמשה. על הכיסא נחקקה כתובת ארמית שתרגומה: זכור לטוב יודן בן ישמעאל, שעשה את העמודים ואת המדרגות מכספו, יהיה חלקו עם צדיקים.
עמוד אבן שמזכיר עמוד שליח ציבור של ימינו, ששימש את החזן או את הרב בדרשותיו. ובו מקום להניח ספר כאשר משני צדיו טבעות מסותתות, כנראה להניח בהם את הידיים של החזן או הדורש. הארכאולוג מרדכי אביעם סובר שהוא שימש כמקום ישיבה לנכבד הקהילה.
פתח בית הכנסת כמנהג בתי כנסת באותה תקופה פונה לדרום לכיוון ירושלים. עוד פריט מעניין היא אבן מסותת עם דמותה של מדוזה מהמיתולוגיה היוונית שנמצאה במקום. דבר המעיד על הפתיחות הרבה של תושבי המקום שהעזו לשלב אלמנטים אליליים בבית הכנסת שלהם. נמצאו עיטורים נוספים כמו דמויות עם אשכולות ענבים.
בבית הכנסת וסביבותיו נמצאו מטבעות רבות. בקבוצה הראשונה נמצאו כ-400 מטבעות רובן קונסטנטיניות, מראשית המאה הרביעית לספירה. בקבוצה השנייה נמצאו כ-1500 מטבעות בין המאה הרביעית ועד תחילת המאה השביעית לספירה.
| בתי כנסת עתיקים ברמת הגולן | |||
|---|---|---|---|
|
[עריכה] בית הבד הצפוני
במקום היה קיים בית בד לייצור שמן זית: מפרכת עם אבני שכב (אבן ים) ורכב לריסוק הזיתים. ושני מכבשים לכבישת הזיתים כדי להפיק שמן. בשלב הראשון אבן הרכב היה מסובב בעזרת בהמה או בני אדם ושובר את הזיתים. בשלב השני הזיתים המעוכים היו מועברים למכבש ולאחר הפעלת לחץ, השמן שהיה נעצר היה נוזל לסדק העגול שבבסיס המכבש ומשם היה נשפך לאגן חצוב בסלע למרגלות המכבש. בניגוד לגתות שהיו מחוץ לעיר, בתי הבד היו בתוך העיר, מכיוון שהיה אפשר להוביל את הזיתים אל העיר מבלי שיתקלקלו, בניגוד לענבים שהיה צריך לדורכם בסמוך למקום הבציר שלהם. מכיוון שמשטח המכבשים גדול מבתקופה הביזנטית, יש בכך ראיה כי הם מהתקופה הרומאית המאוחרת, במאות השנייה והשלישית לספירה.
[עריכה] לקט תמונות
-
חלק מהעתיקות שאבדו צולם 1920 - 1933
-
דמויות עם אשכולות ענבים בבית הכנסת
-
בית הבד הצפוני בכורזים
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- תמונות של כורזים
- ד"ר רבקה שפק-ליסק, כורזים, יישוב יהודי בעבר, באתר אימגו
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אלא שלפי הסוגיא שם מדובר במקומות סמוכים מאוד לירושלים (מזנוחה מזוהה עם מושב זנוח)
 גנים לאומיים בישראל |
|||
|---|---|---|---|
|
