כורכר
כורכר (בעבר היה נפוץ האיות קורקר[1][2]; מקור השם מערבית كركار, כֻּרְכַּר)[3] הוא סלע משקע פריך ונקבובי. הכורכר נוצר כתוצאה מהתאבנות חולות, דהיינו, התלכדות גרגירי הקוורץ בחול בעזרת חומר גירי. הכורכר מצטבר לאורך חוף הים ובמישור החוף ומופיע בצורת רכסים המבטאים התאבנות חוליות. כורכר הוא סלע ייחודי לאזור החוף של הלבנט ואפשר למצוא אותו לאורך חופי הים התיכון, מטורקיה ועד סיני.
הרכב הכורכר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכורכר מורכב בעיקרו מגרגרי קוורץ (30% - 90%) וגרגרים של ביוקלסטים (רסק של שלדי בעלי חיים ימיים). כמו כן כ-5% מתכולת הכורכר הם מינרלים כבדים, הניכרים בצבעיהם הכהים (המטיט, פלדספר ועוד). גבעות הכורכר היו במקורן חוליות נודדות (דיונות), אשר חלק מן הביוקלסטים שבהן (רסק של שלדי בעלי חיים ימיים), התמוסס והתגבש מחדש כמלט סביב הגרגרים הנותרים (גרגרי הקוורץ והקרבונט). החוליות לוכדו לכורכר כתוצאה מהתמוססות גרגרי הקרבונט שבו (ארגוניט וקלציט עתיר מגנזיום), על ידי מי הגשמים שחלחלו בחללים שבין גרגרי החול. בתקופות יובש מתקיימת עליה נימית של התמיסה הרוויה אל פני השטח (בעיקר כתוצאה מהתאדות), הגורמת לשקיעת הקרבונט והתגבשותו בחללים שבין הגרגרים. פעולה חוזרת של התהליך לאורך השנים מביאה לליכוד מרכיבי החול והפיכתם לכורכר.
לרוב נוכל למצוא בין רכסי הכורכר גם אדמת סחף. אך בעבר בחלקים של קרקע הסחף היו לרוב ביצות אשר מנעו מהחקלאים לעבד אדמה זאת.
בסלע הכורכר, כמו בקרקע החול, המים מחלחלים במהירות לכן גדלים עליו רק מינים מעטים של צמחים.
כורכר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
החול שמרכיב את הכורכר בישראל מקורו בהרים של מזרח אפריקה, במקום בו מתחיל הנילוס. סלעי ענק באותם מקומות התפוררו במשך הדורות, נסחפו אל הנילוס וזרמו איתו צפונה עד לים התיכון. במהלך הזמן המסלע נשחק עוד ועוד עד שהפך לחול, ובאמצעות גלי הים הגיע אל חופי ישראל. יצירת סכרים על הנילוס משבשת את חידוש החול בחופי מזרח הים התיכון, ומהווה סכנה למיעוט חול המחדש את החופים[4].
בישראל, רכסי הכורכר נוצרו במקביל לחוף. יש שני רכסי כורכר יבשתיים קטועים במישור החוף, וביניהם מרזבות, ושלושה רכסים נוספים מצויים מתחת למים[5]. לעיתים חסמו רכסים אלה זרימת נחל בדרכו לים והביאו להיווצרות ביצות, כדוגמת הביצה של חדרה, ביצות כבארה, והבאסה בהרצליה.
בתקופות השונות נעשו מאמצים לניקוז ביצות אלו. למשל, את הבאסה בהרצליה, בתקופה הביזנטית ניקזו על ידי חפירת מנהרה בתוך הרכס לעבר הים[6]. בנחל פולג חצבו את קיר הכורכר לשם הניקוז, מה שנקרא בימינו "שער פולג" וכן נתן את השם לשמורה[7].
עדויות לרכסי הכורכר ניתן למצוא גם בתוך ערים רבות בישראל. רכסים אלו נמצאים בסכנה עקב תוכניות פיתוח או בלאי טבעי. אי חידוש של החול עקב פיתוח, מביא בשנים האחרונות להתמוטטויות של מצוקי הכורכר [8][9] כמו כן, כריית רכסי הכורכר ובניית מבנים בתוך הערים עצמן מביאה להעלמות תוואי נוף זה.
שכבות כורכר עדינות, ברוחב של מילימטר או מילימטרים אחדים, נחשפות בחוף הים ואפילו בתוכו[10], היכן שמי הים סחפו חלק מהשכבות שנוצרו בעבר. היות שרכס הכורכר בחוף השרון חשוף לפעולות גלי הים, הוא עובר תהליך של גידוד הגורמות להיווצרות מצוק הכורכר.
השימוש בכורכר[עריכת קוד מקור | עריכה]
כורכר שימש כאבן בניין במקומות שונים באגן הים התיכון ובארץ ישראל. כך לדוגמה, המבנים השונים בקיסריה (תקופה רומית ביזנטית) ובימינו בניין ה"מזגגה" סמוך לקיבוץ נחשולים. מבנים רבים ברובע העתיק של העיר אלגרו בסרדיניה עשויים מאבני כורכר.
-
חזית ארמון באלגרו בן יותר מ-400 שנה עשוי אבני כורכר -
בית משק הברון במזכרת בתיה - עשוי מאבני כורכר - 1892 -
בניין ה"מזגגה" סמוך לקיבוץ נחשולים
פאונה ופלורה בסביבת הכורכר[עריכת קוד מקור | עריכה]
המערכת האקולוגית של הכורכר יוצרת נישות ביולוגיות ייחודיות, בהן חיים בעלי חיים וצמחים ייחודיים לה.
פאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלן מספר מיני חיות :
- שבלולית פיקרד - מין שבלול יבשתי אנדמי לגבעות הכורכר שבמישור החוף הדרומי, אשר נכחד בשנת 2011.
פלורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתרים בארץ עם נוף כורכר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמורת כורכר גברעם
- רכס הכורכר הצפון-מערבי של תל אביב
- גן העצמאות (תל אביב) - בנוי על רכס כורכר
- גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צפריר רינת, מיזם חדש להגנה על רכסי הכורכר באזור החוף, באתר הארץ, 16 באפריל 2015- אטלס הכורכרים, מכון דש"א, קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע
- תמ"א 13 /9 /א' תוכנית מתאר ארצית חלקית מפורטת להגנה על המצוקי החוף לאורף הים התיכון ניתוח תא שטח 38 אשקלון, החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קבלנים זוכו מחציבת קורקר באדמות האפוטרופוס, הַבֹּקֶר, 1 בספטמבר 1951
- ^ ישעיהו אביעם, רצפת פסיפס לבנה נתגלתה ב"נקרופוליס" של כפר-שמריהו, מעריב, 21 במרץ 1962
- ^ במפות גאולוגיות ישראליות מכונה המסלע "Calcareous sandstone". ראו מפות גאולוגית: נתניה וחדרה - אתר המכון הגאולוגי לישראל.
- ^ מקור החולות והיוצרות הכורכר סבבה-שומרים על הסביבה, באתר kids.gov.il
- ^ סקר ראשוני של רכס הכורכר העמוק מול חופי ישראל, באתר עמותת Ecoocean מחקר ימי וחינוך סביבתי
- ^ http://www.caves.co.il/מערת-העטלפים-בהרצליה.html מערת עטלפים בהרצליה], באתר מועדון המערות הישראלי
- ^ https://www.inature.info/wiki/פארק_יקום_ושער_פולג פארק קום ושער פולג], באתר inature טבע ונופים בישראל
- ^ יעל דראל, הכתובת היתה על המצוק: הקריסה בפלמחים, באתר ynet, 13 במרץ 2011
- ^ https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/78c18d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977/2_78c18d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977_11_8398.pdf
- ^ בחוף הים של יפו, ארסוף ובצפון הארץ החל מחדרה
| סלעים | ||
|---|---|---|
| סלעי יסוד | ||
| סלעים געשיים | אבן זפת • אגלוטינט • אגלומרט • אובסידיאן • איגנימבריט • אנדזיט • אצת פלה • בוניניט • בזלת • בזלת תולאיטית • בסניט • ברקציה געשית • דמעות אפאצ'ים • דמעות פלה • דקיט • הוואיט • היאלוטוף • היאלוקלאסטיט • טוף • טפריט • טקיליט • טרכיט • לטיט • לפיליסטון • מליליטיט • נפליניט • סידרומלן • סקוריה • פוידיט • פומיס • פונוליט • פלגוניט • פרליט • קומטיט • קרבונטיט • ריודקיט • ריוליט • שערות פלה | |
| סלעי ביניים | דיאבז • למפרואיט | |
| סלעים פלוטוניים | אנורתוזיט • גברו • גרנודיוריט • גרניט • דוניט • דיוריט • טונליט • טרוקטוליט • מונזוגברו • מונזוגרניט • מונזודיוריט • מונזוניט • מונזוסיאניט • סיאניט • פרידוטיט • קוורץ דיוריט • קימברליט | |
| סלעים מותמרים | ||
| אמפיבוליט • אקלוגיט • גנייס • הורנפלס • לווחה • לפיס לזולי • מיגמטיט • פיליט • צפחה • קוורציט • שיש • סטיאטיט | ||
| סלעי משקע | ||
| אבן בוץ • אבן גיר • אבן חול • אבן חול נובית • אואולית • ארקוזה • ברקציה • דולומיט • חוואר • חוואר הלשון • חלמיש • חרסית • אבן טין • כורכר • פצלי שמן • פצלים • צור • קונגלומרט • קירטון | ||