כורכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גבעת כורכר בחוף הרצליה

כורכר (מקור השם מערבית כֻּרְכַּאר)‏[1] - סלע משקע פריך ונקבובי. הכורכר נוצר כתוצאה מהתאבנות חולות, דהיינו, התלכדות גרגירי הקוורץ בחול בעזרת חומר גירי. הכורכר מצטבר לאורך חוף הים ובשפת החוף ומופיע בצורת רכסים המבטאים מהתאבנות חוליות. ההתאבנות נוצרה בעזרת רסס מי ים שהחדירו תמיסות גיר (פחמת הסידן) לחולות.

ישנה השערה כי שכבות הכורכר נוצרו בתור קרום שהתקשה על ידי משקע גירי שהותירו על פני השטח מים, אשר עלו כלפי מעלה בכוח הנימיות בעונות הקיץ והתאדו‏[2].

שכבות כורכר עדינות, ברוחב של מילימטר או מיליטרים אחדים, נחשפות בחוף הים ואפילו בתוכו‏[3], היכן שמי הים סחפו חלק מהשכבות שנוצרו בעבר. היות שרכס הכורכר בחוף השרון חשוף לפעולות גלי הים, הוא עובר תהליך של גידוד הגורמות להיווצרות מצוק הכורכר.

רכסי הכורכר נוצרו במקביל לחוף. בישראל, לדוגמה, יש שלושה רכסי כורכר קטועים במישור החוף (רכסים נוספים מצויים מתחת למים‏[4]), וביניהם מרזבות. לעתים חסמו רכסים אלה זרימת נחל בדרכו לים והביאו להיווצרות ביצות, כדוגמת הביצה של חדרה, ביצות כבארה, והבאסה בהרצליה.

גבעות הכורכר הן רצועה של גבעות או רכסי הרים אשר בנויים מסלע הכורכר. סלע הכורכר נוצר מצדפים וחולות אשר התאחדו. לרוב נוכל למצוא בין רכסי הכורכר גם אדמת סחף. אך בעבר בחלקים של קרקע הסחף היו לרוב ביצות אשר מנעו מהחקלאים לעבד אדמה זאת.

לחלק מגבעות הכורכר מדרונות תלולים, ולעתים חלקם העליון בנוי מקירות של סלעים גבוהים וחזקים הנקראים מצוקים - מצוקי הכורכר.

בסלע הכורכר, כמו בקרקע החול, המים מחלחלים במהירות לכן גדלים עליו רק מינים מעטים של צמחים. גידול הצמחים מתרחש רק בסביבה בה הכורכר מתפורר ואז המרכיב הגירי שבו הופך לאדמה, בדרך כלל אדמת חמרה. באדמת חול טהורה המורכבת מגרגירי קוורץ לא ניתן לגדל צמחים.

השימוש בכורכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כורכר שימש כאבן בניין במקומות שונים באגן הים התיכון ובארץ ישראל. כך לדוגמה, בנוי בניין ה"מזגגה" סמוך לקיבוץ נחשולים מכורכר. מבנים רבים ברובע העתיק של העיר אלגרו בסרדיניה עשויים מאבני כורכר. חלקם בני מאות שנים והם עדיין במצב טוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ במפות גאולוגיות ישראליות מכונה המסלע "Calcareous sandstone"‏‏. ראו מפות גאולוגית: נתניה וחדרה - אתר המכון הגאולוגי לישראל.‏
  2. ^ מקור: עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1980 , עמ' 42. החוקר מציין בספר כי "פרטי התהליך ומשמעותו הגאולוגית משמשים כיום נושא למחקר".
  3. ^ בחוף הים של יפו, ארסוף ובצפון הארץ החל מחדרה
  4. ^ סקר ראשוני של רכס הכורכר העמוק מול חופי ישראל, באתר עמותת Ecoocean מחקר ימי וחינוך סביבתי